מחקרים

חשיפה לחתולים בחיים המוקדמים מפחיתה את הסיכון לאסתמה

החוקרים מצאו קשר הפוך בין חשיפה לאלרגן חתול לבין הסיכון לפתח אסתמה של הילדות, דלקת ריאות וברונכיוליטיס באלו הסובלים מנטייה גנטית

חשיפה לחתולים ולכלבים בחיים המוקדמים הראתה בעבר קשר מצטבר עם הסיכון לאסתמה של הילדות וקשרי גנום-סביבה יכולים להוות הסבר אפשרי לתופעה זו.

במחקר זה החוקרים בדקו את הקשרים בין חשיפות לכלבים ולחתולים לבין הצורה הפולימורפית של הנוקלאוטיד הבודד rs72163869 במיקום 17q21, גורם הסיכון הגנטי הידוע החזק ביותר לאסתמה של הילדות.

במסגרת המחקר בוצע גנוטיפיינג ל-377 ילדים ממחקר קופנהגן הפרוספקטיבי לאסתמה בילדות.

נקודת הסיום העיקרית הייתה פיתוח אסתמה עד גיל 12. נקודות הסיום המשניות היו אירועי דלקת ריאות וברונכיוליטיס מגיל 0 ועד גיל 3. חשיפות כללו החזקת כלב או חתול מלידה ורמות אלרגן חתול וכלב בכלי המיטה בגיל שנה. חזרה בוצעה בעוקבת COPSAC 2010 עם מעקב עד גיל 5.

חשיפה לכלב ול/או חתול קושרה עם שכיחות נמוכה יותר של אסתמה בקרב ילדים עם גנוטיפ בסיכון גבוה מסוג rs7216389 TT (יחס סיכונים מתוקן, 0.16; רווח בר-סמך 95%, 0.71-0.04; P=.015), ללא השפעה על אלו עם גנוטיפ CC/CTי(P=0.44).

רמות אלרגן חתולים קושרו באופן הפוך עם התפתחות אסתמה בילדים עם גנוטיפ ה-TT (יחס סיכונים מתוקן, 0.83; רווח בר-סמך 95% 0.71-0.97; P=.022), מה שתומך בקשר חתול-גנוטיפ מסוג rs7216389י(P=0.008). חשיפה לאלרגן כלבים לא הראתה קשר.

זאת ועוד, גנוטיפ ה-TT קושר עם סיכון מוגבר יותר לדלקת ריאות ולברונכיוליטיס וגם סיכון זה ירד עם החשיפה לחתולים. החזרה הראתה השפעה דומה על הסיכון לאסתמה.

על בסיס הממצאים האלה הסיקו החוקרים שיש קשר בין חשיפה סביבתית, בעיקר לחתולים, לבין הסיכון לפתח אסתמה של הילדות, דלקת ריאות וברונכיוליטיס באלו הסובלים מנטייה גנטית.

מקור: 

Stokholm, J. et al. The Journal of Allergy and Clinical Immunology (2018). 141 (5)

נושאים קשורים:  מחקרים,  MeSH,  אסתמה,  חתולים,  כלבים,  גנום,  גנטי,  תורשה,  אסטמה,  גנחת הסימפונות,  אלרגיה,  דלקת ריאות
תגובות