69% מהנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם – סוג הסרטן השכיח ביותר – עם סיכון בינוני לחזרתו, יכולות במידה גבוהה של בטיחות לדלג על טיפולי הכימותרפיה לאחר שהגידולים הממאירים סולקו בניתוח והקרנות, מבלי שיפחת הסיכוי שלהן לגבור על המחלה. כך עולה ממחקר חדש, אחד הגדולים מסוגו שהוצג אתמול (א') בכנס השנתי של החברה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) המתקיים בשיקגו. המחקר הקיף 10,273 נשים בגילים 75-18. התקופה החציונית של המעקב אחריהן היתה שבע שנים. דיווח על המחקר התפרסם ב-NEJM.

המחקר, שהחל ב-2006, הוגדר כ"אבן דרך" והוא ממחיש את הגישה החדשה של "רפואה מדויקת" ומותאמת אישית, מסרו החוקרים, ביניהם ד"ר אינגריד מאייר מהמרכז הרפואי באוניברסיטת ונדרבילט ומוביל המחקר ד"ר ג'וזף ספרנו (Sparno) מהמרכז הרפואי מונטיפיורי בניו יורק.

מסקנת המחקר בשם Trial Assigning Individualised Options for Treatment - Tailorx, כפי שנמסרה בכנס: "כנראה ש-100 אלף נשים רק בארה"ב אינן זקוקות בכלל לכימותרפיה והן מגיבות טוב לטיפול הורמונלי ומכאן שאין שום יתרון עבורן בכימותרפיה".

כאשר נשים מאובחנות עם סיכון ברמה בינונית לחזרת הסרטן, בהתבסס על בדיקה בשם Oncotype DX, שבה נבדקים 21 גנים, ניתן לחזות אם הסיכוי של חזרת הסרטן בתוך עשר שנים. תוצאות הבדיקה הזאת מוצגות בניקוד שבין 0 ל-100. כשמדובר בניקוד שבין 0 ל-10, נאמר לאותן נשים שהן יכולות לדלג על טיפול כימותרפי לאחר סילוק הגידול והן מקבלות טיפול בהורמונים. כשמדובר בניקוד שבין 26 ל-100, הן מטופלות  בכימותרפיה ובהורמונים.

אוכלוסיית המחקר כללה נשים שהסרטן אצלן לא התפשט לקשרי בלוטת הלימפה הסמוכה ושהגידולים אצלן הגיבו לטיפול הורמונלי והבדיקה היתה שלילית לגן HER2. הבדיקה זמינה מאז 2004 והמחקר הנוכחי הגדיר ביתר דיוק את התוצאות שמושגות בה.

6,711 ממשתתפות המחקר שקיבלו ניקוד שבין 11 ל-25 הופנו באורח אקראי לטיפול הורמונלי בלבד או לזה משולב עם כימותרפיה. כימותרפיה יכולה להציל חיים אבל יש סיכונים חמורים לתופעות לוואי ולכן מחפשים הרופאים דרכים להימנע מטיפול זה. בנוסף לנשירת שיער, בחילות והקאות, מטופלות עלולות לסבול מנזק ללב ולמערכת העצבים והן פגיעות לזיהומים ולסיכון מוגבר ללוקמיה בשלב מאוחר יותר בחיים. גם טיפול אנדוקריני איננו חף מתופעות לוואי, ביניהן הבזקי חום, תסמינים אחרים מאל-וסת, עלייה במשקל, כאבי פרקים ושרירים. טמוקסיפן עלול להגביר סיכון לסרטן הרחם.

כל הנשים מעל גיל 50 עם סוג סרטן זה יכולות לכן לדלג על טיפול כימותרפיה וקבוצה זו מייצגת כ-85% ממשתתפות המחקר. נשים עד גיל 50 שקיבלו את הניקוד שבין 0 ל-15 יכולות גם הן לדלג על כימותרפיה ולייתר בכך את תופעות הלוואי הטוקסיות של הטיפול, מסרו החוקרים.

עם זאת, יתרונות מסוימים יש לכימותרפיה עבור נשים בגיל עד 50 שהסיכוי לחזרתו קיבל את הניקוד שבין 16 ל-25.

עוד דווח כי לאחר תשע שנים של טיפול הורמונלי בלבד, 93.9% מהנשים עדיין בחיים לעומת 93.8% מאלו שטופלו בכימותרפיה. בקבוצה שקיבלה טיפול אנדוקריני, 83.3% מהן לא הציגו מחלה גרורתית בהשוואה ל-84.3% שקיבלו את שתי צורות הטיפול.

עוד נמסר בכנס כי בערך 40% מהנשים בארה"ב עם סרטן שד מאובחן בשלב מוקדם אינן עוברות את הבדיקה שמטרתה לברר סיכוייהן לחזרתו. עתה נראה כי ממצאי המחקר עשויים לשנות את הפרקטיקה הזאת.

ראשי צוות המחקר הזהירו בכנס כי הנתונים מצביעים על כך שנשים מסוימות בקבוצת הגיל שעד 50 עשויות למצוא יתרון בכימותרפיה הגם שבדיקת הגנים הצביעה על משהו אחר ועדיין לא ברור מדוע. לכן, אותן נשים זקוקות לייעוץ מיוחד בהקשר לטיפול שיקבלו. רוב מקרי סרטן השד מופיעים בגילאים מאוחרים יותר כאשר הגיל החציוני של נשים בארה"ב עומד על 62.

מימון המחקר נעשה על ידי ממשלות ארה"ב וקנדה וכן על ידי קבוצות של פילנתרופים. חברת Genomic Health היא שפיתחה את הבדיקה הגנטית ומאז גם סייעה במימון המחקר.

על פי תחזיות שהוצגו בעת הדיווח על ממצאי המחקר, כ-260 אלף מקרים חדשים של סרטן שד – השכיח ביותר בקרב נשים בעולם - צפויים השנה, כאשר בארה"ב בלבד יותר מ-123 אלף מאובחנות בשלב המוקדם שלו. 41 אלף נשים מתות מהמחלה.

בעולם, על פי הנתונים העדכניים ביותר מ-2012, מדי שנה יש 1.7 מיליון מקרים חדשים ויותר מחצי מיליון מקרי מוות מהמחלה.

כמה מבכירי האונקולוגים בישראל הגיבו על ממצאי המחקר. פרופ' בלה קאופמן, מנהלת המערך האונקולוגי והיחידה לסרטו השד ב"שיבא", אמרה ל"ישראל היום": "ממצאי המחקר מהווים  שינוי פרקטיקה להרבה רופאים בארץ וזו בשורה משמחת. המחקר נותן ביטחון לרופאים ואישור להרבה נשים שלא צריך טיפול כימותרפי. פעמים רבות הכימותרפיה מטילה פחד גדול על הנשים בטיפול. הן מבועתות בגלל תופעות הלוואי בנושאים כמו דימוי גוף, נשירת שיער. כאשר הן מתבשרות שאינן צריכות טיפולים אלה, הן חשות אושר גדול. חולות צעירות מתחת לגיל 50, שבכלל לא היינו שולחים לבדיקה הגנטית מולקולרית אונקוטייפ (ששימשה למחקר) והיינו שולחים לכימותרפיה, ירוויחו גם הן".

פרופ' רינת ירושלמי-משאלי, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז דוידוף ב"בילינסון", אמרה ל"הארץ" ול"ידיעות אחרונות": "ישראל היתה בין הראשונות בעולם שהכניסו את הבדיקה הזאת למערכת הציבורית, כבר לפני כעשר שנים (ממומנת בביטוחים המשלימים של הקופות), כך שיש לנו ניסיון רב איתה.

"לאורך שנים נהגנו להציע לנשים עם גידול של יותר מ-1 ס"מ טיפול כימותרפי אבל הבהרנו יחד עם זאת שיש סיכוי גדול שלא ירוויחו מהטיפול הזה. ובכל זאת, רבות מהן העדיפו אותו על פני טיפול חסר. הן נטלו הימור. השאלה הקריטית היתה תמיד מה תרוויח החולה מהטיפול הכימי. לטיפול הזה חלון-זמן מצומצם של כמה שבועות לאחר הניתוח בכל הנוגע לסיכוי או הסיכון לחזרת המחלה. לכן, הבדיקה שבה מדובר מצביעה על הסיכוי לחזרת המחלה וכן תשובה לשאלה הקריטית אם החולה תרוויח מהטיפול הכימי או שהוא מיותר.

"ממצאי המחקר יסייעו לכן לאונקולוגים בקבלת החלטה עבור קבוצה גדולה של חולות. לחלק מהרופאים נטייה לתת טיפול כימותרפי מניעתי כדי שלא לקחת סיכונים. המחקר הראה שלעתים בכימותרפיה אין תועלת. עם זאת חובה להדגיש: לחלק מהחולות מתחת לגיל 50, יש תועלת מסוימת מטיפול כימותרפי גם כאשר הציון שקיבלו בבדיקה בינוני, לכן יש צורך לבדוק כל מקרה לגופו".