חדשות

שיטת טיפול חדישה ב"איכילוב": שילוב לייזר ו-MRI לצריבת מוקד אפילפטי במוח

השיטה לטיפול בהתקפי אפילפסיה מאפשרת לטפל באזורים פגועים במוח ללא פעולה פולשנית נרחבת הדורשת פתיחה של הגולגולת. צפו בסרטון

צוות המערך הנוירוכירורגי ב"איכילוב" בהליך לצריבת המוקד האפילפטי

שיטה טיפולית חדשנית שבה משולבות טכנולוגיית לייזר זעיר-פולשנית וסריקת MRI לצריבת המוקד להתקפי אפילפסיה הובאה באחרונה לישראל מארה"ב. השיטה מיושמת במערך הנוירוכירורגי במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב על ידי פרופ׳ יצחק פריד וד״ר עידו שטראוס, בשיתוף פעולה עם ד״ר פיראס פאהום, מנהל השירות לאפילפסיה.

בית החולים מסר אתמול (א') את הפרטים הבאים: פרופ' יצחק פריד, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, התמחה בשיטה זו בארה"ב והביא לארץ את הידע והמעטפת הטכנולוגית לביצועה. שיטה זאת מאפשרת לטפל באזורים הפגועים במוח ללא פעולה פולשנית נרחבת הדורשת פתיחה של הגולגולת.

"אם בעבר נאלצנו לשקול ניתוחים במקרים שבהם המטופל לא הגיב לטיפול התרופתי, הרי שעתה אנו יכולים להסתפק בהליך זעיר פולשני החדש המשיג שיעורי הצלחה כמעט כמו בניתוח הפתוח", הסביר ד"ר עידו שטראוס, מנהל היחידה הנוירוכירורגית לכאב עמיד ב"איכילוב".

צפו בניתוח לצריבת מוקד אפילפטי במוח ב"איכילוב":

"במקרים עמידים של אפילפסיה, כלומר אלה שבהם המטופלים אינם מגיבים לטיפול התרופתי, הם חווים התקפים חוזרים, שעלולים לגרום לנזק קשה בהמשך", ציין ד"ר שטראוס והוסיף: "מעבר לכך, ההתקפים הפתאומיים עלולים להסתיים בטראומה ופוגעים באיכות החיים. במקרים מסוימים גם לגרום למוות, אבל בשיטה החדשנית, שהיא בשורה להרבה חולי אפילפסיה, ניתן לטפל בבעיה בהליך מהיר הדורש אשפוז קצר יחסית, במקום האשפוז הרגיל המחייב אשפוז של כמה ימים לאחר ניתוח קרניוטומיה".

בשלב הראשון, בחדר הניתוח, מוחדר סיב אופטי קטן בצורה מדויקת באמצעות מערכת ניווט סטריאו-טקטית דרך חור קידוח זעיר בגולגולת בקוטר של כ-4 מ"מ. לאחר מכן מועבר המטופל למכון ה-MRI, שם מחובר הסיב האופטי למערכת ה-Visualase.

הליך הצריבה מבוצע באמצעות טכנולוגיית Laser interstitial thermal therapy - LITT בעזרת מכשיר ה-Visualase וכך משולבות טכנולוגיות לייזר זעיר פולשנית עם סריקת MRI מתקדמת ומתאפשר ניטור בזמן אמת של האזור הנצרב במוח.

הפרוצדורה מבוצעת בשני שלבים תוך שיתוף פעולה הדוק בין חברי הצוות המנתח למומחים בתחומים אחרים. ב"איכילוב" עושים זאת ד״ר דניאל היאט, מרדים המתמחה בהרדמות נוירוכירורגיות, ד״ר אורנה אייזנשטיין, נוירורדיולוגית המנהלת את יחידת ההדמיה לאפילפסיה, פרופ' דפנה בן בעש"ט, האחראית על מכשור ה-MRI, ולידם צוותי הנדסה רפואית ומערכות מידע.

בשלב הראשון, בחדר הניתוח, מוחדר סיב אופטי קטן בצורה מדויקת באמצעות מערכת ניווט סטריאו-טקטית דרך חור קידוח זעיר בגולגולת בקוטר של כ-4 מ"מ. לאחר מכן מועבר המטופל למכון ה-MRI, שם מחובר הסיב האופטי למערכת ה-Visualase.

הצריבה עצמה מתבצעת בתוך מכשיר ה-MRI תוך ניטור מתמשך אחרי הטמפרטורה באזורי המוח השונים ובקרה קפדנית על גודל האזור הנצרב. בצורה זו ניתן לשמור על אזורים מוחיים סמוכים היכולים להיות אחראים על תפקודים קריטיים. "טכנולוגיה זו", ציינו חברי הצוות, "מהווה פריצת דרך טיפולית עם סיכוי טוב לשיפור באיכות חייהם של רבים מהחולים שעד כה חששו מניתוח פתוח".

גם בילדים שגולגולתם עבה מספיק

"היום אנו יודעים שהמקור להפרעה הגורמת להתקפי אפילפסיה נמצא ברשתות עצביות במוח וניתן למנוע את ההתקפים בעזרת טיפול רפואי נכון", הוסיף ד״ר פאהום. "ברוב המקרים מספיק טיפול תרופתי המותאם על ידי נוירולוג המומחה בתחום, אבל במקרים שבהם הטיפול התרופתי לא עוזר, יש צורך לשקול התערבות נוירוכירורגית. כאשר ניתן לזהות את המוקד האפילפטי (האזור שבו מתחילים הפרכוסים), האופציה הניתוחית המועדפת עד כה היתה כריתה מיקרו-כירורגית של המוקד בקרניוטומיה -  ניתוח מוח שבו נעשית פתיחת הגולגולת".

לדברי ד״ר פאהום, מי שמכיר את האנשים הסובלים מהתקפים אפילפטיים יודע שלא מדובר בהתמודדות פשוטה. ההתקפים באים במפתיע ועלולים לגרום לנזק מצטבר לתפקוד הקוגניטיבי והנפשי של החולים, לצד חבלות פיזיות בעת הנפילה. "אפילפסיה פוגעת בכל יכולות התפקוד, בשגרת היומיום של המטופלים, ביכולת התפקוד שלהם בעבודה, באפשרות לנהוג לצד אינספור קשיים סוציאליים. גם משפחות המטופלים מתמודדות עם הבעיה.

"קיימות כיום מספר אפשרויות ניתוחיות, החל מהשתלת קוצבים עצביים לנוירו-מודולציה ועד לכריתה מלאה של המוקד במוח שבו מתחילים הפרכוסים", מסביר ד״ר פאהום. "על מנת לקבוע מהו הטיפול המתאים ביותר לכל חולה, יש צורך באבחון מקיף הנערך במסגרת היחידה לאפילפסיה ולשם הערכה מנסים לאתר את האזור שממנו מתחילים הפרכוסים. לא תמיד מדובר במוקד בודד. לעתים המיקום עלול להיות סמוך לאזורים האחראים על תפקודים נוירולוגיים קריטיים. לכן, לפני שמתקבלת החלטה על ניתוח, כל מקרה עולה לדיון רב צוותי בהשתתפות נוירולוגים, נוירוכירורגים ונוירופסיכולוגים המומחים בתחום".

ד"ר שטראוס: "גם ילדים המתמודדים עם ההפרעה ואינם מגיבים לטיפול התרופתי מתאימים לעבור את הטיפול החדשני. אבל כאן אנחנו, הרופאים, צריכים להביא בחשבון כי בינקות, עצם הגולגולת עדיין רכה ויש צורך לחכות עד לגיל שבו הגולגולת עבה מספיק כדי שנוכל לקבע בתוכה את הסיב האופטי. אולם, במקרים מסוימים ההליך יכול להוות אופציה טיפולית טובה וזעיר פולשנית, עם החלמה קלה יותר מאשר לאחר שהחולה עובר קרניוטומיה. לכן, לדעתנו, שווה לשקול את האופציה הזאת כבר בגיל צעיר, אבל כאמור במקרים המתאימים".

פרופ' פריד: "אני זוכר היטב את הטיפול הראשון בהליך הזה שביצעתי במרכז הרפואי של UCLA בארה"ב. צעירה סבלה מהתקפי אפילפסיה בתדירות של כ-30 ביום בשל מוקד אפילפטי זעיר שאותר במעמקי המוח קרוב למסלולי הזיכרון והראייה. עד שפותחה השיטה החדישה היה אפשר לטפל בה רק בניתוח מוח גדול עם סיכונים משמעותיים והצלחה חלקית. בעזרת סיב לייזר זעיר שהחדרתי למוח של אותה צעירה, נצרב המוקד. השינוי במצבה היה מיידי ומדהים. זמן קצר לאחר הניתוח, עוד בעת ההחלמה ושלוש שנים מאז שהגיעה לטיפול, לא חוותה עוד התקפים. אמרתי לעצמי כבר אז שאני חייב להביא את הטכנולוגיה הזאת לארץ. 'איכילוב' הוא, למיטב ידיעתי, המרכז הרפואי הראשון שמחוץ לארה"ב בו מיושמת הטכנולוגיה הזאת".

נושאים קשורים:  חדשות,  קרניוטומיה,  אפילפסיה,  צריבת מוקד אפילפטי,  מערכת ה-Visualase,  Laser interstitial thermal therapy - LITT,  המרכז הרפואי איכילוב-תל אביב
תגובות

יישר כוח!!!

19.06.2018, 15:33

פריצת דרך משמעותית ומועילה למטופלים.
כל הכבוד.