רבים "מתרפקים" ובמידה רבה של קנאה על נפלאותיה של הרפואה בארה"ב ולעתים חולקים לה שבחים מופלגים: יש לה רופאים מומחים באיכות גבוהה, אפשרויות מחקריות נרחבות, משתמשים שם בטכנולוגיות החדשניות, "המילה האחרונה". אלא שלמערכת הבריאות האמריקאית יש גם פנים הרבה פחות סימפטיות שעליהן ממעטים לדבר. למשל, התעריפים בסכומים מוגזמים מאוד שבתי חולים דורשים בעד טיפולים.

באחרונה יזמו שירות הרדיו הציבורי NPR וארגון הבריאות "קייזר פרמננטה" שלו מרפאות ובתי חולים ברחבי ארה"ב, רבים מהם נחשבים לאיכותיים, פרויקט בשם "חשבונית החודש", שבו נקראים מטופלים, מבוטחים יש להדגיש, לדווח על טיפולים שונים שעברו ושבסיומם הוגשו להם חשבוניות לתשלום שנקבו בסכומים שפשוט קשה להעלות על הדעת, במיוחד כאשר הטיפול היה קצר והפרוצדורה די פשוטה.

הסיפור הבא מדגים מקרה אחד, שעליו דווח עליו בתכנית הרדיו וגם באתר ה"קייזר" (KHN):

כל מה ששרי יאנג, בת 57, ספרנית בגמלאות, אם לשניים, מעיירה קטנה באוקלהומה, רצתה זה ללכת מבלי לסבול כאב. לפני שלוש שנים הופיעו אצלה לפתע כאבים ברגל שמאל. הבוהן בכף הרגל התעקמה ושפשפה את האצבע שלידה. התוצאה: כאבים בעת שהלכה, עמדה או רצה. "לא יכולתי ללכת ללא פד-תמיכה, כמו כרית, לאצבעות", סיפרה.

הרופא המטפל בה המליץ על ניתוח. מאחר שגם התלוננה על כאבים חוזרים בכתף, ההמלצה הבאה היתה: "שני ניתוחים עוקבים, באותו יום".

היא הגיעה למרכז הרפואי של אוניברסיטת אוקלהומה, שם השאירו אותה לאחר יום הניתוחים שעברה לשם השגחה ל-48 שעות נוספות. עם השחרור, בית החולים הגיש לה חשבונית.

לא תאמינו בכמה מדובר: 115,527 דולר, כשמזה 15,076 דולר רק עבור ארבעה ברגים זעירים, 2.8 מ"מ רוחב, 14 מ"מ אורך.

כשהחלה לבדוק כל סעיף בחשבונית גילתה, למרבה התדהמה, שכל בורג עלה לה "יותר ממחשב באיכות הגבוהה ביותר, אלא אם כן המתכת שממנה נעשה הבורג הגיעה לכדור ארץ ממכרה באסטרואיד"

"האורתופד המנתח שנקבע שיטפל בי אמר כי הוא יכול לפתור את הבעיה שלי היטב. הוא הסביר כי הרגל מכה בקרקע בעוצמה רבה מדי ועקב כך נגרם כאב. 'וזה מה שעלינו לתקן'". יאנג עברה כמה ניתוחים אורתופדיים קודמים שלא סייעו לפתור את הבעיה הרפואית שלה.

"יש לי ביטוח רפואי טוב, תמיד היה לי ומעולם לא התעמקתי בחשבונית לתשלום שהוצגה לי בתום הטיפולים. לא ידעתי דבר על תעריפי הטיפול בבתי חולים עבור ניתוח פשוט מאוד הכולל ברגים - הברגים הזעירים מוקמו בשתי האצבעות האמצעיות בכף הרגל השמאלית; שימוש במסור רפואי ובאביזרים נוספים שמשתמשים בהם בחדרי ניתוח. עד שהגיעה החשבונית", מספרת יאנג.

במסמך סיכום האשפוז נכתבו הפרטים הבאים: "המטופלת עברה שני ניתוחים באותו היום, ביוני 2017. ניתוח אחד נעשה לאחר שהמנתח קבע שהכתף פגועה עקב דלקת מפרקים (ארתריטיס) ותנועתיות יתר של המפרק. בניתוח השני, בכף הרגל, בוצעו כמה פרוצדורות, בכלל זה סילוק עצם דורבן. על מנת לייצב היטב את האצבעות האמצעיות שבכף הרגל, היה צורך לסלק פיסה מהעצם האמצעית בכל אחת מאצבעות כף הרגל ואחר כך לקשר מחדש את שתי הקצוות באמצעות ברגים כירורגיים זעירים".

החשבונית, המשתרעת על פני כמה עמודים, מפרטת לפרטי פרטים מה בדיוק נעשה ובציון התעריף של כל מהלך, עלות של כל חומר רפואי שבו השתמש המנתח, עלות חומר ההרדמה ותעריף העבודה השעתי של הרופא, וגם עלות השימוש בכל אחד מפרטי המכשור שבו נעשה הניתוח.

שבועיים לאחר שחזרה לביתה נחת בתיבת הדואר שלה מכתב מהחברה המבטחת שלה, BlueCross BlueShield מאוקלהומה. במכתב נאמר כי "לא ניתן אישור לשהותה בבית החולים. לא היה הכרח רפואי", כך על פי המכתב, "מאחר שניתוחי כף רגל וכתף הם פרוצדורות הנעשות באורח שגרתי במרפאת חוץ ולא בבית חולים".

"נכנסתי לפאניקה", סיפרה יאנג. "חששתי שעלי לשלם את כל הסכום  האסטרונומי הזה - 115 אלף דולר. כלומר, הרבה יותר משווי הדירה שלי וגבוה פי חמישה מההכנסה השנתית שלי".

כשהחלה לבדוק כל סעיף בחשבונית גילתה, למרבה התדהמה, שכל בורג עלה לה "יותר ממחשב באיכות הגבוהה ביותר, אלא אם כן המתכת שממנה נעשה הבורג הגיעה לכדור ארץ ממכרה באסטרואיד. לא ברור לי מדוע זה עלה כל כך הרבה", הדגישה יאנג.

כשפנתה לבית החולים האוניברסיטאי שבו נותחה וביקשה לקבל מידע לגבי עלות כל בורג כפי שבית החולים משלם ליצרן, בית החולים לא סיפק לה אותו, גם לא לאחר כמה וכמה פניות.

סגן נשיא בכיר של החברה המייצרת את הברגים סירב לומר גם למערכת "קייזר" כמה בדיוק גובה החברה מבתי החולים בעד הברגים מהסוג שהושתל בכף הרגל של המטופלת. עם זאת הציע "סכום משוער". מחירי המכירה שלנו, אמר, לברגים שבהם משתמשים בפרוצדורות בכף הרגל ובקרסול "יהיו פחות מ-300 דולר לבורג, וכאשר הבורג הוא היקר ביותר בקטלוג שלנו, מחירו הוא סביב 1,000 דולר". לגבי התעריפים שקובע בית החולים עבור הטיפולים, אמר: "איננו מכתיבים או מפקחים כיצד בית חולים מעריך את הפרוצדורה".

על בסיס הסכומים שבהם נקב סגן הנשיא, יוצא שהמחיר שתובע בית החולים בעד ארבעת הברגים היה ב-1,150% מעל למחיר הקנייה שלהם", קבעו עורכי תכנית הרדיו בדיווחם.

תגובה מעניינת מסר בשידור ובדיווח באתר ד"ר ג'יימס ריקרט, אורתופד מנתח במדינת אינדיאנה המשמש גם כנשיא החברה לאורתופדיה, שהמוטו שלה הוא "המטופל במרכז" והוא מחייב, ציין, את כל חבריה. הוא עצמו חבר בארגונים ציבוריים התובעים "טיפול רפואי בר השגה ובמחירים שפויים".

"מה שלפנינו", אמר ד"ר ריקרט (שלא היה מעורב בטיפול שעברה יאנג), "הוא לא פחות ממדהים. בסך הכל מדובר בכמה חתיכות מתכת זעירות. אלו דרישות מוגזמות על פי כל קנה מידה בעד כלום. הן מאוד נפוצות  בבתי החולים".

עבור המקדח שבו השתמשו ליצירת החורים בעצמות, הסכום הנדרש היה 4,265 דולר, עבור האביזר לסילוק וצריבת הרקמות – 5,047 דולר ומחיר להב המסור עמד על 619 דולר

ברור כי הברגים שבהם השתמשו בניתוח שעברה יאנג הם הכי מתוחכמים לעומת סוגים שונים שנמכרים בחנויות מקומיות של חומרה. לפי הקטלוג המקוון של היצרנית, הם עשויים טיטניום – מתכת פופולרית בפרוצדורה כירורגית משום שהיא חזקה, יציבה ובנוסף לכך הברגים חלולים, מעוצבים ומתוכננים במיוחד כדי שהרופאים יוכלו למקמם בדיוק רב במקום הנדרש. עוד יש להדגיש כי המוצרים המיועדים לשימוש כירורגי נמצאים תחת כללי רגולציה מחמירים מאוד.

עם זאת, "הבורג המפואר ביותר הוא בסך הכל פשוט מאוד", ציין ד"ר סטיב ליכטנטל, סגן נשיא לפיתוח עסקי בחברה המספקת ציוד ואבזור לפרוצדורות כירורגיות. "ליצרן, בורג שכזה עולה לכל היותר 30 דולר והטכנולוגיה לא השתנתה במיוחד כבר כמה עשורים. כמחצית מעלות בורג בניתוח השתלה הולך לתשלום לצוותי המכירות והשיווק שמפתחים יחסים קרובים בין החברה היצרנית לבין הרופאים ולעתים אפילו נוכחים בעת ביצוע הניתוח", הוסיף ד"ר ליכטנטל.

המחיר שנדרש עבור הברגים הזעירים לא היה הסכום היחיד וגם לא היקר ביותר בחשבונית שהוגשה למטופלת. עבור המקדח שבו השתמשו ליצירת החורים בעצמות, הסכום הנדרש היה 4,265 דולר, עבור האביזר לסילוק וצריבת הרקמות – 5,047 דולר ומחיר להב המסור עמד על 619 דולר.

"הברגים הם אמנם חד פעמיים", הדגיש ד"ר ריקרט, "אבל אין שום סיבה בעולם שלהבי מסור יהיו לשימוש חד פעמי. בתי חולים מעבירים באורח שגרתי את האביזרים והמכשור מהסוג הזה הליך של חיטוי ועיקור, בין השאר גם לסכיני מנתחים ולמספריים, כדי לחזור ולהשתמש בהם שוב".

דובר בית החולים שבו טופלת יאנג סירב להגיב על החשבונית שהוגשה למטופלת בתום האשפוז. גם המנתח שביצע את ההליך סירב להגיב.

בתגובה רשמית שמסר המרכז הרפואי של אוניברסיטת אוקלהומה נאמר: "המרכז הרפואי-אוניברסיטאי באוקלהומה מספק את הטיפול הרפואי באיכות הגבוהה ביותר. אנחנו ממוקדים ברכישת הציוד, הטכנולוגיה והטיפולים החדשניים ביותר, תוך הקפדה על בחינת המשאבים שבידינו כדי שנוכל למלא אחרי ההתחייבויות המגיעות למטופלים שלנו. אנחנו חותרים לשמור על מחירים נמוכים וממוקדים בהשקעות הנדרשות לשם כך.

"יש לציין שרק מעט מאוד מטופלים משלמים את הסכום המלא בעד ההליך שעברו. חברות הביטוח, באופן טיפוסי, מנהלות מו"מ עם בתי החולים על הנחות, כך שמאפשרים לחברות לשלם בסופו של דבר הרבה פחות מהסכום הנדרש".

כתב הרדיו הציבורי NPR העביר סדרת שאלות לחברה המבטחת ובתשובה שקיבל נאמר: "מעולם לא הכחשנו את התביעה שהגישה לנו שרי יאנג לתשלום בעד הפרוצדורה שעברה, אבל נזקקנו פשוט למידע נוסף מספק השירות כדי לבצע את הליך התשלום מצידנו באופן נכון".

זמן קצר לאחר שהתקשורת התערבה, קיבלה יאנג הודעה מבית החולים שאיננה חייבת לו שום דבר בעד השהות והאשפוז. עם זאת, נדרשה לפצות את  בית החולים ב-413 דולר עבור "הערעור שנדחה".

הניתוח אמנם הקל במידה מסוימת את הכאב הכרוני בכתף אבל לא את כל הכאבים שמקורם ברגל.