בכירי הרופאים שהשתתפו אתמול (ד') בדיון שקיימה ועדת הכנסת לביקורת המדינה הציגו תמונת מצב חמורה ביותר על תופעת הזיהומים הנרכשים בבתי החולים בישראל ועל היקפה של התמותה מזיהומים אלה.
עוד בעניין דומה
בדיון דווח גם על הנתק המתמשך שבין איגוד הרופאים למחלות זיהומיות לבין המרכז הארצי למחלות זיהומיות. אנשי האיגוד למחלות זיהומיות מסרו כי החרימו ישיבת עבודה עם נציגי משרד הבריאות לאחר שזה הפיץ את מודל התמרוץ לשנת 2018 מבלי להתייעץ עימם. רק לאחר שפרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הבהיר כי מדובר בטיוטה בלבד וכי היא נתונה לשינויים, הסכימו הצדדים לחדש את הישיבות ביניהם.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ', אמרה במהלך הדיון: "זו סיטואציה הזויה. אלפי אנשים מתים כאן מדי שנה לחינם, אבל שני הגורמים שאמונים על המלחמה בזיהומים - משרד הבריאות והאיגוד המקצועי למחלות זיהומיות – מתנהלים כמו כוחות עוינים בעיצומה של מלחמה. רמות האיבה האלו לא נורמליות. אפילו בפוליטיקה יריבים מרים יודעים לשתף פעולה. על אחת כמה וכמה אתם, אנשים מבוגרים שמצילים חיי אדם כמקצוע וכאתוס". היא הפצירה בהם: "אנא צרו מכניזם שמאפשר דיאלוג ואיזשהו שיתוף פעולה בסיסי. משרד הבריאות חייב לבוא למו"מ בתום לב ועם מוכנות להקשיב לאיגוד. מהאיגוד אני מצפה להכיר בלגיטימיות המשרד לקבל החלטות ולקבוע מדיניות".
מודל התמרוץ – איך זה באמת עובד
"מודל התמרוץ, עם כל הכבוד לו", ציינה ח"כ יחימוביץ', "זה סוג של צ'ופר. היקפו 50 מיליון שקל בלבד – סכום זעום וזניח ביותר במונחים של מערכת הסובלת שנים מתת תקצוב ומחסר מתמשך. בסוף בתי החולים, ובעיקר המעבדות למיקרוביולוגיה, זקוקים לכסף, לתקנים ולעובדים. מטבע הדברים, מודל התמרוץ ניתן רק למי שיש לו משאבים. זה יוצר מעין מעגל שאין לו פתרון: בתי חולים מבוססים, להם תורמים עם כיסים עמוקים, יעמדו במודל ויקבלו כסף; בתי החולים הקטנים והחלשים – לא. הפתרון היסודי הוא הגדלת תקציב הבריאות, שעובר קיצוץ רוחבי עמוק פעם אחרי פעם".
על מודל התמרוץ השנוי במחלוקת, אמר פרופ' גרוטו: "מטרתו לתגמל בהתאם לשיפור. יש פקטור שמתגמל יותר בתי חולים קטנים. הגענו להסכמות מסוימות בשתי הישיבות הראשונות שקיימנו לבקשת הוועדה, אבל האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות החרים את הפגישה השלישית באופן חד צדדי. אנחנו מוכנים לחזור לשולחן המשא ומתן. הטיוטה שיצאה לבתי החולים היא מסמך שניתן לשינוי. ניתן להגיע להסכמות עם האיגודים. יש סיכוי לשינוי".
בנוסף אמר פרופ' גרוטו: "הטיפול בזיהומים מתבצע בשלושה מישורים: שיפור תשתיות וטיפול בבעיית הצפיפות, הגדלת אנשי הצוות הרפואי וחיזוק הפעילות הממוקדת. מאז שהוקם המרכז למניעת זיהומים, אנו רואים סימני הצלחה בצמצום ביטויי החיידק CRE שעמיד לאנטיביוטיקה, עם מניעת 500 מקרי מוות לשנה בממוצע".
טיפול מושכל באנטיביוטיקה – אחריות רפואית ולא רגולטורית
לדברי פרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות, במעבדות למיקרוביולוגיה בבתי החולים שורר מצב שבו בכל יום, בין עשר ל-12 שעות, איש איננו מסתכל על תוצאות בדיקות תרבית. "זה מצב בלתי נסבל", ציין פרופ' כרמלי, "אי אפשר שלא לתקן אותו. הכלי היחיד העומד לרשותי היום כמנהל המרכז הארצי במטרה לשפר את המצב הוא מודל התמרוץ. אני לא מחייב אף אחד לעשות שום דבר; אני מעודד את מנהלי בתי החולים לעמוד ביעד".
בהמשך אמר: "יש כאן שאלות מקצועיות. איגוד הרופאים למחלות זיהומיות לא מסכים עם ההמלצות המקצועיות שלנו, בניגוד לאיגוד המיקרוביולוגים. צריך להיות מעקב מסודר אחרי רישום אנטיביוטיקה. המעקב הזה דרוש כדי לברר האם מטופלים קיבלו את הטיפול הנכון ולהפיק לקחים. אנחנו לא אומרים לרופאים כיצד לטפל בחולה. אנו עוסקים במה שהאיגוד לא עשה כל השנים: לא כתבתם אפילו נוהל אחד 30 שנה".
אסתר אדמון, יו"ר ארגון המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות: "גם אם הדרישה לפעילות של 24 שעות בוטלה, וכעת רוצים שנעבוד מ-08:00 עד 20:00, אין לנו את כוח האדם כדי לבצע את זה. נדרשות שנתיים כדי להכשיר עובד מעבדה"
פרופ' מרים וינברגר, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות: "איך משרד הבריאות יכול לוותר על אנשי המקצוע בשטח ולרמוס אותם כך, מקצועית? בישיבה הראשונה של ועדת ההיגוי הוקרנה שקופית יפה. הובטחו לנו תכניות משותפות ושנוכל להשפיע על מודל התמרוץ. אבל בהמשך, נתקלנו בקיר אטום. שום דבר מההצעות שלנו לא התקבל. בין הישיבה הראשונה והשנייה הופץ המסמך על מודל התמרוץ 2018 בלי התייעצות מקצועית איתנו. הרגשנו מרומים ומיותרים. באנו לישיבה השנייה עם מסמך בן 40 סעיפים ובו השגות ורעיונות. אף אחד מהם לא התקבל. בסופה של אותה ישיבה נאמר לנו שלא ישתנה דבר במודל התמרוץ. לאור זה לא מצאנו טעם להשתתף בישיבה השלישית.
"אנחנו רוצים לקבוע את ההנחיות הלאומיות לטיפול מושכל באנטיביוטיקה", ציינה פרופ' ויינברגר, "לא הרגולטור צריך לעשות זאת. בכל העולם מי שמוביל את הנושא הזה הם מומחים למחלות זיהומיות. רופאים. אנחנו מוכנים לחדש את המפגשים אם יהיה שמע. כרגע אין שום שמע".
פרופ' שלמה מעין, מנהל היחידה למאבק בזיהומים במרכז הרפואי ברזילי באשקלון, אמר בדיון: "בכל יום, בין 40% ל-60% מהמטופלים בבית החולים ברזילי מקבלים אנטיביוטיקה. מדובר במספרים עצומים. חלק לא מבוטל מהטיפולים הללו ניתן באופן לא נכון. החיידקים מפתחים עמידות ועוברים מחולה לחולה. עיקר הישיבה היום הוקדש לסכסוך, שבעיני בלתי אפשרי לפתור אותו, בין המשרד לבין האיגוד".
פרופ' מעיין הציע להקים מועצה ארצית לשימוש באנטיביוטיקה שתתייחס באופן יותר רחב לבעיית השימוש בה בכלל המגזרים, בכלל זה גם בחקלאות ובתחום הווטרינרי. "מסתבר", אמר, "ששיעור השימוש באנטיביוטיקה לכל בעל חיים במדינת ישראל הוא הגבוה ביותר מתוך שבע מדינות אירופיות, ביניהן הולנד, אוסטריה, בלגיה ונורבגיה. אנחנו צורכים המון אנטיביוטיקה דרך בעלי החיים, בעיקר בעופות. המצב הזה מאפשר לחיידקים לפתח עמידות. לכן, דרושה הסתכלות רחבה על הבעיה שהיא מעבר לסכסוך המקומי שבין האיגוד למשרד הבריאות".
פרופ' אברהם בורר, מנהל היחידה למניעת זיהומים ב"סורוקה": "יש הוכחות שאנשים מתים בגלל חוסר כוח אדם. איך יכול להיות שאין תוספת תקציב להתמודד עם המצב הזה?! מדובר כאן בחיים או מוות. זה בדיוק כמו להכניס נגמ"ש לעזה בלי מיגון. צריך כסף לעניין הזה ותשימו אותו!"
כשל מתמשך ומחסור בכוח אדם שמחירו חיי אדם
מורת רוח על המצב הקיים ביטא גם פרופ' אברהם בורר, מנהל היחידה למניעת זיהומים במרכז הרפואי סורוקה: "עשרות אנשים מדי שנה מתים בשל איחור בהגעת תשובות לבדיקות מעבדות. יש פה כשל מתמשך העולה בחיי אדם. כאיש מקצוע אני אומר: יש הוכחות שאנשים מתים בגלל חוסר כוח אדם. איך יכול להיות שאין תוספת תקציב להתמודד עם המצב הזה?! מדובר כאן בחיים או מוות. זה בדיוק כמו להכניס נגמ"ש לעזה בלי מיגון. צריך כסף לעניין הזה ותשימו אותו!".
ד"ר יובל גפן, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה קלינית ברמב"ם, סיפר: "בישיבה השלישית של ועדת ההיגוי הרגשתי שחל שינוי מסוים בקשב ובצורך לעשות שינוי דרמטי בסעיפים רבים במודל התמרוץ. לצערי, עד לפני חצי שעה, לא קיבלתי סיכום פגישה. הסעיף הדרמטי ביותר והפוגעני ביותר נשאר בעינו – הסעיף האומר שרוצים דרך מודל התמרוץ, המוגבל מאליו, לשנות סדרי עולם ולהפוך את המעבדות ליחידות שעובדות 24 שעות. עם כל הרצון שלי וההבנה שיש הגיון בזה, מודל התמרוץ הוא לא הדרך ליישם זאת. פשוט אין כוח אדם ואם רוצים שיהיה, נדרש זמן מאוד ממושך לשם הכשרת העובדים והיא ארוכה. אם לא יהיה פתרון למצב הזה, אנחנו בדרך להכריז על סכסוך עבודה".
אסתר אדמון, יו"ר ארגון המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות: "גם אם הדרישה לפעילות של 24 שעות בוטלה, וכעת רוצים שנעבוד מ-08:00 עד 20:00, אין לנו את כוח האדם כדי לבצע את זה. נדרשות שנתיים כדי להכשיר עובד מעבדה. כדי לעשות את כל התכנית הזו שהכין משרד הבריאות, יש לחזור למקורות: לשקם את המעבדות הרפואיות, לדאוג למעבדה איכותית. שכר העובדים נמוך בעוד השכלתם מאוד גבוהה. אין הלימה בין ההשקעה לתגמול. מ-2010 מתריעים על קריסה של התחום הזה. היו דו"חות של משרד הבריאות ושל מבקר המדינה, אבל הגענו לתחתית הבאר. לא נעשה כלום. פשוט כלום".
את דבריה סיכמה אדמון בנימה אישית: "אמא שלי לא מרגישה טוב. היא בבית. הרופא שלה המליץ לי שלא לקחת אותה לבית חולים כי מערכת הבריאות מזוהמת. זה אבסורד שאני אינני יכולה להשתמש בשירותי מערכת הבריאות כי אני חוששת מהם".
"מדובר כאן בבעיה בסדר גודל לאומי", אמר בדיון ח"כ איציק שמולי והוסיף: "אם היו משדרים את הדיון זה בשידור חי, בבתי החולים, היו מתעוררים לא רק בושה גדולה אלא גם זעם גדול. כולם צריכים להבין שלא כל החוכמה נמצאת אצלם. מונחים על השולחן חיי אדם על השולחן. פרופ' גרוטו צריך להיות המבוגר האחראי וזה האינטרס שלך (אמר בפנותו לפרופ' גרוטו) שכל הגורמים המקצועיים יעבדו יחד".