בימים אלה הכריז משרד הבריאות על הקמת ועדה בין־משרדית במטרה לבחון את תחום הביטוחים המשלימים של קופות החולים (שב"ן). אותם ביטוחי בריאות שבמשך השנים תפחו למימדי ענק, תוך טשטוש הגבול בין ציבורי לפרטי במערכת הבריאות. ביטוחים שנהפכו לחלק ממנגנון שמשיקולים כלכליים מנציח את הבעיות של מערכת הבריאות הציבורית, ומעצים את אי־השוויון בתחום זה. מנגנון שמייצר ניגודי אינטרסים בתוך המערכת, מזניק את ההוצאה הפרטית בתחום ומאפשר למדינה להסיר אחריות מבריאות אזרחיה.
עוד בעניין דומה
הביטוחים המשלימים של קופות החולים התבססו במערכת הבריאות ובתודעה הציבורית תוך שהם תופסים נפח פעילות דרמטי. כמה דרמטי? מאוד. לפי נתוני משרד הבריאות, 74% מהישראלים מחזיקים בביטוחים משלימים — לכאורה בצורה וולונטרית, כי הציבור אינו מרשה לעצמו שלא לרכוש אותם — ב–2016 תשלום הפרמיות בגין ביטוחי הבריאות האלה חצה את הרף של 4.5 מיליארד שקל. ההוצאות הרפואיות של הביטוחים המשלימים הסתכמו ביותר מ–3.6 מיליארד שקל באותה שנה.
למעשה, ביטוחי הבריאות המשלימים הם גם המנגנון המרכזי לוויסות ההוצאה הציבורית של קופות החולים. ויסות כלכלי שאותו נאלצות קופות החולים לבצע כחלק מניסיון להתמודד עם הגירעונות העצומים שצברו במשך שנים רבות.
על רקע זה, במשרד הבריאות מבקשים כעת לבחון את המאפיינים של הביטוחים המשלימים, כמו גם את השלכותיהם והשפעותיהם על מערכת הבריאות הציבורית. כי כמו בעיקרון הכלים השלובים, גם במשרד הממשלתי חלחלה ההבנה שכל מהלך בביטוחים המשלימים ישפיע במישרין ובעקיפין על מערכת הבריאות כולה.
מכאן, ועל מנת שלא לחזור על טעויות עבר, ראוי שכל החלטה או מהלך ייושמו בזהירות ובאחריות רבה. אחרת, בדיוק כמו במקרים קודמים שבהם משרדי הממשלה ניסו לקדם רפורמות ומהלכים בתחום הבריאות — נגלה שהנזק גדול מהתועלת.
תנאי יסודי והכרחי לכל מהלך בתחום ביטוחי הבריאות הוא החובה לשפר את הזמינות והנגישות לניתוחים, פרוצדורות ובדיקות של מומחים ברפואה הציבורית. נכון להיום, הביטוחים המשלימים של קופות החולים הם הדרך של מטופלים לקצר תורים (למי שאינם מקושרים ושאין להם פרוטקציה במערכת הבריאות). מכאן, שכל שינוי מהותי בליבת הכיסוי הביטוחי (ניתוחים וייעוצים), בלי שניתן במקביל מענה הולם במערכת הציבורית, בהכרח ירע את מצב הציבור. הרעה שתתבטא בהגדלת העומסים ובהארכת התורים — הרבה מעבר למצוקה הקיימת.
מיותר לציין, כי במציאות תקציבית מתוקנת כלל לא היה צריך את הביטוחים המשלימים של קופות החולים. כל המטופלים יכולים וצריכים לקבל את הטיפול הרפואי בזמן סביר, באיכות מצוינת — ובמימון ציבורי.
כחלק מאג'נדה להורדת יוקר המחיה נוצרה הזדמנות ייחודית לקבל החלטות שיכולות לצמצם את ההוצאה הפרטית גם בתחום הבריאות: הפחתת הפרמיה החודשית הגבוהה שמשלמים רוב הישראלים על הביטוחים המשלימים. ההפחתה יכולה להתבצע בזכות החיסכון האדיר שנוצר כבר בקופות החולים בעקבות המעבר משיטה של החזרים — לרשימות הסדר.
בנוסף, וכדרך לצמצום עלויות במערכת הבריאות, הגיעה העת לבצע ניקוי יסודי של הביטוחים המשלימים שמציעות קופות החולים מכל אותם שירותים ומוצרים מיותרים שעם השנים נכנסו אליהם כחלק ממנגנון שיווקי משוכלל. שירותים רפואיים שהם בחזקת Nice to have — כמו הסרת שיער, הסרת משקפיים והגדלת חזה.
(פורסם לראשונה ב-26.5.18 ב"דה מרקר")