דלקת הנגרמת על ידי החיידק הליקובקטר פילורי (H.Pylori) נקשרה באופן מובהק להיצרות עורק כלילי אצל אנשים במצב סב-קליני, כלומר ללא מחלת עורקים קודמת. בעקבות זאת מומלץ לבצע אבחון מוקדם והצעה לטיפול כנגד הפתוגן  כדי למנוע או לפחות לעכב את התפתחות המחלה. כך מציעים חוקרים מסיאול, דרום-קוריאה, שפרסמו על כך מאמר ב-PLoS One.

הצוות ובראשו ד"ר שיניי קאנג (Shinae Kang) מ-Yonsei University College, יחד עם עמיתים נוספים, טוענים במאמרם כי אבחון מוקדם של החיידק והכחדתו עשויים להיות משתלמים למניעת מחלת העורקים הכליליים.

במחקרים קודמים בעבר נמצא קשר בין החיידק הגסטרי, שהוא גם לעתים קרצינוגן, לבין מחלה קרדיווסקולרית (CVD), אך רוב המחקרים הללו נעשו בחולים עם היסטוריה מבוססת של CVD. יתר על כן, ברוב המחקרים הקודמים השתמשו החוקרים במבחני נוגדנים כדי להגדיר מצב דלקתי וממצאים שהושגו כך, הדגישו מחברי המאמר, אינם יכולים להבחין בין מצב דלקתי עכשווי לזה שהתרחש בעבר.

במחקר הנוכחי השתתפו 463 חולים, 336 מהם גברים שהתנדבו להימצא במעקב רציף. הם עברו מבדקי בריאות בבית חולים בסיאול מ-2007 עד 2014. הגיל החציוני היה 54.2.

משתתפי המחקר עברו פוסט-ביופסיה מהירה של הרירית הגסטרית  לזיהוי אוראז (Urease), אנזים חלבוני המזרז הידרוליזה של שתנן לפחמן דו-חמצני ואמוניה וקיים בבקטריות. המבדק שבו השתמשו היה CLO – Campylobacter Like Organism Test. כמו כן, עברו משתתפי המחקר PWV - מדידת מהירות גל הדופק ורב-מאבחן קרדיאלי (Cardiac Multidetector בטומוגרפיה ממוחשבת).

היצרות העורק המובהקת הוגדר לצרכי המחקר כ-50% לפחות בעורק אפיקרדיאלי מז'ורי או הסתעפויותיו. אצל 224 ממשתתפי המחקר שנמנו על קבוצת אחת, עם CLO חיובי, נראתה היצרות משמעותית פי שניים לעומת הקבוצה האחרת שבה היו 239 נבדקים, עם CLO שלילי. אצל הנבדקים עם CLO חיובי נמצאה רמה חציונית של כולסטרול HDL  בהשוואה לאחרים. כמו כן נמצאו אצלם רמות גבוהות של טריגליצרידים. כמו כן השוו החוקרים רמות של סידן, שכיחות של סוכרת ויתר לחץ דם.

עדיין לא הוברר כל צרכו כיצד משרה החיידק את טרשת העורקים, אבל ההנחה היא שהוא משבש את המטבוליזם הליפידי וגם של ציטוקינים, וגורם נמק ממאיר שמשנע ליפידים מתוך הרקמות. החוקרים הסבירו עוד כי הפתוגן, באורח נפרד מ-HDL, כנראה משרה ישירות פגיעה תפקודית של אנדותל דרך הפרשת הציטוקין A וכך מגביר את המצב הדלקתי המערכתי, יוצר עקת חמצון ואגרגאציה של טסיות דם.

מחברי דו"ח המחקר הצביעו גם על כמה ממגבלותיו, ביניהן היעדר מדידת הציטוקין הקשור לגן A שמעורב בפתוגנזיות של החיידק בתהליך הטרשתי. עוד צוינה העובדה שרוב אוכלוסיית המחקר היתה גברים לבנים ואף מבוגרים יחסית, במעמד סוציואקונומי גבוה שהגיעו מבית חולים אחד בסיאול, ולכן ייתכן שיימצאו הבדלים בתוצאות מחקרים שייעשו על מדגם דמוגרפי שונה.