ארה"ב חולקת כבוד להנרייטה לאקס, המכונה "האמא של הרפואה המודרנית". מחר (ג') יוסר הלוט מעל הפורטרט שלה, ציור שמן שתרם האמן קדיר נלסון ויוצג עד 4 בנובמבר במוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון, במסגרת הגלריה הלאומית של פורטרטים – אוסף ההיסטוריה והתרבות של האפרו-אמריקנים.

"האישה הזאת מייצגת שאלות מוסריות ופילוסופיות בכל הקשור לנושאים כמו אי שוויון בין הגזעים, מקומן של נשים, מחקר רפואי וחוקים בתחום הפרטיות, והיא סיפקה פלטפורמות עשירות של הבנה היסטורית ודיאלוג ציבורי". כך הגדיר אותה קים סאז'ט מנהל הגלריה. מנהלת מוזיאון סמיתסוניאן, לוני באנץ', אמרה: "המוזיאון הלאומי להיסטוריה ותרבות אפרו-אמריקנית חש תמיד שסיפורה של הנרייטה לאקס משמעותי וחשוב וראוי להכרה הרבה יותר גדולה".

הנרייטה לאקס (1951-1920), שכונתה HeLa וסבתא-רבתא-רבא שלה ובני משפחתה היו עבדים, מתה בגיל 31 מסרטן צוואר הרחם. בעת הטיפול, הרופאים נטלו מגופה תאים וגילו כך את החיים שלהם, זהותם ודרכי התרבותם – הכל במבחנות ניסוי. בכך, כפי שהאמריקנים אוהבים לומר "העניקו לתאי הגוף של HeLa חיי נצח כיוון שבעזרתם הם תרמו ליותר מעשרת אלפים פטנטים ברפואה, ובמיוחד סייעו למחקר שממנו נהנו חולי פוליו, איידס, פרקינסון ומצבי חולי אחרים".

בהתחשב בהיסטוריה של ניסויים רפואיים – רבים מהם שנויים במחלוקת – שנעשו על אמריקנים ממוצא אפריקני ללא קבלת רשותם, גורלה של לאקס העלה סדרה של שאלות בנושאי אתיקה רפואית, פרטיות ומוצא.

הסוגיות האתיות שהעלה המקרה של לאקס מתוארות בספר "חייה הנצחיים של הנרייטה לאקס" שכתבה רבקה סקלוט (Skloot), ראה אור ב-2010 והוביל את אופרה ווינפרי ו-HBO להפיק סרט עליה.

האמן נלסון קיבל היתר מ-HBO להשתמש באלמנטים וויזואליים מתוך הסרט כדי להעביר לציבור את מורשת לאקס. לציור קרא האמן "פרח החיים", המסמל חיי נצח כאשר הפרחים שעל שמלתה מזכירים מבנים של תאי רקמה ושני כפתורים שחסרים בשמלה מסמלים את התאים שנלקחו מגופה ללא היתר.