פרופ' גרוטו הודיע על תוכנית ממשלתית הכוללת תקציבים ייעודיים לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית לאור הפערים במדדי בריאות והצורך לצמצום פערים.

פרופ' גרוטו הצטרף באותו יום כחבר בחברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית.

סוכרת באוכלוסייה הערבית - "הרוצח המתוק השקט" - ד"ר בשארה בשאראת מציג גישה חדשה מכוונת משפחה

סוכרת והשמנה הן בעיות הבריאות המובילות היום בשכיחותן וחומרתן בעולם ובארץ ובאוכלוסייה הערבית בצורה בולטת. המטופל הסוכרתי (בדרך כלל עם השמנה או עודף משקל), לא ירגיש ולא יחוש ואף אינו תמיד מבין את חומרת מחלתו עד שהדבר כבר מאוחר. בישראל, כמעט שליש מהאוכלוסייה הערבית מעל גיל 50 חולה בסוכרת, כאשר שני השלישים הנוספים ברובם טרום סוכרתיים או מספר שנים לפני שיהפכו לטרום סוכרתיים. שיעור זה גבוה באופן מובהק בהשוואה לשיעור החולים במחלת הסוכרת בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל.

סיבוכי הסוכרת הולכים ועולים בצורה מובהקת, ומלווים בעלויות בריאות כבדות אשר הולכות ומתעצמות. כך לדוגמה, בהתייחס לאי ספיקת כליות סופנית המצריכה דיאליזה – הייתה עליה מתונה בשיעור החולים מ-32.5 ל-100,000 תושבים בשנת 1990 ל-52.8 בשנת 2010. לעומת זאת, בקרב הערבים העלייה הייתה תלולה מ-42.0 ל-100,000 בשנת 1990 ל-135.1 ל-100,000 בשנת 2010.

ממדים אלו של שכיחות הסוכרת וסיבוכיה באוכלוסייה עם אוריינות בריאותית נמוכה והרגלי תזונה מהגרועים ביותר בעולם (הרגלים שנרכשו בהדרגה במהלך 50 השנים האחרונות), מצריכים פיתוח תכנית לאומית עם השקעה רצינית נתמכת על ידי הממשלה, קופות החולים ומנהיגות מטעם האוכלוסייה הערבית, יחד עם בניית גישה מותאמת תרבות וקהילה.

המטופל הסוכרתי באוכלוסייה הערבית

לא קל לחולה הסוכרתי באוכלוסייה הערבית, חברה קולקטיבית שהפרט לא בדיוק אדון לעצמו אלא מושפע וגם זורם עם החברה והסביבה. במרוצת השנים האחרונות אימצה לעצמה החברה הערבית בישראל הרגלי תזונה ואורח חיים המנוגדים לתזונה הבריאה; כך לדוגמה, רק 22% מכלל הערבים הבוגרים מציינים כי נוהגים לבדוק רכיבי מזון או סימון תזונתי, 31% מהם נוהגים לאכול מוצרים טבעיים, ורק ארבעה מכל עשרה נוהגים לאכול ארוחות מסודרות (מכון ון ליר, 2013).

המטופל הסוכרתי באוכלוסייה הערבית - בסביבת המגורים שלו, בביתו, בחתונות ובכל האירועים החברתיים - נפגש יום יום עם תזונה שאינה בריאה. ראוי לזכור כי לכל אדם באשר הוא קשה להיות חריג, ובמקרה שלפנינו - האדם החריג הוא זה שלא ייגע במזון ובכיבוד המסוכנים לו. במקום שנמשיך להתמקד במטופל הסוכרתי כפרט עלינו להתערב בכלל בני המשפחה של המטופל (שהינם במרבית המקרים או סוכרתיים, או טרום סוכרתיים, או בעוד מספר שנים צפויים להיות טרום סוכרתיים), ובקהילה - כך שתהיה למטופל סביבה בריאה ותומכת שתסייע לו לאמץ משמעת לתזונה בריאה.

מיקוד השליטה באוכלוסייה הערבית הינו חיצוני ולא פנימי, ועל כן קשה להמשיך עם הגישה המכוונת מטופל אלא לעבור לגישה מכוונת משפחה.

המודל המוצע – מנהיגות רפואית - המשפחה במרכז

יש לבנות תכנית טיפול ייחודית למטופל הסוכרתי באוכלוסייה הערבית, תוך התחשבות בכך שמדובר בחברה קולקטיבית ובצורך בשילוב כל בני המשפחה הגרים באותו משק בית בתכנית תזונה בריאה ואורח חיים בריא. דבר זה צפוי לעזור לאיזון הסוכרת אצל הסוכרתי/הסוכרתיים  ולמנוע התפתחות סוכרת אצל הטרום הסוכרתיים, כמו גם להרגיל את הדור הצעיר לתזונה בריאה. ניתן להניח כי עם הזמן והרחבת התכנית תהיה בכך השפעה על הסביבה כולה.

מוטלת אחריות גדולה על הרופא הראשוני העובד ביישוב הערבי. מעצם תפקידו כמנהיג רפואי - יקל עליו להשפיע על המטופל ובני משפחתו בכל הנוגע לשינוי אורחות החיים ובמבנה תזונתי. יחד עם עמיתיו ממערכת הבריאות צפוי כי הם ישפיעו על הסביבה המרחבית כדוגמת מאפיות, מסעדות ואולמי חתונות במעבר לתזונה בריאה. על כן יש לבנות תכנית מיוחדת של מנהיגות רפואית בקרב רופאי המשפחה.

מנהיגות רפואית היא יכולת של הרופא להשפיע ולשנות את התודעה של  הצוותים הרפואיים, מטופלים וקהילה בכל הקשור לגיבוש החזון הטיפולי, תוך כדי שימת מטרות אופרטיביות, הנעה לשינוי, ארגון משאבי מערכת לטובת המטרות, תקשורת הנעתית ומתן משוב מעצים, אבטחת איכות ורצף העשייה (2013, Kiesewetter). תקשורת הנגזרת מתפיסה זו היא תקשורת הנעתית המעצימה את המטופל ומסייעת להשיג את מטרותיו של המטופל עצמו בתחום הבריאות. אינטראקציה כזאת בין רופא למטופל, המתאפיינת בדפוסי מנהיגות רפואית ותקשורת הנעתית: התנהגויות יזומות, לקיחת אחראיות והובלה, מיומנויות להניע מטופלים לשינויים התנהגותיים מורכבים וניהול עצמי קשורה באופן ישיר גם לחווית המטופל הטובה, אך גם לשיפור איכות הטיפול כפי שהוצג במספר מחקרים רנדומלים מבוקרים עם בתוצאים קלינים של המטופלים  (Wolever, 2010; Vale, 2002; Gale, 2010).

תמיכה בחולים מעוטי יכולת המקבלים טיפולים ביולוגיים

ד"ר מוחמד עדוי, המזכיר הכללי של החברה, הודיע על כך שהחברה תומכת כספית במטופלים מעוטי יכולת עם דלקת פרקים המקבלים טיפולים ביולוגיים יקרים, והפציר ברופאים, במיוחד הרופאים הראשונים, להדריך מטופליהם ולציידם במסמכים הדרושים על מנת לקבל את התמיכה. ד"ר עדוי הוסיף כי עשרות חולים מכל רחבי הארץ קיבלו תמיכה בשנתיים האחרונות, דבר שעזר להם להמשיך ברצף הטיפולי ולשפר את איכות חייהם.