חדשות

דו"ח חמור של מבקר המדינה: "המשימות שקבע משרד הבריאות בנושא העישון ל-2017-2016 כלל לא בוצעו"

הדו"ח העוסק בפעולות השלטון לצמצום העישון ונזקיו מטיח ביקורת חריפה בליצמן: השקעה מזערית במאבק בעישון, חוסר שקיפות על מגעים עם חברות הטבק, אי פיקוח, הטלת מס נמוכה וליקויים בקבלת החלטות

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן

פעילות משרד הבריאות במלחמה בעישון, להפחתה בהיקפה של התופעה ונזקיה – מצומצמת. הירידה בשיעור המעשנים בישראל הגיעה לשיאה בשנת 2013 כאשר הוערכה ב-18.7% מהאוכלוסיה הבוגרת, לעומת 30% בשנת 2001, אלא שמאז עלה שיעור המעשנים בהדרגה, עד לכ-22.5% (כ-1.6 מיליון איש) בשנת 2016.

משרד הבריאות איננו מסתמך על מסד נתונים מדיד ומדויק. ועדה ציבורית המליצה על הקמת יחידה ייעודית במשרד למאבק בעישון שבה אמורים להיות מועסקים 30 איש ובהם מקדם בריאות, אפידמיולוג, ביו-סטטיסטיקאי, מומחה לגמילה, מידען, כלכלנים ויועץ משפטי וגם להעסיק ביחידה מפקחים לשם אכיפת החקיקה הקיימת. אלא שיחידה זאת לא הוקמה עדיין. בפועל, משמש עובד אחד במחלקה לחינוך וקידום בריאות בתפקיד "מְרַכֵּז בכיר מניעת עישון" ושני עובדים אחרים מהאגף לאכיפה ופיקוח עוסקים חלקית באכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.

"ההשקעה בנושא המאבק בעישון היתה מזערית - כ-30,000 שקל בלבד. משמעותה של ההוצאה הנמוכה הזאת למטרת צמצום העישון היא כי המשרד נתן לנושא המודעות לנזקי העישון עדיפות נמוכה ביותר"

כך מודגש בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג'), העוסק בפעולות רשויות השלטון לצמצום העישון ונזקיו. הדו"ח מציג תמונה עגומה בנושא הזה, מצביע על כישלון מערכתי חמור בהיקפו וגם נמתחת בו ביקורת נוקבת על התנהלותם של סגן השר יעקב ליצמן, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד פרופ' איתמר גרוטו ושר האוצר משה כחלון.

משרד הבריאות הציג את השגותיו ותגובותיו לביקורת וציין "משרד הבריאות מכבד את עבודת המבקר ורואה בה דרך חשובה, אפקטיבית ונכונה לתקן את הליקויים שעולים ממנו לטובת שיפור דרכי התנהלות המערכת. דו"ח מבקר המדינה 2018 דן במספר נושאים הקשורים למשרד הבריאות. משרד הבריאות לומד את עיקרי הדו"ח ופועל לתקן את הליקויים העולים מן הפרקים השונים".

אולם, במענה לתגובות משרד הבריאות חוזר המבקר ומצביע במפורט על הצורך בתיקונים, מה שרק מדגיש עד כמה השגותיהם לביקורת לא התקבלו.

למשל, מול קביעת דו"ח המבקר כי "המשימות שקבע משרד הבריאות בנושא העישון לשנים 2016 ו-2017 כלל לא בוצעו" ובעקבות תגובת המשרד הצביע מבקר המדינה באופן נחרץ: "קביעת יעדים לצמצום העישון לטווח הארוך (עד שנת 2020) ללא הצבת אבני דרך ויעדי ביניים מוגדרים ומדידים אינה אפקטיבית. למרות המלצתה של הוועדה הציבורית, שאומצה על ידי הממשלה, לפיה על המשרד לפתח מדדים כמותיים ליעדים נוספים, המשרד לא עשה כן".

השקעה מזערית במאבק בעישון, אי פיקוח והטלת מס נמוכה

עוד נאמר בדו"ח המבקר: "ההשקעה בנושא (המאבק בעישון) היתה מזערית - כ-30,000 שקל בלבד. משמעותה של ההוצאה הנמוכה הזאת למטרת צמצום העישון היא כי המשרד נתן לנושא המודעות לנזקי העישון עדיפות נמוכה ביותר.

"עד מועד סיום הביקורת לא הושלם הליך החקיקה, לרבות קביעת המגבלות על פרסום ושיווק של מוצרי טבק.

"שרי האוצר שכיהנו בשש השנים שלאחר המלצות הוועדה הציבורית לא השוו את שיעורי המס על מוצרי הטבק השונים. ישראל פועלת באופן חלקי בלבד בהתאם לאמנה הבינלאומית לפיקוח על מוצרי הטבק. לא על כל מוצרי הטבק בישראל מוטל מס גבוה. העלאת המסר היא בהתאם להמלצות הוועדה המקצועית. למשל, על טבק לגלגול מוטל מס בשיעור נמוך למדי לעומת המס המוטל במדינות ה-OECD.

"בישראל יש מקומות ציבוריים שמותר לעשן בהם; אין פיקוח על תכולת מוצרי הטבק ועל מסירת מידע בעניין מוצרי הטבק; האזהרות על גבי המוצרים הן מילוליות ולא גרפיות. הן מוצגות על פני 30% מהאריזה בלבד, אף שהאמנה ממליצה להציגן על פני 50% לפחות מהאריזה".

זאת ועוד, "משרד הבריאות אינו מממן תכניות הסברה לציבור בעניין נזקי העישון; האיסור על פרסום מוצרי הטבק איננו חל על כל כלי התקשורת והרשתות החברתיות; לא מתקיימות סדנאות לקבוצות אוכלוסיה ייחודיות בעניין נזקי העישון (למשל, נפגעי נפש) או למתגוררים במקומות הרחוקים ממרכזים עירוניים; אין מוקד טלפוני לאומי לגמילה מעישון. נוסף על כך, ישראל טרם אשררה את הצטרפותה לפרוטוקול הבינלאומי למניעת סחר לא חוקי בטבק. על פי מדידה, ישראל קיבלה את הציון 43.5 מ-100. דו"ח משרד הבריאות עצמו מצא כי לפי תוצאה זו ישראל הייתה ממוקמת בשליש התחתון של המדינות, במקום ה-28.

"משרדי הממשלה הרלוונטיים ובראשם משרד הבריאות, אינם פועלים למיגור תופעת העישון בקרב הציבור כמתחייב על פי החלטת הממשלה מ-2011 והאמנה. התוצאה: המאבק לצמצום העישון הוא אפוא דל במעשים ואינו מערכתי".

הדו"ח מצביע על סגן שר הבריאות כמי שאיננו פועל לצמצום מספר המעשנים. בדו"ח עולה כי כאשר כיהן יעקב ליצמן כסגן שר הבריאות וכשר הבריאות הוא התנגד ליישום כמה פעולות שמטרתן לצמצם את מספר המעשנים. דוגמה: סגן השר הורה "להכין צו המאפשר שימוש באריזת צלופן שקופה, ללא אזהרת (העישון הורג) על גבי הצלופן, כך שהקונים את המוצר יוכלו לראות את האזהרות המשתנות", וזאת בניגוד להמלצות הדרג המקצועי".

"להחלטתו של פרופ' גרוטו שלא לכלול את מוצר הטבק החדש במוצרים שחוק הגבלת הפרסומת והשיווק חל עליהם, ולפטור את חברת פיליפ מוריס מהחובה להדפיס על אריזת המוצר אזהרות בריאות, עשויה להיות השפעה רחבה על בריאות הציבור"

בביקורת שערך משרד מבקר המדינה "עלה שאף שמשרד הבריאות קבע כי השימוש בטבק ובמוצרי עישון גורם לנזקים קשים ואף קטלניים, מאז מרץ 2014 הוא הפסיק לעסוק בקידום התיקון. יש לראות זאת בחומרה רבה".

ליקויים חמורים בקבלת החלטות מקצועיות – מקרה "אייקוס"

הדו"ח מצביע על ליקויים חמורים בקבלת החלטות מקצועיות במשרד הבריאות בכל הנוגע למיסוי האייקוס ומותח ביקורת על התנהלותו של ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' איתמר גרוטו ובכיר נוסף במשרד בנושא הזה. "פרופ' גרוטו", נכתב בדו"ח, "מסר כי הגיע לפגישה עם חברת פיליפ מוריס (יצרנית ומשווקת "אייקוס") תחת הרושם שמדובר במוצר הדומה במהותו לסיגריה אלקטרונית. לדבריו סבר, בטעות, כי לא מדובר במוצר שישווק בעת הקרובה בישראל ומדובר במעין סיגריה אלקטרונית ש'בג"צ אישר זה מכבר', ולכן לא התייעץ עם הגורמים המשפטיים במשרד".

להחלטתו של פרופ' גרוטו ש"לא לכלול את מוצר הטבק החדש במוצרים שחוק הגבלת הפרסומת והשיווק חל עליהם ולפטור את חברת פיליפ מוריס מהחובה להדפיס על אריזת המוצר אזהרות בריאות", נכתב בדו"ח המבקר, "עשויה להיות השפעה רחבה על בריאות הציבור. מאחר שפרופ' גרוטו הסתמך בהחלטתו על פרשנות משפטית, היה עליו להתייעץ לפני קבלתה עם הגורמים המשפטיים של משרד הבריאות. מאז פסיקת בג"צ בשנת 2014 ועד ינואר 2018, משרד הבריאות לא הסדיר את היבוא והשיווק של הסיגריות האלקטרוניות. על המשרד להסדיר את הנושא לאלתר".

משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לפרופ' גרוטו על ששלח מכתב לרשות המסים במאי 2016 לגבי אופן הסיווג של מוצר הטבק החדש, ללא בחינה מעמיקה ויסודית של ההשפעות של מוצר טבק זה והסיכונים שבו. "מצופה מנושא משרה בכיר לבחון את מכלול ההשפעות של החלטתו, לבססה היטב על נתונים ועל חוות דעת משפטיות ולתעדה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת לבריאות הציבור. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר במוצר לא מוכר, שהסרת ההגבלות על פרסומו ושיווקו עלולה להגביר את העישון".

בדו"ח מצוין עוד כי מנכ"ל משרד הבריאות וראש שירותי בריאות הציבור קיבלו העתק ממכתב ששלחה היועצת המשפטית של משרד הבריאות למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בו צוינה חוות דעתה שיש להחיל על מוצר הטבק החדש את החוקים החלים על מוצרי טבק, "אלא שמסמך זה לא הוצג לשר הבריאות ובכך קיבל השר החלטה ללא שעמד לרשותו כל המידע הרלוונטי".

"ממצאי הביקורת מלמדים שאף ששר הבריאות עצמו סבור שיש לנקוט צעדים לצמצום תופעת העישון, הוא עצמו מקל בעניין הפרסום והשיווק של מוצרי הטבק. שנִיות זו ניכרת גם בפעולות משרד הבריאות, ובכלל זה פעולותיו של המופקד על בריאות הציבור פרופ' איתמר גרוטו"

עוד נכתב כי שאלת גבולות המעורבות של יועצי השרים, שמשרתם היא משרת אמון, עולה מדי פעם בפעם. "נמצא כי לא פעם חורגים יועצי השרים מההנחיות הקבועות בתקשי"ר, באשר לסמכויותיהם וגבולות פעולותיהם ולפיהן הם אמורים להביא את הוראות השרים לדרג הניהולי הבכיר של המשרדים. אלא שהם גולשים למתן הוראות והנחיות לדרג המקצועי", כתב המבקר בדו"ח ובו התייחס למעורבות היועץ הבכיר של סגן שר הבריאות, מוטי בבצ'יק, בניסיון להעניק פטור ממס למוצר של חברת פיליפ מוריס.

חוסר שקיפות של ליצמן בנושא פגישות עם חברות הטבק

דו"ח המבקר מותח ביקורת קשה על  פגישותיו  של שר הבריאות ובכירי משרדו עם נציגי חברות טבק, ללא דיווח לציבור.

"חשיפה לציבור של פגישות כאלו יש בכוחה למנוע מחברות הטבק להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לקבל החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור. כמו כן, הסתרת הפגישות עם חברות הטבק נוגדת את הצורך החיוני בשקיפות", נכתב.

"ממצאי הביקורת מלמדים שאף ששר הבריאות עצמו סבור שיש לנקוט צעדים לצמצום תופעת העישון, הוא עצמו מקל בעניין הפרסום והשיווק של מוצרי הטבק. שנִיות זו ניכרת גם בפעולות משרד הבריאות, ובכלל זה פעולותיו של המופקד על בריאות הציבור פרופ' איתמר גרוטו", נאמר בדו"ח.

סוגיית העלאת המס על טבק לגלגול וחידלון קופות החולים

"אף שנזקי הסיגריות המגולגלות אינם קטנים מנזקי הסיגריות הרגילות, לא הושווה המס על טבק לגלגול למס על סיגריות. שר האוצר משה כחלון, המכהן בתפקידו ממאי 2015, מתנגד להעלאת מס הקנייה על טבק לגלגול, בשל מדיניות משרד האוצר שלא להעלות מסים. עמדה זו מנוגדת להמלצות הוועדה הציבורית שאימצה הממשלה ולפיהן יש להתאים את שיעורי המס על מוצרי הטבק השונים. בעניין זה ציין שר האוצר בתחילת אוקטובר 2017 בשיחה עם גולשים בפייסבוק: "לא מתפקידי להכביד במסים על אלה שרוצים לעשן".

"המס על סיגריות עלה משנת 2012 במידה ניכרת, והותיר מאחור את המס על טבק לגלגול. עמדת שר האוצר וסגנו, לפיה אין להעלות את המס על טבק לגלגול, מנוגדת לתכנית הלאומית שעליה החליטה הממשלה, מנוגדת להמלצות הוועדה הציבורית ולפיהן יש להשוות את המס על מוצרי הטבק השונים, וכן לאמנה. ההוצאה הלאומית השנתית על טיפול בתחלואה עקב חשיפה לעישון מסתכמת ב-3.7 מיליארד שקל. השימוש בסיגריות מגולגלות הולך וגדל, בעיקר בקרב הדור הצעיר. הדבר מחייב את שר האוצר ומשרדו לבחון מחדש לעומק, באופן דחוף, את סוגיית העלאת המס על טבק לגלגול".

משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את החלטתו החשובה והעקרונית של הרמטכ"ל רב אלוף גדי אייזנקוט המבוססת על חזון של צה"ל נקי מעישון. עם זאת, הסכם ההתקשרות עם הגורם שמפעיל את החנויות בבסיסים הסגורים עלול לחבל בחזון הרמטכ"ל

המבקר גם מצביע על כך שפעילות קופות החולים במלחמה בעישון דלה. דוגמה אחת בנושא זה: "הקופות אינן מתעדות את כל המטופלים המעשנים כנדרש בחוזר מנכ"ל משנת 2011. כמו כן, גם במקרים שבהם נתן הרופא המטפל למטופל מעשן ייעוץ לגבי הפסקת העישון, לא נעשה רישום מלא ומעודכן על כך. אף שלפחות בחלק מהקופות המידע על מצב המעשן זמין וידוע, הן לא יוזמות פעולות שיסייעו למעשנים להפסיק לעשן, למשל זימונם לסדנת גמילה מעישון".

תלמידי התיכון וחיילי צה"ל – מינימום הסברה ואכיפה

בנושא אחר נכתב בדו"ח: "מגמת הירידה בגיל התחלת העישון ושיעור המתנסים בעישון בקרב תלמידי כיתות י' - הגבוה מהממוצע באירופה - מחייבים את משרד החינוך להתמקד בפעולות למניעת הכניסה של בני נוער למעגל העישון ובנקיטת פעולות עקביות למיגור תופעת העישון בקרב כלל התלמידים. ראוי שמשרד החינוך יעמוד על הסיבות לכך שמנהלי בתי ספר אינם עוסקים בנושא צמצום העישון במסגרת התכנית 'כישורי חיים' וישקול לחייבם לכלול את הנושא בתכנית, כדי שכל תלמיד ייחשף לנושא מדי פעם בפעם. רק לכ-30% מבתי הספר היסודיים יש ערכות בנושא המלחמה בעישון".

פרק מיוחד בדו"ח מוקדש לפעילות צה"ל בתחום מניעת העישון. "היא התמצתה בעבר בקורס גמילה לחיילים המעשנים. חיילים מעטים הועמדו לדין על הפרת הפקודות של צה"ל הנוגעות למניעת עישון". עם זאת משבח הדו"ח את הרמטכ"ל גדי אייזנקוט: "משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את החלטתו החשובה והעקרונית של הרמטכ"ל רב אלוף גדי אייזנקוט המבוססת על חזון של צה"ל נקי מעישון, דבר שיתרום בין היתר לכשירות המבצעית של החיילים. עם זאת, הסכם ההתקשרות עם הגורם שמפעיל את החנויות בבסיסים הסגורים עלול לחבל בחזון הרמטכ"ל".

מדו"ח המבקר עולה עוד כי מרבית הרשויות המקומיות בישראל אינן פועלות למניעת עישון, אף שכספי הקנסות עקב עישון מועברים לקופת הרשות המקומית. "רבות מהרשויות המקומיות כמעט שאינן מטילות קנסות בגין עישון במקומות ציבוריים. מרביתן אינן מדווחות לשר הבריאות על פעולות הפיקוח שנקטו ובכלל זה על מספר המפקחים שהסמיכו. רק 45 מ-255 רשויות מקומיות (18%) היו שותפות ליוזמה של עיר נקייה מעישון (נכון לסוף אוקטובר 2017) ורק רשויות מעטות ביצעו פעולות של ממש בתחום מניעת העישון".

סדרנים ספורים למניעת עישון בבתי החולים

נושא אחר בדו"ח עוסק במינוי סדרנים למניעת עישון בבתי החולים. "החוק למניעת עישון קובע ששר הבריאות רשאי למנות, על פי בקשת הבעלים או המחזיק של בית חולים, עובד ציבור, כהגדרתו בחוק, שישמש סדרן ממונה בבית החולים. לסדרן שימונה ניתנה סמכות למסור למעשן בבית החולים הזמנה שבה יואשם האדם באותה עבירה ותינתן לו הברירה לשלם את הקנס במקום להישפט".

בעת סיום הביקורת, באוקטובר 2017, היו סדרנים או התקיימו הליכים למינוי סדרנים רק בכמה בתי חולים ממשלתיים: המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה בפוריה, המרכז הרפואי לגליל בנהריה, המרכז לבריאות הנפש שער מנשה, המרכז הרפואי ברזילי באשקלון והמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. במרבית בתי החולים הממשלתיים, אין סדרנים שיאכפו את הוראות החוק למניעת עישון. חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות לא דנה עד מועד סיכום הביקורת בנושא העישון בבתי החולים".

עם זאת הדו"ח משבח את רופאת מחוז צפון של משרד הבריאות, ד"ר מיכל כהן-דר, "המסייעת לבתי החולים שבתחום המחוז בפעילות לצמצום העישון", כמו גם את את עיריית רעננה על פעילותה למניעת עישון בתחום בית החולים השיקומי לוינשטיין.

לדו"ח המלא - ליחצו כאן

נושאים קשורים:  דו"ח המבקר,  פעילות משרד הבריאות במלחמה בעישון,  סגן שר הבריאות יעקב ליצמן,  נזקי עישון,  הסברה,  מניעת עישון,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
28.05.2018, 16:33

בושה וחרפה