שתייה מופרזת עלולה לקצר את החיים. על פי מחקר בינלאומי חדש, אחד הנרחבים מסוגם, שפורסם באחרונה ב-The Lancet. כל שתיית כוס יין או כוס בירה (פיינט), מעבר לסף הגבוה של ההמלצה היומית לצריכת אלכוהול, תקצר בחצי שעה את תוחלת החיים של בגיר בן 40.

חמש כוסות יין סטנדרטיות בשבוע – כאשר כל כוס יין היא בת 175 מ"ג, כלומר סך תכולת האלכוהול השבועית היא 100 גרם – הן עדיין בגדר סף הבטיחות העליון. כל כמות שמעבר לכך מעלה את הסיכון לשבץ מוחי, למפרצת בעורק החזה, לאי ספיקת לב ולמוות.

שתייה שמעבר לכמות המומלצת, כלומר כזאת המוגדרת מופרזת, מסוכנת לא פחות מעישון, ציין פרופ' דייויד שפיגלהלטר מבית הספר לבריאות הציבור ולסיכוני בריאות באוניברסיטת קיימברידג', אחד ממובילי צוות המחקר. הוא הדגיש כי כל כמות נוספת של אלכוהול מעבר לסף מעלה את הסיכון באופן עקבי ורציף.

"לשתיית יין מתונה, בגבולות המומלצים על ידי הרפואה, יש גם מידה מסוימת של תועלת להפחתה הסיכון להתקף לב לא-קטלני, אבל התועלת מתאזנת מול סיכון מוגבר הנקשר למחלות קרדיווסקולריות חמורות ופטאליות"

על פי ההערכות שפורסמו בדו"ח המחקר, בגיר בן 40 השותה בכל ערב שלוש כוסות יין מקטין את תוחלת החיים שלו בשנתיים, או כשעה ביום. במילים אחרות, כל כוס מקצרת 15 דקות ביום מתוחלת החיים בדומה לעישון סיגריה.

עם זאת ציינה המחברת הראשית של דו"ח המחקר, ד"ר אנג'לה ווד, גם היא מאוניברסיטת קיימברידג', כי "לשתיית יין מתונה, בגבולות המומלצים על ידי הרפואה, יש גם מידה מסוימת של תועלת להפחתה הסיכון להתקף לב לא-קטלני, אבל התועלת מתאזנת מול סיכון מוגבר הנקשר למחלות קרדיווסקולריות חמורות ופטאליות".

ממצאי המחקר, ציין העיתון The Guardian בדיווחו, תומכים בהגבלת הכמות המומלצת לשתיית אלכוהול כפי שפורסמו בבריטניה ב-2016 על ידי הרופאה הראשית של מערכת הבריאות הציבורית (NHS) ד"ר (דיים) סאלי דייויס. ההמלצה היא: צריכה מירבית של לא יותר מ-14 כוסות יין או בירה בשבוע, ועדיף פחות מזה. במדינות שבהן הצריכה גבוהה מהסף העליון הכמותי הזה - ביניהן פורטוגל, איטליה, ספרד וגם ארה"ב שבהן הסף העליון לגברים אף כפול - פורסמו בשעתו המלצות דומות להפחתת הצריכה, ציין "הגרדיאן".

המחקר שפורסם ב-The Lancet מבוסס על צבר נתונים לגבי כמעט 600 אלף גברים ונשים השותים יין ובירה על בסיס קבוע ולא באורח מזדמן. אוכלוסיה זאת נאספה מתוך 83 מחקרים שבוצעו ב-19 מדינות ברחבי תבל.

כמחצית מבין השותים, כולם על פי דיווחם העצמי, צרכו יותר מ-100 גרם אלכוהול בשבוע ו-8.3% צרכו יותר מ-350 גרם. בגיר בן 40, על פי ניתוח נתוני המחקר, שצרך 200 גרם - כלומר פי שניים מהסף העליון - קיצר את תוחלת חייו בששה חודשים. כאשר הכמות עולה מ-200 גרם ל-350, מדובר בקיצור תוחלת החיים של שנתיים. מעבר ל-350 גרם מדובר ב-5-4 שנים.

פרופ' טים צ'יקו, מרצה לקרדיולוגיה מאוניברסיטת שפילד, אמר לעיתון כי מעשנים ובמיוחד כבדים 'מאבדים' בממוצע עשר שנים מתוחלת החיים שלהם. "אנחנו יודעים ממחקרים קודמים שאנשים השותים 43 כוסות ומעלה בשבוע עלולים לאבד יותר שנים מתוחלת החיים שלהם ולא אופתע אם שתיינים כבדים יאבדו אותו מספר שנים כמו המעשנים".

בישראל, על פי נתוני ה-WHO, בקרב אנשים (גילאים 15+) השותים אלכוהול, גברים צורכים בממוצע 6.9 ליטר לשנה - 132.7 גרם שבועי, ונשים 2.9 ליטר לשנה - 55.8 גרם לשבוע. בסך הכל בממוצע - 5.4 ליטר לנפש - 103.8 גרם שבועי

בשיחה עם "דוקטורס אונלי" על ממצאי המחקר, אמר פרופ' יהודה ניומרק מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והדסה בירושלים, אחד המומחים המוערכים בנושאי התמכרות לאלכוהול וסמים: "הממצא העיקרי במחקר החדש הוא שהסיכון הנמוך ביותר לכל גורמי התמותה הוא בצריכה של לא יותר מ-100 גרם אלכוהול בשבוע".

המצב בישראל: הבדלים ביו ילידי הארץ ליוצאי בריה"מ

"בישראל", הדגיש פרופ' ניומרק, "על פי הנתונים של ה-WHO, בקרב אנשים (גילאים 15+) השותים אלכוהול, גברים צורכים בממוצע 6.9 ליטר לשנה (דהיינו 132.7 גרם שבועי) ונשים 2.9 ליטר לשנה (55.8 גרם לשבוע). בסך הכל בממוצע - 5.4 ליטר לנפש (103.8 גרם שבועי). כאשר מתייחסים לכלל האוכלוסיה (ולא רק לאלה השותים אלכוהול), הכמות יורדת ל-59.6 גרם לשבוע לנפש (גברים ונשים ביחד). בין  מדינות ה-OECD, רק בתורכיה צריכת האלכוהול נמוכה יותר מאשר בישראל.

"בהנחה שיש תוקף לנתוני ה-WHO לגבי הצריכה", הוסיף פרופ' ניומרק, "נראה כי עבור הישראלים השותים יין בכמות מתונה הוא מהווה גורם מגן מסוים כנגד תמותה ממחלות לב ולא מגביר את הסיכון לתמותה מכלל הסיבות.

"כמובן, יש ישראלים השותים הרבה. מעיבוד נתונים פרלימינריים מתברר ששיעורי תמותה גבוהים ביותר נמצאו בקרב אלה השותים שתייה מופרזת (binge drinking). על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי מ-2011, 12.4% מהגברים ו-3.2% מהנשים בישראל דיווחו על binge drinking בחודש האחרון (18.9% ו-8.3% בקרב אלה השותים אלכוהול, בהתאמה).

"הבעיה במחקר מסוג זה היא שהנתונים מבוססים על דיווח עצמי לגבי צריכת היין או הבירה, בחודש האחרון שלפני ביצוע הסקר. יש המדווחים שהם צורכים פחות מכפי שהם שותים באמת ויש שמגזימים בדיווח. דפוסי השתייה בישראל משתנים בין קבוצות הגיל השונות. עד הצבא, דפוס השתייה בארץ שונה בהשוואה לזה שלאחריו והוא גם שונה בין גילאי 40, 60 ו-80. כמו כן אנחנו יודעים שיש הבדלים למשל בין ילידי הארץ לבין עולים ממדינות בריה"מ לשעבר לדוגמה וממדינות אחרות.

"צריך גם להדגיש כי שתייה מופרזת מוגדרת כחמש מנות (כוסות) בתוך פרק זמן קצר, למשל בתוך שעה-שעתיים של בילוי בבר או באירוע. אצל נשים מדובר בארבע מנות. לנושא פרק הזמן של הצריכה אין התייחסות במחקר, אלא רק בדיון. עם זאת, חובה לומר כי זו עבודה אפידמיולוגית ענקית ואף ראויה.

"הערה נוספת: צריכת יין בכמות סבירה היא בכל זאת חלק מהתרבות שלנו, מטקסים ומחגים דתיים. יש לקדם ולעזור לאנשים לאמץ התנהגות של שתייה בריאה. יחד עם זאת, הבעיה הגדולה היא שצריכת אלכוהול מופרזת מביאה להתנהגות אלימה או לנהיגה במצב של שיכרות, ובכך יש לטפל", סיכם פרופ' ניומרק.