במחקר שביצעו חוקרים מהמרכז למחקרים קליניים במרכז הרפואי "סורוקה" עלה כי שיעור הפונים עם אבנים בדרכי שתן לחדר המיון בבית החולים האוניברסיטאי מקרב המוסלמים עולה ב-27% בחודש הרמדאן. חודש הרמדאן גם מהווה גורם סיכון לשבץ מוחי בקרב האוכלוסיה הבדואית עם עלייה של כמעט פי 1.5 לעומת שאר חודשי השנה.

המחקר בנושא אבנים בדרכי השתן פורסם לאחרונה ב-QJM u, בוצע בהנחיית פרופ' ויקטור נובק, מנהל המרכז למחקרים קליניים ובשיתוף ד"ר ולדמיר זלדץ ממלר"ד סורוקה, ד"ר מוחמד אבו תילך ודניאל הלפרין מהמרכז למחקרים קליניים.

אבנים בדרכי השתן, מסר פרופ' נובק, הן סיבה שכיחה לפנייה למיון והן עלולות לגרום לכאב ולסבל רב עד כדי פגיעה כלייתית כרונית. "קיימים כמה גורמים לשכיחות מוגברת של האבנים, ביניהם טמפרטורת הסביבה החמה ושתייה בכמות מועטה".

במסגרת המחקר, ביצעו החוקרים ניתוח יומי של כלל הפונים למלר"ד סורוקה בשנים 2004 עד 2015. הנתונים תוקננו לעונתיות ולטמפרטורה היומית, שכאמור משפיעה על היארעות אבנים בדרכי שתן. "בקרב 18,163 המטופלים שפנו במהלך תקופת המחקר לחדר המיון עם אבנים בדרכי שתן, שיעור המוסלמים היה 25%, למרות ששיעורם הכללי באוכלוסיית הדרום עומד על  כ–20%", מסר פרופ' נובק.

"כל קבוצות המחקר הראו קשר מובהק בין העלייה בטמפרטורה היומית לבין סיכון מוגבר לפתח אבנים בדרכי שתן, אבל מצאנו כי במהלך השבועיים הראשונים של חודש הרמדאן, חלה עלייה של 27% במספר הפניות היומית של מטופלים עם אבנים בדרכי שתן מקרב האוכלוסיה המוסלמית, בעוד שבקרב האוכלוסיה היהודית לא חל שינוי בתקופה זו".

ד"ר יפתח שגיא, מומחה ברפואה פנימית וחבר בצוות החוקרים הוסיף: "חודש הרמדאן הוא כידוע החודש החשוב ביותר למיליוני מוסלמים בעולם. אנו סבורים כי הגברת המודעות לסיכון לפתח אבנים בדרכי שתן במהלך חודש זה, ובמיוחד בשבועיים הראשונים של הצום, חשובה במיוחד בקרב הקבוצות הפגיעות ביותר ביניהן קשישים וחולים".

צום הרמדאן כגורם סיכון לשבץ מוחי

במחקר אחר שביצעו חוקרים מהמחלקה לנוירולוגיה בשיתוף המרכז למחקרים קליניים ב"סורוקה", נערכה השוואה בין היארעות של שבץ מוחי בחודש הרמדאן לעומת שאר חודשי השנה, בקרב האוכלוסיה הבדואית לעומת שאר האוכלוסיה, בין השנים 2012–2016.

מהמחקר עלה כי חודש הרמדאן מהווה גורם סיכון לשבץ מוחי בקרב האוכלוסיה הבדואית עם עלייה של כמעט פי 1.5 לעומת שאר חודשי השנה. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Journal of American heart Association.

שבץ מוחי איסכמי מהווה את אחת הסיבות השכיחות לאשפוזים ולמוות בעולם המערבי ונקשר לגורמי סיכון רפואיים מגוונים, כמו: יתר לחץ דם, סוכרת, פרפור עליות, אורח חיים כמו עישון וגורמים סביבתיים כמו אקלים וזיהום אוויר.

כ-23% מאוכלוסיית העולם הם מוסלמים - נתון אשר משתקף גם באוכלוסיית הנגב שכ-20% מתושביה הם בדואים מוסלמים שמקיימים מדי שנה את צום הרמדאן במשך חודש.

המחקר כלל כ-5,750 מקרי שבץ, שמתוכם כ-4,727 מוגדרים כשבץ איסכמי. מתוכם, כ-564 מטופלים זוהו כבדואים, על פי כתובת מגורים באחד מ-18 יישובי הקבע הבדואים בנגב. במהלך כל שנות המחקר, זוהו כ-51 מקרים של שבץ איסכמי בקרב בדואים בזמן הרמדאן, אולם בשל העובדה שתאריכי הרמדאן במהלך שנות המחקר היו בחודשי הקיץ (יוני-אוגוסט), תוקננו תוצאות המחקר לטמפרטורה ממוצעת שבועית ולעונת הקיץ.

ניתוח הנתונים הראה שבקרב אוכלוסיית הבדואים, חודש הרמדאן מהווה גורם סיכון עם עלייה של כמעט פי 1.5 בסיכוי להיארעות שבץ איסכמי לעומת שאר חודשי השנה. הסיכון מוגבר בעיקר בשבועיים הראשונים, בהם יש עלייה של עד 73% בסיכוי להיארעות שבץ. כצפוי, ביתר אוכלוסיית הנגב לא נרשם סיכון מוגבר לשבץ בחודש הרמדאן.

פרופ' גל איפרגן, סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה, מנהל המחלקה לנוירולוגיה ויו"ר החטיבה לרפואת המוח: "בשל האוכלוסיה המגוונת המתגוררת בנגב הכוללת הן יהודים והן בדואים מוסלמים, הזדמן לנו לבצע מחקר שכלל קבוצה של מוסלמים וכן קבוצת ביקורת שלא צמה, בשונה ממחקרי עבר בתחום. בנוסף, השווינו בין תקופות הרמדאן לכל שאר חודשי השנה, בשונה ממחקרי עבר שבהם היה נהוג לבחון רק את החודשים הסמוכים לחודש הרמדאן".

פרופ' איפרגן הוסיף: "אנו מעריכים שהסיכון המוגבר בזמן הרמדאן קשור בשינוי אורחות החיים (תזונה, שינה ועישון) בתקופה זו. נטייה להתייבשות, אי נטילת תרופות וחוסר איזון של מחלת הסוכרת, יכולים להוות טריגר לאירועים קרדיווסקולריים. לפני תקופת הרמדאן מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה, לעדכן את הטיפול התרופתי ואת אופן נטילתו בזמן הצום, להרבות בשתייה בשעות המותרות ולהקפיד על איזון סוכרת".

החוקרים מציינים שעם זאת, נדרש מחקר נוסף בתחום על מנת להבין את המנגנון הפיזיולוגי ולהסיק מסקנות לגבי מניעה של שבץ בזמן חודש הרמדאן.