מחקר חדש שפורסם בכתב העת של החברה האמריקנית לנפרולוגיה מצביע לראשונה על התרופות האנטיביוטיות הנקשרות להופעת אבנים בכליות.

המחקר בוצע בארה"ב ועורכיו הדגישו כי אנשים שמטופלים בתרופות אנטיביוטיות מסוימות נמצאים בסיכון מוגבר להופעת אבנים בכליות כאשר ילדים ומתבגרים, כך נראה, הם אלה שמושפעים לכך יותר מאחרים.

הגם שבדרך כלל אבנים בכליות לא גורמות נזק משמעותי, הן עלולות לגרום לכאב אם מספרן גדל ואם הן עוברות בקלות בדרכי השתן. במקרה זה אורולוג צריך יהיה לסלק אותן בניתוח או על ידי כך שיפורר אותן לחתיכות קטנות יותר שייפלטו דרך השתן.

בארה"ב, לכ-11% מהגברים ול-6% מהנשים יש אבנים בכליות או שאלו ייווצרו לפחות פעם אחת בחיים.

מחברי המחקר הנוכחי ציינו כי בשלושה העשורים האחרונים שכיחותן של אבנים בכליות עלתה ב-70% במיוחד בקרב בני נוער ובנשים צעירות. "הסיבה לכך", מסרה אחת ממחברי דו"ח המחקר, הנפרולוגית ד"ר מישל דנבורג מהמרכז לחקר יעילות קלינית בילדים בבית החולים לילדים בפילדלפיה, "עדיין איננה ידועה, אבל הממצאים שהושגו במחקר זה מעלים את ההשערה שאנטיביוטיקה הניתנת דרך הפה ממלאת תפקיד בתופעה, במיוחד כאשר רופאים מנפיקים לילדים מרשמי אנטיביוטיקה בשיעורים גבוהים יותר מאלה שנרשמים לבגירים".

במחקר נותחו נתונים מתוך תיקים רפואיים ממוחשבים של 13 מיליון בגירים וילדים בבריטניה שראו רופא בין השנים 1994 ל-2015. הנתונים כוללים היסטוריה טיפולית של 26 אלף אנשים עם אבנים בכליות. צוות המחקר השווה את הממצאים לדיווחים בתיקים רפואיים אלקטרוניים של 260 אלף איש ואישה (קבוצת ביקורת) שלא פיתחו אבנים בכליות.

מה שחשוב במחקר במיוחד: החוקרים הצביעו על כמה סוגים של תרופות אנטיביוטיות הנלקחות דרך הפה ובאופן יותר ספציפי קבוצת הסולפה, צפלוספורינים (cephalosporins),יfluoroquinolones, יnitrofurantoin וספקטרום רחב של פניצילין שנקשר לסיכון מוגבר לאבנים בכליות.

גם לאחר שהובאו בחשבון גיל, מוצא אתני, מגדר, דלקת בדרכי השתן ותרופות אחרות לצד מצבי חולים אחרים, הסיכון המוגבר היה מובהק. למשל, אלה שקיבלו אנטיביוטיקה מקבוצת הסולפה נמצאו בסיכון מוגבר פי שניים לפתח אבנים בכליות לעומת קבוצת הביקורת ואלה שקיבלו תרופות מהספקטרום הרחב של הפניצילינים נמצאו בסיכון מוגבר של 27%. הקשר המובהק ביותר נמצא בילדים ובמתבגרים.

הסיכון לאבנים בכליות נשאר גבוה גם כמה שנים לאחר שאותם מטופלים קיבלו את התרופות האנטיביוטיות, אבל פחת עם הזמן.

עוד ציינו מחברי דו"ח המחקר כי במחקרים קודמים נמצא כי 30% מהמרשמים לאנטיביוטיקה "לא היו הולמים". עוד כתבו כי הם "מאמינים שהממצאים החדשים יגיעו לידיעת הרופאים ויובאו בחשבון בעת שירשמו תרופות למטופלים, ואז הם יצטרכו לשקול האם לרשום אנטיביוטיקה לילדים, משום שהם נמנים על הקבוצה הגדולה ביותר של מטופלים שרופאים רושמים להם אנטיביוטיקה ובמיוחד תרופות אלו".

"שינוי בדפוסי רישום תרופות אלו עשוי להביא להפחתה באפידמיה הנוכחית של אבנים בכליות בקרב ילדים", הדגיש החוקר המוביל בצוות, ד"ר גרגורי טאסיאן מהמחלקה לאורולוגיה ילדים וכירורגיה בבית החולים לילדים בפילדלפיה.