ביום שבו הושמעה אזעקה, כמו בימי מבצע "צוק איתן", בערים וביישובים החשופים בדרך כלל לאזעקות באופן נדיר, עלה ב-103% שיעור הסיכון להתקף לב או לדום לב, לעומת סיכון של 58% בערים שהיו חשופות יותר לאזעקות. בהשוואה ליום ללא אזעקות, שיעור הסיכון עלה ב-63%. מחקר בנושא הזה יוצג השבוע בכנס השנתי של האיגוד הקרדיולוגי.

את המחקר ערכו סיון בן טובים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וב"הדסה" ואחותה נילי בן טובים, מהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יחד עם פרופ' ארתור פולק, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי הדסה.

"ישראל היום", המדווח הבוקר (ב') על המחקר, מסר כמה נתונים מתוכו: הוא נעשה בכל 50 ימי מבצע צוק איתן שבהם הושמעו ברחבי ישראל 1,304 אזעקות מפני טילים, הקיף 3.9 מיליון ישראלים הגרים ב־24 ערים במרחק של עד 80 ק"מ מרצועת עזה - טווח ירי הטילים במבצע. הנתונים על התקפי הלב נלקחו ממוקד מד"א - 112 קריאות של חולים עם דום לב פתאומי ו־97 קריאות לטיפול בהתקף לב. אבחון התקפי הלב התבסס גם על בדיקות אק"ג, בדיקות אנזימים ואבחון של רופא.

עורכי המחקר סבורים כי הממצאים "רומזים לכך שביישובים שבהם האזעקות היו מוכרות יותר עקב קרבתם לרצועת עזה, התושבים הסתגלו להן עם הזמן. ניתן להסיק כי אזעקה עלולה לעורר אירוע לבבי, ייתכן שבעקבות דחק נפשי. השפעת האזעקה ממוקדת ביום שבו קרתה ולא נפרשת על פני הימים הבאים, מה שמלמד כי ייתכן שאירוע לבבי קורה כתגובה מיידית לאזעקה, ולא כאפקט מצטבר", ציינו עורכי המחקר.

עוד העלה המחקר שבערים שנחשפו לאזעקות מרובות לאורך זמן, השפעתה של כל אזעקה פחתה, מה שעשוי ללמד על הליך הסתגלות התושבים לאזעקות.