מגזין

פרופיל רפואי: ד"ר ליאת גינדס, מנהלת היחידה לאולטרסאונד נשים ב"וולפסון"

על אף העבודה האינטנסיבית והשוחקת, בין הרצאה נוספת בחו"ל לכתיבת עוד עבודת מחקר, היא מוצאת את הזמן גם ליוגה, פילאטיס ו-TRX ושואפת לקדם רפואה מונעת ולהעלות המודעות לפעילות גופנית ולתזונה

ד"ר ליאת גינדס, מנהלת היחידה לאולטרסאונד נשים ב"וולפסון". צילום: נאור בן-סלמון

ד"ר ליאת גינדס היתה בטוחה שתהיה לה קריירה של כירורגית אך ברגע האחרון זנחה את החלום הזה לטובת רפואת נשים ואולטרסאונד. היא כנראה עשתה את ההחלטה הנכונה כי כיום היא מרצה מבוקשת בכנסים בינלאומיים והספיקה לכהן בתפקידים בכירים בארגוני אולטרסאונד מובילים בעולם.

ד"ר גינדס, בת 50, נשואה ואם לשלושה ילדים, מתגוררת ברמת גן ומגיעה מדי בוקר לעבודה כמנהלת יחידת אולטרסאונד נשים במרכז הרפואי וולפסון. היא מומחית במיילדות ובגינקולוגיה, באולטרסאונד נשים ובאקו-לב עובר.

בין השנים 2017-2014 כיהנה ד"ר גינדס כיושבת ראש הוועדה לאקו-לב עובר בארגון האולטרסאונד של ארצות הברית (American Institute of Ultrasound in Medicine - AIUM) וכיושבת ראש הקבוצה לתחום האולטרסאונד התלת מימדי של ארגון האולטרסאונד הגינקולוגי העולמי (International Society of Ultrasound in Obstetrics and Gynecology – ISOUG). היא מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב ועוסקת במחקר בתחום האולטרסאונד ובריאות האישה.

ד"ר גינדס פרסמה יותר מ-50 עבודות מחקר בספרות המובילה, בעיקר בתחום אקו-לב עובר, מומי פנים, חיך שסוע ומומי מוח בעובר, כתבה פרקים בספרים ומלמדת בקורסים בארץ ובעולם.

את לימודי הרפואה שלה עשתה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. לדבריה, אם לא היתה רופאה היתה, ככל הנראה, פיזיקאית. "התקבלתי לרפואה באוניברסיטת בן גוריון ולפיזיקה בטכניון, אבל הבחירה היתה קלה מאוד, ברור שרפואה!".

מדוע בחרת בתחום זה?

"קודם כל, בחרתי להיות רופאה בשל סקרנותי לגבי גוף האדם. חשבתי שתהיה לי קריירה כירורגית אך ברגע האחרון זנחתי חלומות אלה לטובת רפואת נשים ואולטרסאונד.

"האולטרסאונד מאפשר הצצה לתוך החיים ברחם והוא תחום דינמי, מרתק ומלא אתגרים. לאור שינויים וחידושים במכשירי האולטרסאונד, התחום מתפתח באופן תכוף ומהווה קרקע פורייה למחקר. המטופלות שלי מרגישות זאת בכך שאני מראה להן דברים חדשים בכל פעם, אשר הן לא ראו בעבר".

למטופלות של ד"ר גינדס שמור אצלה מקום מיוחד, כפי שניתן להבין כשהיא מתבקשת לספר על מקרה בלתי נשכח בחייה המקצועיים. "יש המון מקרים בלתי נשכחים אשר נישאים בליבי. חלקם קשור לכך שמנעתי הפסקות הריון מיותרות. הם תמיד קשורים לקשר האישי המיוחד שנוצר עם מטופלות.

"מקרה מאוד אישי אירע כאשר אחותי היתה בהריון. כמובן, הייתי זו שעשתה לה את כל המעקב והסקירות בביטחון מלא. אבל ברגע האמת, כשהיינו בחדר לידה, כל כך התרגשתי שלא יכולתי לקבל את הלידה בעצמי וביקשתי מהמיילדת לקבל את הלידה. הייתי שם כמובן, אבל כאחות ופחות כרופאה".

המודל שלה לחיקוי היא פרופ' דולורס פרטוריוס מסן דייגו. "היא רופאה רדיולוגית אשר עוסקת ברפואת העובר והיא מחלוצות האולטרסאונד התלת מימדי בעולם. כל השנים היא מקדישה את מלוא תשומת הלב הן למטופלות והן לדור ההמשך של החוקרים והרופאים".

ד"ר גינדס מעידה כי "העבודה שלי היא אינטנסיבית ושוחקת מאוד, ולכן חשוב לי גם למצוא את הזמן והכוח לפעילות גופנית. אני אוהבת ספורט ועושה יוגה ופילאטיס ולאחרונה התחלתי TRX. כמו שנאמר, נפש בריאה בגוף בריא. אני גם אוהבת מאוד טיולים, ולכן כמעט לא מסרבת להצעות להרצות בכנסים ובקורסים בחו"ל". בזמן שנותר היא מתפנה לאהבה נוספת שלה - ספרים: "המשוררת האהובה עלי היא ויסלבה שימבורסקה הפולניה, זוכת פרס נובל לספרות".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"כרופאה, חשוב לי לתת שירות מוביל מבחינה מקצועית, תוך שמירה על ערכים של יושרה והקפדה על יחס של אנושיות וכבוד למטופלת. כחוקרת, אני דוגלת בערכים של מצוינות וחדשנות. כמנהלת יחידה, חשוב לי לאפשר לצוות להתפתח בהתאם לתחומי העניין השונים שלהם".

ולסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"לדעתי, יש מקום להגביר את העיסוק ברפואה מונעת – תזונה ופעילות גופנית. יש להעלות בדחיפות את המודעות בקרב רופאים, ולא רק באופן תיאורטי אלא יישומי. כמו כן הייתי רוצה לראות יותר רפואה מותאמת אישית וניהול כל מקרה של מטופל על ידי רופא יחיד אשר יתייעץ עם רופאים מקצועיים אחרים, אך בסופו של דבר ירכז את כל המידע אצלו. הדבר חשוב מאוד בחולים מורכבים".

נושאים קשורים:  חדשות,  מגזין,  אקו לב עובר,  אולטרסאונד גינקולוגי,  מיילדות וגינקולוגיה,  אולטרסאונד נשים,  המכז הרפואי וולפסון
תגובות
 
אנונימי/ת
22.06.2018, 09:41

מודה בפה מלא, אני אכול קנאה, קנאה מרה, ירוקה כזו , רודפת, אוכלת מבפנים. כל הזמן מפרסמים פה באתר אנשים מאוד מוצלחים עם קרירה מזהירה וחיים על הכיף כיפאק שכל הזמן עוזרים לאנשים ומצילים אותם ותורמים לחברה, חוקרים, מרצם, מגייסים תרומות.עושים פילאטיס, יוגה חובשים חיות בצער בעלי חיים מחיים בני אדם בפריפריה. רק אני סתם קעקר בטלן, נפש קונה שקמה כל בוקר מטפלת באנשים זקנים וחולים לפי תורים ארוכים וזמנים קצרים שלא מאפשרים לי לחשוב איך לעשות להם טוב ולהיות מקצועי, לראות אותם מעבר לנתוני המעבדה ובדיקות המעבדה, להקשיב להם. רק אני טיפוס מתוסבך שלוקח איתי את הדאגות והצרות שלהם איתי הביתה לשעות הפנאי למחשבות שמציפות לשחיקה. מודה אני אפס, שלא מסוגל להשאיר את המטופלים והמרפאה שאני עובד בה מאחורי ולסוע לכנס על חשבון קרן מחקרים או חברת תרופות. לפעמים אני מרגיש כישלון נוראי. כנראה איני מתאים להיות רופא, לא מנהל יחידה, לא כונן, אפילו לא תורן.