"צריך לומר בגלוי: אנחנו חיים בחברה גזענית והדבר בא לידי ביטוי גם במערכת הבריאות", כך אמר אתמול (ד') מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בעת שקיבל את מסמך ההמלצות שהכינה במשך שנה ועדה מיוחדת שמונתה למיגור תופעות הגזענות, האפליה וההדרה במערכת הבריאות. העתק מהמסמך גם נמסר למנכ"לית משרד המשפטים.

"אנחנו מודעים לכך שלפנינו משימה מורכבת וארוכת טווח לתיקון פצעי העבר בנושא הזה ולהסתכלות כנה ואמתית קדימה בעיני החברה הישראלית", הוסיף בר סימן טוב.

בין ההחלטות העיקריות שנכללות במסמך סיכום הדיונים – 127 עמודים בשלוש שפות: עברית, ערבית ורוסית: יותקנו נהלים להגשת תלונות על מקרים של גזענות ואפליה, עיצוב מחדש של חדרי מיון ומחלקות יולדות ואחרות כדי לצמצם את התופעה, מינוי בעל תפקיד ייעודי בכל מוסד לטיפול בתופעה וקמפיין ציבורי. המסמך כולל גם פירוט תקציבי לנושא הזה.

מנכ"לית משרד המשפטים עו״ד אמי פלמור, המובילה בממשלה את המלחמה בגזענות, הדגישה: ״המאבק בגזענות הוא רוחבי ומתפרס על פני כל ההיבטים של חיינו. במשפט, בבריאות, בחינוך. רק באמצעות שילוב ידיים נכון נוכל לצמצמם את התופעה. משרד הבריאות הוא פורץ דרך באופן שבו החל להתמודד עם הסוגיה, בנכונות להכיר בקיומה של גזענות ובתהליכים הנדרשים כדי לעקור אותה מן השורש".

ניר קידר, סמנכ"ל תכנון אסטרטגי במשרד הבריאות וחבר הוועדה, אמר: ״גזענות היא תופעה בעלת מימדים נרחבים וצריך לדעת איך להתמודד איתה. במשרד הבריאות לא מתחבאים מאחורי מושג הפוליטיקלי קורקט ויצרו בו ועדה מיוחדת שדנה בסוגיות הכואבות והמורכבות על מנת להתחיל בתהליך אמיתי לשם התמודדות עם התופעה המכוערת שצריכה להיות ממוגרת מהמערכת״.

ד"ר שגית ארבל אלון, מנהלת אגף תכנון מדיניות במשרד הבריאות וחברה בוועדה, הוסיפה: ״גזענות הוכחה כמזיקה לבריאות. רופאים ומטפלים במערכת הבריאות מונעים מהרצון להטיב עם המטופלים ולעתים אינם מודעים לכך שהפרקטיקות בהן הם משתמשים נתפשות לעתים כמעשה מפלה או גזעני. הטמעת המסקנות וההמלצות שאליהן הגיעה הוועדה תסייע לכולנו להיות מטפלים מטיבים יותר".

יו"ר הוועדה פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, כתב במסמך הסיכום: "לנגד עינינו כמה אירועים שבהם ניתן לייחס למערכת הבריאות פרקטיקות או מדיניות, הנתפשת בעיני רבים, ובמיוחד בעיניהם של המופלים, כפרקטיקה מפלה או כמדיניות גזענית. ניתן לציין בהקשר זה את פרשת תרומת הדם של יוצאי אתיופיה, את פרשת ה'דפו-פרוברה' וכן מצבים שבהם מטופלים הופרדו על רקע אתני, כגון בחלק ממחלקות ליולדות בבתי חולים".

"לגזענות, לאפליה ולהדרה יש ביטויים רבים ומגוונים", צוין במסמך הוועדה, "ובהם: ביטויים מילוליים ופיזיים, ישירים-גלויים, עקיפים-סמויים, אקטיביים ופסיביים, מודעים ומכוונים או לא מודעים ולא מכוונים, פשוטים או מורכבים, בין-אישיים או מוסדיים, כלומר ברמת הארגון והמערכת. כל התופעות השליליות הללו מתייחסות, כך מצאה הוועדה, לנושאים כמו לאום, אתניות, מגדר, גיל, מוגבלות, מוצא, דתיות, מעמד חברתי, נטייה מינית, זהות מינית, עודף משקל.

"הקבוצות הפגיעות במיוחד: כאלו שגזענות, אפליה או הדרה נגדן 'שקופה'", מציינת הוועדה, "זקנים או אנשים עם מוגבלות (ובמיוחד עם מוגבלות נפשית), כאלו הנמצאות בהדרה חמורה דוגמת טרנסג'נדרים וכאלה שניתן להצביע על גילויי גזענות, אפליה והדרה מוסדית ונשנית".

עוד נכתב בדו"ח הסיכום של הדיונים: "יש מחקרים המעידים על הקשר שבין גזענות, אפליה והדרה לבין תוצאים קליניים ופערים בטיפול ובאיכות הטיפול. הם באים לידי ביטוי, בין היתר, בהטיות, בדעות קדומות, בסטריאוטיפים ובאי ודאות בתקשורת קלינית ובקבלת החלטות. נמצא קשר בין גזענות לדחק, לדיכאון וליתר לחץ דם. ניתן היה לחשוב שחשיפה לגזענות משפיעה על תוצאי בריאות אלה בגלל הלחץ, העלבון וההשפלה הכרוכים בהשפעה גזענית, אך חשיפה לגזענות נמצאה משפיעה גם על תוצאים מורכבים יותר דוגמת מחלות לב וכלי דם, סרטן שד ואף תמותה מוקדמת. זאת לצד ההשפעה על השימוש בשירותי בריאות ועל ההיענות להם, על הדיווח העצמי על מצב הבריאות ועל שביעות הרצון משירותי בריאות".

לדו"ח המלא – ליחצו כאן