עישון סיגריות הינו גורם סיכון בר-שינוי אשר משפיע על התקדמות מחלה באנשים עם טרשת נפוצה. עם זאת, בחולים עם תסמונת קלינית מבודדת (clinically isolated syndrome-CIS) ישנן תוצאות סותרות לגבי הקשר בין עישון והסיכון לפתח טרשת נפוצה. מטרת מחקר זה הייתה לקבוע את הסיכון לטרשת נפוצה וודאית קלינית (clinically definite MS-CDMS) במעשנים ואנשים שאינם מעשנים בזמן האירוע הפגיעה הראשון במיאלין.

במחקר השתתפו 250 חולים בגילאי 18-50. בזמן התסמינים הנוירולוגיים הראשונים, החולים מילאו שאלון בנוגע להרגלי עישון. בוצע שימוש ברגרסיית Cox על מנת לחשב יחסי סיכונים חד ורב משתנים עבור אבחנת CDMS בחולי CIS מעשנים ושאינם מעשנים.

החוקרים מצאו כי מתוך משתתפי המחקר, 114 (46%) אנשים עם CIS אובחנו בהמשך עם CDMS במהלך זמן מעקב ממוצע של 58 חודשים. בסך הכל, 79 (32%) מהחולים עישנו בזמן CIS.י67% מחולי ה-CIS המעשנים אובחנו עם CDMS בזמן המעקב לעומת 36% מחולי ה-CIS שאינם מעשנים (p<0.001). עישון בזמן CIS נמצא כמנבא עצמאי של אבחנת CDMS (יחס סיכונים 2.3; p=0.002). חולי CIS שאינם מעשנים עם רקע של עישון בעברם לא היו בסיכון מוגבר ל-CDMS לעומת חולים שמעולם לא עישנו.

מסקנת החקרים היא כי עישון בזמן CIS הינו גורם סיכון עצמאי לאבחנת CDMS עתידית. ממצאים אלו תורמים לטענות כי יש צורך בהפסקת עישון בזמן התקף ראשון המחשיד לטרשת נפוצה.

מקור: 

Vuurst de Vries van der, R.M. et al. (2018) Journal of Neurology.