מטרת מחקר זה הייתה לקבוע את השיעור של התקפי טרשת נפוצה בזמן ההריון ולאחר הלידה. המחקר בוצע בתבנית מחקר-חתך באמצעות מאגר המידע National multiple sclerosis registry. באמצעות המאגר זוהו נשים עם טרשת נפוצה התקפית. מידע בנוגע לדמוגרפיה, מאפיינים קליניים וטיפולים משני מהלך מחלה נאסף ובכלל זה זמני הפסקת טיפול (wash-out). כמו כן, בוצע תזמון של ההתקפים ומשכם. החוקרים השתמשו במודל רגרסיה לוגיסטית רב-משתני על מנת לחקור את הקשר בין התקפים ושימוש קודם בתרופות המשנות את מהלך המחלה.

מידע כולל היה זמין עבור 99 הריונות (87 נשים). הגיל הממוצע והגיל בעת התפרצות המחלה היה 31.8±5 ו-24.4±5.6 שנים, בהתאמה. משך המחלה הממוצע היה 7.4±4.6 שנים. רוב ההריונות (89.9%) התרחשו בחולות אשר היו על טיפולים משני מהלך מחלה בשנה לפני ההריון עם משך טיפול ממוצע של 63.9±29 חודשים. השיעור של התקפים במהלך ההריון ולאחר הלידה היה 17.2% ו-13.7%, בהתאמה. רוב ההתקפים אירעו בטרימסטר הראשון (שישה) והשלישי (שבעה). שיעור ההתקפים היה הגבוה ביותר בקרב נשים שקיבלו נאטליזומאב ופינגולימוד לפני ההריון. תקופת הפסקת טיפול ארוכה יותר נמצאה כקשורה באופן מובהק סטטיסטית עם התרחשות התקפים.

מסקנת החוקרים היא כי התרחשות התקפי טרשת נפוצה במהלך ההריון גבוהה מאשר דווח במחקרים קודמים. השימוש בטיפולים בעלי יעילות גבוהה עם תקופות הפסקת טיפול ארוכות יותר לפני ההריון נמצאו כקשורים בסיכון מוגבר להתקף בהריון. שיעור ההתקפים לאחר הלידה היה דומה לשיעור שדווח בעבודות קודמות.

מקור: 

Alroughani, R. et al.  (2018) Neurology. 90(10)