חדשות

המשבר בין האיגוד למחלות זיהומיות למשרד הבריאות נמשך ובינתיים אלפים מתים מזיהומים בבתי החולים

בדיון סוער בוועדה לביקורת המדינה איימו בכירי הרופאים בסכסוך עבודה: חוסר בתקציב ובכוח אדם, אי תפקוד המעבדות הרפואיות, מודל התמריץ שאינו עובד ואוזלת היד מול המצב ההולך ומחמיר ומדיניות משרד הבריאות

מעבדה רפואית. (צילום: אילוסטרציה)

בכירי הרופאים שהשתתפו אתמול (ד') בדיון שקיימה ועדת הכנסת לביקורת המדינה הציגו תמונת מצב חמורה ביותר על תופעת הזיהומים הנרכשים בבתי החולים בישראל ועל היקפה של התמותה מזיהומים אלה.

בדיון דווח גם על הנתק המתמשך שבין איגוד הרופאים למחלות זיהומיות לבין המרכז הארצי למחלות זיהומיות. אנשי האיגוד למחלות זיהומיות מסרו כי החרימו ישיבת עבודה עם נציגי משרד הבריאות לאחר שזה הפיץ את מודל התמרוץ לשנת 2018 מבלי להתייעץ עימם. רק לאחר שפרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הבהיר כי מדובר בטיוטה בלבד וכי היא נתונה לשינויים, הסכימו הצדדים לחדש את הישיבות ביניהם.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ', אמרה במהלך הדיון: "זו סיטואציה הזויה. אלפי אנשים מתים כאן מדי שנה לחינם, אבל שני הגורמים שאמונים על המלחמה בזיהומים - משרד הבריאות והאיגוד המקצועי למחלות זיהומיות – מתנהלים כמו כוחות עוינים בעיצומה של מלחמה. רמות האיבה האלו לא נורמליות. אפילו בפוליטיקה יריבים מרים יודעים לשתף פעולה. על אחת כמה וכמה אתם, אנשים מבוגרים שמצילים חיי אדם כמקצוע וכאתוס". היא הפצירה בהם: "אנא צרו מכניזם שמאפשר דיאלוג ואיזשהו שיתוף פעולה בסיסי. משרד הבריאות חייב לבוא למו"מ בתום לב ועם מוכנות להקשיב לאיגוד. מהאיגוד אני מצפה להכיר בלגיטימיות המשרד לקבל החלטות ולקבוע מדיניות".

מודל התמרוץ – איך זה באמת עובד

"מודל התמרוץ, עם כל הכבוד לו", ציינה ח"כ יחימוביץ', "זה סוג של צ'ופר. היקפו 50 מיליון שקל בלבד – סכום זעום וזניח ביותר במונחים של מערכת הסובלת שנים מתת תקצוב ומחסר מתמשך. בסוף בתי החולים, ובעיקר המעבדות למיקרוביולוגיה, זקוקים לכסף, לתקנים ולעובדים. מטבע הדברים, מודל התמרוץ ניתן רק למי שיש לו משאבים. זה יוצר מעין מעגל שאין לו פתרון: בתי חולים מבוססים, להם תורמים עם כיסים עמוקים, יעמדו במודל ויקבלו כסף; בתי החולים הקטנים והחלשים – לא. הפתרון היסודי הוא הגדלת תקציב הבריאות, שעובר קיצוץ רוחבי עמוק פעם אחרי פעם".

על מודל התמרוץ השנוי במחלוקת, אמר פרופ' גרוטו: "מטרתו לתגמל בהתאם לשיפור. יש פקטור שמתגמל יותר בתי חולים קטנים. הגענו להסכמות מסוימות בשתי הישיבות הראשונות שקיימנו לבקשת הוועדה, אבל האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות החרים את הפגישה השלישית באופן חד צדדי. אנחנו מוכנים לחזור לשולחן המשא ומתן. הטיוטה שיצאה לבתי החולים היא מסמך שניתן  לשינוי. ניתן להגיע להסכמות עם האיגודים. יש סיכוי לשינוי".

בנוסף אמר פרופ' גרוטו: "הטיפול בזיהומים מתבצע בשלושה מישורים: שיפור תשתיות וטיפול בבעיית הצפיפות, הגדלת אנשי הצוות הרפואי וחיזוק הפעילות הממוקדת. מאז שהוקם המרכז למניעת זיהומים, אנו רואים סימני הצלחה בצמצום ביטויי החיידק CRE שעמיד לאנטיביוטיקה, עם מניעת 500 מקרי מוות לשנה בממוצע".

טיפול מושכל באנטיביוטיקה – אחריות רפואית ולא רגולטורית

לדברי פרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות, במעבדות למיקרוביולוגיה בבתי החולים שורר מצב שבו בכל יום, בין עשר ל-12 שעות, איש איננו מסתכל על תוצאות בדיקות תרבית. "זה מצב בלתי נסבל", ציין פרופ' כרמלי, "אי אפשר שלא לתקן אותו. הכלי היחיד העומד לרשותי היום כמנהל המרכז הארצי במטרה לשפר את המצב הוא מודל התמרוץ. אני לא מחייב אף אחד לעשות שום דבר; אני מעודד את מנהלי בתי החולים לעמוד ביעד".

בהמשך אמר: "יש כאן שאלות מקצועיות. איגוד הרופאים למחלות זיהומיות לא מסכים עם ההמלצות המקצועיות שלנו, בניגוד לאיגוד המיקרוביולוגים. צריך להיות מעקב מסודר אחרי רישום אנטיביוטיקה. המעקב הזה דרוש כדי לברר האם מטופלים קיבלו את הטיפול הנכון ולהפיק לקחים. אנחנו לא אומרים לרופאים כיצד לטפל בחולה. אנו עוסקים במה שהאיגוד לא עשה כל השנים: לא כתבתם אפילו נוהל אחד 30 שנה".

אסתר אדמון, יו"ר ארגון המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות: "גם אם הדרישה לפעילות של 24 שעות בוטלה, וכעת רוצים שנעבוד מ-08:00 עד 20:00, אין לנו את כוח האדם כדי לבצע את זה. נדרשות שנתיים כדי להכשיר עובד מעבדה"

פרופ' מרים וינברגר, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות: "איך משרד הבריאות יכול לוותר על אנשי המקצוע בשטח ולרמוס אותם כך, מקצועית? בישיבה הראשונה של ועדת ההיגוי הוקרנה שקופית יפה. הובטחו לנו תכניות משותפות ושנוכל להשפיע על מודל התמרוץ. אבל בהמשך, נתקלנו בקיר אטום. שום דבר מההצעות שלנו לא התקבל. בין הישיבה הראשונה והשנייה הופץ המסמך על מודל התמרוץ 2018 בלי התייעצות מקצועית איתנו. הרגשנו מרומים ומיותרים. באנו לישיבה השנייה עם מסמך בן 40 סעיפים ובו השגות ורעיונות. אף אחד מהם לא התקבל. בסופה של אותה ישיבה נאמר לנו שלא ישתנה דבר במודל התמרוץ. לאור זה לא מצאנו טעם להשתתף בישיבה השלישית.

"אנחנו רוצים לקבוע את ההנחיות הלאומיות לטיפול מושכל באנטיביוטיקה", ציינה פרופ' ויינברגר, "לא הרגולטור צריך לעשות זאת. בכל העולם מי שמוביל את הנושא הזה הם מומחים למחלות זיהומיות. רופאים. אנחנו מוכנים לחדש את המפגשים אם יהיה שמע. כרגע אין שום שמע".

פרופ' שלמה מעין, מנהל היחידה למאבק בזיהומים במרכז הרפואי ברזילי באשקלון, אמר בדיון: "בכל יום, בין 40% ל-60% מהמטופלים בבית החולים ברזילי מקבלים אנטיביוטיקה. מדובר במספרים עצומים. חלק לא מבוטל מהטיפולים הללו ניתן באופן לא נכון. החיידקים מפתחים עמידות ועוברים מחולה לחולה. עיקר הישיבה היום הוקדש לסכסוך, שבעיני בלתי אפשרי לפתור אותו, בין המשרד לבין האיגוד".

פרופ' מעיין הציע להקים מועצה ארצית לשימוש באנטיביוטיקה שתתייחס באופן יותר רחב לבעיית השימוש בה בכלל המגזרים, בכלל זה גם בחקלאות ובתחום הווטרינרי. "מסתבר", אמר, "ששיעור השימוש באנטיביוטיקה לכל בעל חיים במדינת ישראל הוא הגבוה ביותר מתוך שבע מדינות אירופיות, ביניהן הולנד, אוסטריה, בלגיה ונורבגיה. אנחנו צורכים המון אנטיביוטיקה דרך בעלי החיים, בעיקר בעופות. המצב הזה מאפשר לחיידקים לפתח עמידות. לכן, דרושה הסתכלות רחבה על הבעיה שהיא מעבר לסכסוך המקומי שבין האיגוד למשרד הבריאות".

פרופ' אברהם בורר, מנהל היחידה למניעת זיהומים ב"סורוקה": "יש הוכחות שאנשים מתים בגלל חוסר כוח אדם. איך יכול להיות שאין תוספת תקציב להתמודד עם המצב הזה?! מדובר כאן בחיים או מוות. זה בדיוק כמו להכניס נגמ"ש לעזה בלי מיגון. צריך כסף לעניין הזה ותשימו אותו!"

כשל מתמשך ומחסור בכוח אדם שמחירו חיי אדם

מורת רוח על המצב הקיים ביטא גם פרופ' אברהם בורר, מנהל היחידה למניעת זיהומים במרכז הרפואי סורוקה: "עשרות אנשים מדי שנה מתים בשל איחור בהגעת תשובות לבדיקות מעבדות. יש פה כשל מתמשך העולה בחיי אדם. כאיש מקצוע אני אומר: יש הוכחות שאנשים מתים בגלל חוסר כוח אדם. איך יכול להיות שאין תוספת תקציב להתמודד עם המצב הזה?! מדובר כאן בחיים או מוות. זה בדיוק כמו להכניס נגמ"ש לעזה בלי מיגון. צריך כסף לעניין הזה ותשימו אותו!".

ד"ר יובל גפן, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה קלינית ברמב"ם, סיפר: "בישיבה השלישית של ועדת ההיגוי הרגשתי שחל שינוי מסוים בקשב ובצורך לעשות שינוי דרמטי בסעיפים רבים במודל התמרוץ. לצערי, עד לפני חצי שעה, לא קיבלתי סיכום פגישה. הסעיף הדרמטי ביותר והפוגעני ביותר נשאר בעינו – הסעיף האומר שרוצים דרך מודל התמרוץ, המוגבל מאליו, לשנות סדרי עולם ולהפוך  את המעבדות ליחידות שעובדות 24 שעות. עם כל הרצון שלי וההבנה שיש הגיון בזה, מודל התמרוץ הוא לא הדרך ליישם זאת. פשוט אין כוח אדם ואם רוצים שיהיה, נדרש זמן מאוד ממושך לשם הכשרת העובדים והיא ארוכה. אם לא יהיה פתרון למצב הזה, אנחנו בדרך להכריז על סכסוך עבודה".

אסתר אדמון, יו"ר ארגון המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות: "גם אם הדרישה לפעילות של 24 שעות בוטלה, וכעת רוצים שנעבוד מ-08:00 עד 20:00, אין לנו את כוח האדם כדי לבצע את זה. נדרשות שנתיים כדי להכשיר עובד מעבדה. כדי לעשות את כל התכנית הזו שהכין משרד הבריאות, יש לחזור למקורות: לשקם את המעבדות הרפואיות, לדאוג למעבדה איכותית. שכר העובדים נמוך בעוד השכלתם מאוד גבוהה. אין הלימה בין ההשקעה לתגמול. מ-2010 מתריעים על קריסה של התחום הזה. היו דו"חות של משרד הבריאות ושל מבקר המדינה, אבל הגענו לתחתית הבאר. לא נעשה כלום. פשוט כלום".

את דבריה סיכמה אדמון בנימה אישית: "אמא שלי לא מרגישה טוב. היא בבית. הרופא שלה המליץ לי שלא לקחת אותה לבית חולים כי מערכת הבריאות מזוהמת. זה אבסורד שאני אינני יכולה להשתמש בשירותי מערכת הבריאות כי אני חוששת מהם".

"מדובר כאן בבעיה בסדר גודל לאומי", אמר בדיון ח"כ איציק שמולי והוסיף: "אם היו משדרים את הדיון זה בשידור חי, בבתי החולים, היו מתעוררים לא רק בושה גדולה אלא גם זעם גדול. כולם צריכים להבין שלא כל החוכמה נמצאת אצלם. מונחים על השולחן חיי אדם על השולחן. פרופ' גרוטו צריך להיות המבוגר האחראי וזה האינטרס שלך (אמר בפנותו לפרופ' גרוטו) שכל הגורמים המקצועיים יעבדו יחד".

נושאים קשורים:  זיהומים בבתי החולים,  מניעת זיהומים,  חדשות,  מודל התמריץ,  איגוד הרופאים למחלות זיהומיות,  מעבדות רפואיות,  עמידות לאנטיביוטיקה
תגובות
אנונימי/ת
17.05.2018, 13:02

ומשרד הבריאות ממשיך בשלו, תוך הבטחת הבטחות שאין להן כיסוי

אנונימי/ת
17.05.2018, 15:25

הזיהומיפ הצןךבים הם מכת המדינה הראשית והאיומה ביותר.
בכל יום מתים בישראל עשרות מטופים שנדבקו כך , בבתי החולים השונים.
אני מתפלא על עמיתי הרופאים שלא הכריזו שביתה ללא הגבלת זמן עד לפיתרון הבעיה.
הפתרון יהיה הקצאת משאבים כספיים אדירים - למיגוון פתרונות.
מדובר בתקציב של מיליארדים , וזה חשוב בהרבה מהרפורמה היקרה ב מאוד
משק החשמל שהוכרזה היום , רק לשם דוגמא.

אנונימי/ת
18.05.2018, 20:02

שביתה זה פתרון לא רע. בזמן שביתה אף אחד לא נוגע בחולים ולא מעביר להם חיידקים עמידים. וזה כידוע בא לידי ביטוי בנתוני התמותה.

אנונימי/ת
20.05.2018, 12:16

רק תקציבי ענק , בנית בתי חולים חדשים , הכפלת מספר הרופאים ,צוות המעבדות , צוותים סיעודים , עובדי נקיון וכו'

ובמיוחד אכיפה מחמירה , עונשים חמורים על זילזול והפרת כללים ראויים , והגברת המודעות לנושא.

אנונימי/ת
18.05.2018, 09:21

החולים לא באמת מעניינים את מערכת הבריאות. הכסף שבא בעקבותיהם מעניין הרבה יותר. קיים ביזבוז קולוסאלי של זמן ומשאבים וכפילויות. וכל בית חולים וכל קופת חולים מנהלים חצר משל עצמם. אף שכולם ניזונים מאותו כיס והם אינם אלא חדרים שונים באותו מוסד יש כמות אדירה של ביורוקרטיה בנקןדות הממשק שבין המעגלים. למשל ט,17

אנונימי/ת
18.05.2018, 20:01

אמת לאמיתה.

אנונימי/ת
18.05.2018, 09:22

נראה ששר הבריאות לא מחובר, הוא מוכן להתפטר על נושאים שאינם רלבנטיים למשרדו, אך ברומו של עולם לרבי שלו (שנמצאה הדרך לאשפזו בתנאים משופרים לעומת שאר האוכלוסיה) אפשר להשתמש בביטוי השחוק -"דם על הידיים" ולהצמידו לבביהו וכחלון, יחד עם כל שרי הממשלה ("אחריות קולקטיבית") לאור העדר התקצוב לבתי החולים ו"הרעבת" בתי החולים ומע' הרפואה בארץ בכלל.

אנונימי/ת
18.05.2018, 12:01

מה יעזור תמרוץ או כל דבר אחר כאשר עשרות עובדי בתי החולים יוצאים מבית החולים עם מדי בית חולים ומגיעים מהבית כשהם לבושים במדי בית חולים ?
תעבורה זו של מזהמים מבית החולים לקהילה ולהיפך בודאי אינה תורמת דבר לבריאות ולמניעת זיהומים.. ואיש לא עושה דבר בנושא זה.. לא הנהלות בתי החולים או הקופות ולא משרד הבריאות. הפקרות ממש.

בבתי חולים מנקים שירותים וחדרי אשפוז באותו סמרטוט ובאותם בגדים.. ולאיש זה לא מפריע.. עוד הפקרות

אז למה שמישהו יטרח בכלל לשמור היגיינה כשהכל מופקר ???

אנונימי/ת
18.05.2018, 20:00

שלא לדבר על אי חיטוי ידיים בין חולים.

חג שמח לכול הבריאים ואיחולים החלמה לכול החולים
אין ספק שמשרד הבריאות לא יעשה כלום כי אם יחליט לעשות יאלץ להשקיע כסף שאין להם הכוונה להשקיע למען המטופלים. אם וכאשר תהינה בעיות של מקורבים ומכובדים, להם יפתרו את הבעיות נוסח משרד הבריאות (אישפוז האדמור בהדסה). מה שיכול מאוד לעזור זאת שביתת מערכת הבריאות עד שימצא התקציב החסר. איזה תקציב - מעבדות, עובדי מעבדה,ציוד למעבדות, תשלום עבור משמרת שניה ועוד. אז נמתין לשביתת עובדי המעבדות וארגוני העובדים ואז נשמח לתמוך ולעזור להם. פתרו נוסף הוא שאנו הרופאים צריכים לארגן תביעה משפטית במסגרת הר"י נגד משרד הבריאות על מחדלות והזנחה של מערכת הבריאות, אשר עולה כול שנה באלפי חיי אדם. מכול מחלקה או יחידה למחלות זיהומיות, בכול בי"ח, צריכים להעביר רשימה של חולים שנפטרו ושניתן היה להצילם אם היו תנאים מתאימים וקריטריונים היו מבוצעים.
אבל היכן משרדי עו"ד. היכן לשכת עורכי הדין. הרי היום על כול ספק לרשלנות תובעים מיד. פה מדובר ברשלנות מוכחת, שפוגעת באלפים. אני מצפה ממשרד עורכי"ד להגיש תביעה יצוגית בשם 4000 חולים שנפטרים כול שנה. משרד הבריאות, כאשר יבינו כמה זה הולך לעלות, כבר ימצאו תקציב כדי שלא להגיע לתביעה.
חג שמח

אנונימי/ת
19.05.2018, 22:28

ההנחה שעוד כסף הוא פתרון קסם שפותר כל בעיה היא כמובן מופרכת לחלוטין, וחשוב לחזור על זה שוב ושוב, ולבער את האידאה פיקס הזאת.

לא צריך עוד כסף, ועוד כסף לא יעזור, כדי לאכוף את הוראות ההיגיינה בנוגע להעברת זיהומים. מה שצריך זה מנהלים במערכת הבריאות שמוכנים להתעמת עם אנשי הצוות ולהטיל עליהם ענישה מחמירה, מכאיבה ומרתיעה על כל מקרה של הפרת הנהלים במסגרת מדיניות אפס סובלנות בנושא.

כמובן צריך לשים את הדברים על השולחן: שורש הבעיה הוא במנהלי המחלקות שרבים לא מקפידים על היגיינה (ובוודאי שלא על אכיפתה) ומהווים דוגמה שלילית לכל הצוות (וכמובן מהווים דוגמה שלילית גם בתחומים אחרים שחורגים מענייננו). כסף לא יעזור פה, רק אכיפה וענישה אפקטיבית.

לאנונימוס מ 19/5/18 22:28. כמה טוב שאפשר להסתתר תחת מעטה סודיות כאשר אתה מאשים אך נזהר להחביא את עצמך .
אז החלטת שהבעיה אינה כסף. כנראה רק אתה יכול לפתוח עוד מעבדות, ולקנות ציוד ( הן חדש והן לחדש ) ולהפעיל מעבדות 24 שעות ביממה או אפילו 14 שעות ביממה וכול זה ללא כסף. ואיך בדיוק אתה מכשיר למעסיק טכנאים חדשים, ומזכירות חדשות וכול זה ללא כסף. אנא גלה עצמך וכלה את השיטה שלך מהפעלת מערכות ללא כסף. נשמח ללמוד
ובנוסף כול האשמה היא במנהלי המחלקות שמתרשלים, לא משגיחים, לא מחנכים ומזניחים הכול. אין לזיהומים קשר לעומס במחלקה, ולא 4-6-8 חולים בחדר, וחדרים עם כיור קטנטן בקצה החדר, והמחסור הקבוע באחיות, ומרחק של חצי מטר בין חולה לחולה, ועבודה במחלקות בשיטה של מיטה חמה, ומחסור בציוד וסדינים ובמנקות והמעבר בין חולה מזוהם לנקיא ללא החלפת בגדים (כי אין ) וביצוע ניתוחים נקיים בחדרים מזוהמים ושימוש רב פעמי בציוד חד פעמי. ויש עוד הרבה סיבות לזיהומים והפיתרון הקל שלך אינו ראוי. אולי נקדם את שיטת ערב הסעודית - מינהל מחלקה שיש אצלו זיהום נכרות את כף ידו. נראה מוגזם? אז נחבוט בו בשוט, נפטר אותו, נקנוס אותו. נעשה לו משהוא חמור-שילמד . שילמדו כולם. כי ברור שעוד מחלקות ורופאים וסיעוד וציוד ותנאים שעולים כסף ואינם פתרון.
חשוב שנית על מה שכתבת !!!!!!!

אנונימי/ת
21.05.2018, 09:32

חבל שלא ניתן להעלות כאן תמונות !!!