מחקרים

תיקון מוצלח של חשיפת יתר לאדלימומב בחולי דלקת מפרקים שגרונית

החוקרים מצאו במסגרת מחקר תווית פתוחה בעל הקצאה אקראית של משתתפים זה שחולי דלקת מפרקים שגרונית עם ריכוז adalimumab הגדול מ-8 מיקרוגרם למיליליטר יכולים לקבל את הטיפול אחת ל-3 שבועות, במקום אחת לשבועיים, ללא השפעה על השליטה במחלה

דלקת מפרקים שגרונית (אילוסטרציה)
דלקת מפרקים שגרונית (אילוסטרציה)

ריכוז adalimumab גבוה בסרום לא מביא לתגובה טובה יותר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis (RA)), מה שמרמז על  חשיפת יתר. במחקר זה בדקו החוקרים אם חולים בעלי ריכוז adalimumab בפלזמה הגבוה מ-8 מיקרוגרם למיליליטר יכולים להאריך את מרווח הטיפול שלהם ב-50% ללא כל השפעה קלינית משמעותית.

במסגרת מחקר תווית פתוחה בעל הקצאה אקראית של משתתפים זה, נבדקו חולי RA שמטופלים עם adalimumabי40 מ"ג בכל שבוע שני למשך 28 שבועות לפחות. חולים שריכוז ה-adalimumab שלהם היה גבוה מ-8 מיקרוגרם למיליליטר הוקצו באופן אקראי ביחס 1:1 לקבוצה שקיבלה טיפול אחת ל-3 שבועות ולקבוצה שהמשיכה לקבל את הטיפול בכל שבוע שני.

התוצאה העיקרית הייתה שינוי בפעילות המחלה בציון 28 מפרקים (ΔDAS28-ESR) לאחר 28 שבועות ורווח שאינו נופל (non-inferiority) של 0.6 נקודות.

סך הכל נסרקו 147 חולים. מתוכם ל-55 חולים היה ריכוז ה- adalimumab גבוה מ-8 מיקרוגרם למיליליטר. ציון ה-ΔDAS28 החציוני לאחר 28 שבועות היה SDי0.61י-0.14± בקבוצה עם האינטרבל המוארך
ו0.52 SD 0.30± בקבוצה שהמשיכה לקבל את התרופה באותו המשטר. ההבדל החציוני היה מובהק לטובת הקבוצה בה בוצעה ההתערבות: 0.44 (רווח בר-סמך 95% 0.76-0.12, p=0.01).

מסקנת החוקרים היא שחולי דלקת מפרקים שגרונית (RA) שלהם ריכוז adalimumab בפלזמה הגדול מ-8 מיקרוגרם למיליליטר יכולים להאריך בעד 50% את הזמן שבין קבלת הטיפולים לאחת ל-3 שבועות ללא כל הבדל בשליטה על המחלה.

מקור: 

I’Ami, M.J. et al. (2018). Annals of the Rheumatic Diseases. 77 (4)

נושאים קשורים:  מחקרים,  Adalimumab,  דלקת מפרקים שגרונית,  RA,  ריכוז בפלזמה,  rheumatoid arthritis
תגובות