אטזוליזומאב, תרופה הנוגדת את (PD-L1)יProgrammed death ligand 1, הדגימה בטיחות ופעילות בקרצינומה אורותליאלית גרורתית אך הפרופיל הקליני ארוך הטווח שלה טרם ידוע. מטרת המחקר הייתה לדווח תוצאים ארוכי טווח של טיפול עם אטזוליזומאב עבור חולים עם קרצינומה אורותליאלית גרורתית.
עוד בעניין דומה
משתתפי המחקר היו חלק מעוקבת הרחבה של מחקר תווית פתוחה מסוג פאזה 1. זמן המעקב החציוני היה 37.8 חודשים (טווח, 0.7-44.4 חודשים). הרשמה למחקר בוצעה בין מרץ 2013 לאוגוסט 2015 במרכזים רפואיים אקדמיים בארה"ב ואירופה. משתתפי המחקר היו עם מחלה שהוערכה על ידי ה-Response Evaluation Criteria in Solid Tumors version 1.1, סטטוס ECOGי(Eastern cooperative oncology group) של אפס או אחת ודגימת גידול מייצגת. ביטוי PD-L1 בתאים חיסוניים הוערך על ידי בדיקת VENTANA SP142.
אטזוליזומאב ניתנה תוך ורידית כל שלושה שבועות עד הופעת טוקסיות קשה, חוסר היענות לפרוטוקול הטיפולי או אובדן השפעה קלינית מיטיבה. התוצא העיקרי שנבדק היה בטיחות, תוצאים משניים כללו שיעור תגובה אובייקטיבי, משך תגובה ושרידות ללא התקדמות מחלה. תגובה ושרידות כללית הוערכה בתת-אוכלוסיות נבחרות.
באנליזת התוצאות נכללו 95 מטופלים (76% גברים; גיל חציוני, 66 שנים [טווח, 36-89]). 45 (47%) קיבלו אטזוליזומאב כטיפול קו-שלישי או מעלה מכך. לתשעה משתתפים (9%) היו תופעות לוואי מדרגה 3-4 הקשורות בטיפול ובעיקר בשנה הראשונה לטיפול. לא נצפו תופעות לוואי קשות לאחר מכן. חולה אחד (1%) הפסיק טיפול בעקבות אירוע הקשור בתרופה. לא נצפתה תמותה הקשורה בטיפול. תגובה התרחשה ב-26% מהמטופלים (רווח בר-סמך 95%, 18-36%). זמן תגובה חציוני היה 22.1 חודשים (טווח, 2.8-מעל 41 חודשים), ושרידות ללא התקדמות מחלה חציונית הייתה 2.7 חודשים (1.4-4.3 חודשים). שרידות כוללת חציונית הייתה 10.1 חודשים (7.3-17.0 חודשים). שרידות כוללת לאחר שלוש שנים הייתה 27% (17-36%). תגובה התרחשה ב-40% (26-55%) מהמטופלים עם ביטוי PD-L1 בלפחות 5% מהתאים החיסוניים המסנינים את הגידול (IC2/3) וב-11% (4-25%) מהמטופלים עם ביטוי PD-L1 קטן מכך (IC0/1). שרידות כוללת חציונית בחולים עם IC2/3 הייתה 14.6 חודשים ובחולים עם IC0/1,י7.6 חודשים.
מסקנת החוקרים היא כי אטזוליזומאב נסבלת היטב וגורמת להטבה קלינית ממושכת באנשים עם סרטן אורותליאלי מתקדם עם קווי טיפול רבים קודמים.
מקור:
Petrylak, D.P. et al. (2018) JAMA Oncology.