חדשות

קצין רפואה ראשי מתנגד למודל החדש של שירותי רפואה אזרחיים בצה"ל

ועדה שבדקה את התלונות על השירות הרפואי בצה"ל ממליצה: חיילים בשירות חובה וקבע יקבלו את הטיפול הרפואי בקופות החולים האזרחיות. קרפ"ר: "הוצאת גימלים לחיילים תגרום לאובדן ימי עבודה בצבא"

טיפול רפואי בצה"ל. צילום: דובר צה"ל

ועדה מיוחדת שבראשה עמד תא"ל (מיל.) פרופ' יצחק שפירא, סמנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב, ממליצה על מודל חדש למתן טיפול רפואי, בעיקר ראשוני, לחיילי סדיר וקבע: הם יקבלו אותו בקופות החולים האזרחיות שאליהן השתייכו לפני הגיוס (חיילי חובה) מאחר שרופאי המשפחה שלהם מכירים אותם ממילא ואת ההיסטוריה הרפואית שלהם, ולמשרתי הקבע יוצע לבחור את הקופה שבה ירצו להיות מטופלים. כך דיווח "ידיעות אחרונות" ביום שישי.

על פי הדיווח, המלצות הוועדה שיזם ראש אגף הלוגיסטיקה היוצא, האלוף אהרן חליוה, לבחינת השירות הרפואי לחיילים בעקבות תלונות רבות על טיפול רפואי לקוי שקיבלו חיילים על ידי רופאים צבאיים, וכן אי כיבוד המלצות מרופא-מומחה, תנאי אשפוז ירודים ועוד, הוגשו לסגן הרמטכ"ל האלוף אביב כוכבי וגם לרמטכ"ל רב-אלוף גדי אייזנקוט, אך הן טרם עברו את אישור שר הביטחון. גורמים בחיל רפואה, מסר העיתון, "לא אוהבים את ההמלצות מפני שהם חוששים שיאבדו סמכויות ותקנים והחיל עצמו יצטמצם".

בדיווח נמסר כי "כתוצאה מהטיפול הרפואי המקרטע כפי שתואר בתלונות, חיילים רבים נעזרים בשירותי אמבולנסים אזרחיים ובתי חולים, בתשלום, וזאת על אף שהצבא אמור לשאת בהוצאות. נושא זה גם עלה בדו"חות נציב קבילות החיילים שחזר לא אחת על המסקנה שאין מנוס מלשפר את הטיפול הרפואי בצבא".

על פי המודל שהוצע, מסר העיתון, אם יאשר שר הביטחון את המוצע, כלל החיילים יטופלו בידי רופאי המשפחה שלהם ולרופאים האזרחיים, בקופות, תהיה סמכות להעניק "גימלים" במידת הצורך. הם גם יוכלו להמליץ על הפרופיל הרפואי אלא שזה ייקבע בסופו של דבר רק על ידי חיל רפואה.

החיילים הלוחמים והמשרתים בבסיסים הסגורים, לרבות בסיסי הדרכה, יוכלו לקבל את השירות הרפואי בשני אופנים – מיידית, במידת הצורך, אצל רופא צבאי וגם אצל רופא המשפחה. שירותי בריאות הנפש והמיון הרפואי יישארו אך ורק בידי הצבא. חיל רפואה יתמקד בתחום הרפואה הקרבית.

בדיווח נמסר כי דגם זה עשוי לחסוך לצבא תקנים רבים של רופאים, אחיות, רוקחים וגם מתקנים רפואיים (מרפאות).

בדיווח נמסר כי הקופות עשויות לנצל את הפעלת התכנית כדי לדרוש מהצבא תשלום גבוה לכיסוי עלויות הטיפול שיתנו.

ב-2011 נערך ניסוי שבו הופרטו שירותי הרפואה לחיילים, אלא שהוא נכשל כי נטען שרופאי משפחה סיפקו ימי מחלה ("גימלים") ללא בקרה והאחריות לטיפול בחיילים התחלקה בין רופאי משפחה אזרחיים לבין הרופאים הצבאיים בבסיסים. גורם במערכת הרפואה הצבאית המצוטט בדיווח אמר כי הדגם המוצע יגדיל עומסים על רופאי הקופות ויש לשקול אותו מחדש.

אלא שהבוקר (א') דווח כי קצין רפואה ראשי (קרפ"ר), תא"ל ד"ר טריף בדר, מתנגד לתכנית ואף העביר הודעת טקסט לקציני החיל שבו נכתב בין השאר: "חיל רפואה הוא חיל מקצועי וחזק עם אנשים מצוינים. מוטלת עלינו המחויבות להשתפר ואנו מבצעים תהליכים בכיוון מתוך דאגה אמיתית לבריאות החיילים".

קרפ"ר מתנגד לתכנית נחרצות כי לטענתו "תהפוך את חיל רפואה לחיל רפואה קרבית מצומצם וכי הוצאת גימלים לחיילים תפגע בשירות ותוביל לאובדן ימי עבודה בצבא".

עוד מסר העיתון כי שר הביטחון אביגדור ליברמן, שביקר בשבוע שעבר במפקדת קרפ"ר, שמע על ההתנגדות להמלצות הוועדה. ראש אגף לוגיסטיקה, אלוף איציק תורג'מן החליט על דיון נוסף בנושא וביקש מתא"ל בדר להציע חלופות.

נושאים קשורים:  טיפול רפואי בצה"ל,  שירותי רפואה בצה"ל,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
27.05.2018, 13:04

במשך שנים רבות נושא הרפואה הראשונית והמישנית, מהווה בעיה רצינית ואיננו "יורד מן השולחן" . הליקויים כה רבים ובחלקם קשים ביותר . קרפ"ר כרגע משחק במגרש האגו.
את כל אשר היה לו לאמר הוא עשה זאת בפני הוועדה בראשותו של פרופ' שפירא סמנכ"ל איכילוב. אך כפי שציין חבר הועדה המצב ב2018 הוא קטסטרופלי. (ציטוט)

בתחום רפואת החירום בגדוד הלוחם בזרוע היבשה המצב חמור מאין כמוהו.
חיל הרפואה מתחקר את עצמו. כך נראה המצב כשהוא נובע מנורמות ביצוע ירודות, אי ביצוע של פקודות והנחיות, ומחשש בלתי מוסבר להתמודד עם בעיות יסוד.

אנונימי/ת
27.05.2018, 18:24

חיל הרפואה הגיע למיצוי יכולתו. אין לו עתודות מקצועיות במרבית שטחי הרפואה המקצועית והוא כעת מקושש בצורה נואשת מומחים אזרחיים שיסכימו לעבוד במחנות צה"ל. עדיף שחר"פ ייתרכז בטיפול בחיילים הקרביים והשאר יטופלו במערכת האזרחית. כדאי לזכור ש"בימים הטובים" חיילי צה"ל קיבלו טיפול מטובי המומחים= בבתי חולים משולבים. עם בתי חולים קל יותר לעשות הסכמים, לדאוג לבקרה על ימי הג' (באמצעות ר"מ 2) ולתת לחיילים שירות נגיש וקרוב למקום השירות שלהם. בעבר שילבו רופאים צבאיים שהיו בבתי החולים בתקופת ההתמחות והכירו טוב את הנושא הצבאי.

אנונימי/ת
29.05.2018, 13:50

לו הייתם יודעים עד כמה גרועה כשירותם של צוותי הרפואה ברמת הגדוד הלוחם, כולל מער"ים לוחמים, הייתם מבינים שהבעיה בחיל הרפואה מהשורש בעייתית ביותר. לכן כשאתה יוצא מנקודת מבט שהטיפול שיינתן במצבי חירום טוב דיו, תשובתי היא לא ולא. כפי שציינתי נורמות הביצוע ירודות, אי ביצוע פקודות עד לדרג הבכיר ביותר בחיל הרפואה,וחוסר יכולת להתמודד מול בעיות יסוד.

29.05.2018, 18:47

תפקידו של צבא להלחם. המשאבים הנתנים לו חייבים להיות מכוונים לעת פקודה.
בעתות הפוגה עליו להכין את הצבא להלחם ולטפל במתארי קרב.
רופא גדודי שרק זה גמר את לימודיו, אינו כשיר לעמוד ולטפל בפצועים. חובש בכיר שעבר הכשרה כפראמדיק מתאים בהרבה להתמודד עם מתארי טראומה. על הצבא להכשיר פראמדיקס בכמות ובאיכות הדרושים ליום פקודה. אלו יכולים גם לסייע בארועים של אסון המוני (כמו רעידות אדמה) כאשר הם מפוזרים בתוך האוכלוסיה.
הטיפול הרפואי היום יומי ראוי שינתן לכל האוכלוסיה, כולל חילים, ובעיקר אנשי קבע על ידי רופאים מיומנים במרפאות ציבוריות או של בתי החולים.
לאנשי הקבע וגם למקצת מהחילים הסדירים, מחלות כרוניות המחיבות טיפול רציף על פני שנים ולא יכול שינתנו על ידי רופאים מזדמנים (אנשי מילואים מתחלפים).
נושא ימי החופשה (גימל) הינו משני בהחלט. הצבא יכול להעביר השתלמויות לרופאי המרפאות או לחילופין להתנות הטיפול בחילים על ידי רופאים שעברו שרות צבאי ומיומנים במתן גימלים (אפשרות פחות רצויה).
לנושא התשלום לא יהיה מנוס מלהעניק לקופות קפיטציה הולמת דומה (אך לא שווה) לאזרחית, שכן מאותו רגע הן נושאות בעיקר הנטל של הטיפול הרפואי כולל מתן תרופות ואשפוז בגין מחלות ופציעות שלא על רקע קרבי. ההפרש בין הקפיטציה הרגילה לבין זו שמשמשת את הצבא יוקדש לטיפול בנפגעי קרבות ושיקומם.
מודל זה כמובן יקר מעט יותר מאשר הקיים היום, אלא שהקיים אינו עונה ולא יכול לענות על דרישות הרפואה המודרנית בטיפול באוכלוסית החיילים ואנשי הקבע.