ישנוניות היא תלונה נפוצה במהלך משמרת לילה ויכולה לפגוע בתפקוד הצוות הרפואי. מטרת מחקר זה הייתה לזהות גורמים ביו-פסיכו-סוציאליים אשר קשורים בישנוניות סובייקטיבית במהלך משמרת הלילה.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 92 אחיות אשר עובדות במשמרות ומילאו שאלון סוציו-דמוגרפי, את שאלון ה-Munich ChronoType לבדיקת העדפת ערות בעובדי משמרות, אינדקס Pittsburg Sleep Quality וסולם ה-Pre-Sleep Arousal. ישנוניות סובייקטיבית נמדדה כל שעה במהלך שתי משמרות לילה באמצעות סולם Karolinska Sleepiness. שינה הוערכה במשך 24 השעות לפני כל משמרת על ידי מוניטור ייעודי.
ממצאי המחקר הדגימו כי ישנוניות מוגברת קשורה בגיל מבוגר באחיות עם העדפת ערות מוקדמת (טיפוס בוקר) ומספר ילדים רב. גירוי קוגניטיבי חזק טרם השינה, אך לא שינה, נמצא קשור עם ישנוניות מוגברת ובמיוחד באחיות עם העדפת ערות מאוחרת (טיפוס לילה).
החוקרים סבורים כי ההשפעה של גורמים ביו-פסיכו-סוציאליים על ישנוניות במשמרות לילה הינה מורכבת ותלויה באינטראקציות ההדדיות בין גורמים אלו. אחיות המועדות לישנוניות מוגברת צריכות לפתח אסטרטגיות אישיות על מנת לשמור על דריכות במשמרת הלילה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
