סוכרת היא הסיבה המובילה לכריתת גפה תחתונה לא טראומתית בארה"ב אך אף מחקר לא בחן באופן פרוספקטיבי את הקשר בין מדידות גפה תחתונה וסיכון לכריתה במטופלים ללא כיבים ברגליים. במחקר זה בדקו החוקרים את הקשר בין גורמים ברמת האדם והגפה לסיכויי הכריתה.

המחקר התבצע לאורך 22 שנים בקרב 1,461 חולים זכרים ללא כיב ברגל (גיל חציוני 62.4 שנים) וכלל 2,893 גפיים תחתונים בקרב החולים שגויסו בין השנים 1990 עד 2002 ממחלקה בודדת. המידע הבא נאסף במסגרת המחקר: מידע דמוגרפי, סגנון חיים, מאפייני סוכרת, מצב ראייתי, מצב כלייתי (GFR מוערך) כמו גם מדידות של הגפה התחתונה שכללו: עדות ל-Charcot, ניורופתיה תחושתית באמצעות מונופילמנט של g10, ריווי חמצן טרנסקוטני ב-44 מעלות צלזיוס (TcPO2) ואינדקס קרסול-ברכיאלי (ankle-brachial index (ABI)).

במהלך 25,735 שנות הגפה שנצפו התרחשו 136 קטיעות. מודל קוקס (cox) רב משתנים זיהה מספר גורמי סיכון עצמאיים: ניורופתיה תחושתית (יחס סיכונים 3.09 (רווח בר-סמך 95% 4.74-2.02)), ABI הקטן או שווה ל-0.5 לעומת הערכים השווים ל-0.9 עד 1.3 (3.98 (6.85-2.31)), ABI השווה או הגדול מ-1.3 לעומת ערך בין 0.9 ו-1.3 (2.2 (1.38-1.00)), ירידה של סטיית תקן אחת ב-GFR מוערך (1.18 (1.38-1.00)), ראייה פגומה (1.70 (2.73-1.05)), משקל גוף לפי קבוצות בגודל 21.4 ק"ג (0.78 (0.98-0.61)) וגיל מעל ל-70 לעומת גיל מתחת ל-57 (0.13 (0.38-0.04)). למרות ש-TcPO2 לא קושר באופן מובהק עם סיכון מוגבר לכריתה, ערך TcPO2 שקטן מ-26 מ"מ כספית חזה באופן מובהק סיכון גבוה יותר בקבוצה שהתאפיינה ב-ABI  שווה או גדול מ-1.3.

החוקרים הדגימו באופן מובהק שמחלה עורקית וניורופתיה הם גורמי הסיכון היחידים, מבין אלה שנבדקו, שחזו כריתה בגפה מסוים. עם זאת, ישנם מספר מאפיינים נוספים ברמת האדם שיכולים להיות שימושיים בתכנון התערבות או טיפול שיוכלו להפחית את הסיכון לכריתה סוכרתית.

מקור: 

Boyko. E.J. et al. (2018) Diabetes Care. 41 (4)