בימים אלה מתחוללת סערה ציבורית ואף ניתן להרחיב זאת לסערה פוליטית, משפטית, חברתית ותרבותית בנושא מבקשי המקלט בארצנו. הסוגיה היא מורכבת ובעלת רבדים שונים בהשפעותיה על החברה הישראלית, אך דווקא בזמן זה הייתי רוצה לספר לכם על מקום ייחודי הפועל בתחנה המרכזית בדרום תל אביב - המרפאה הציבורית.

המרפאה הציבורית היא המרפאה היחידה מסוגה שמעניקה שירות רפואי לקהילת מבקשי המקלט המתגוררת בישראל. המרפאת הוקמה בשנת 2008 על ידי משרד הבריאות וכעת פועלת בשיתוף פעולה עם ארגון "טרם" ומספקת טיפול רפואי ליותר מ-3,500 מטופלים בחודש ומעל 40,000 מטופלים בשנה. שירותי המרפאה כוללים חדר מיון לילדים ומבוגרים, מרפאות שיניים ומרפאות מומחים.

הקשר שלי עם המרפאה החל בשנת 2016, כאשר מנהל המרפאה אוראל בן ארי פנה למחלקתי בבקשה לסייע בהקמת מרפאת עיניים התנדבותית שתפעל במסגרת המרפאת הציבורית. כבר מההתחלה התאהבתי ברעיון לעסוק בפעילות התנדבותית שתעזור ותתמוך באוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל, מיד וללא לאות נרתמנו למטרה וכיום, כעבור שנתיים, מרפאת מומחים בתחום העיניים פועלת באופן רציף במסגרת המרפאה הציבורית.

אני, יחד עם ד"ר אייל כהן ורופאים מתנדבים נוספים ממחלקתי, לוקחים חלק בפעילות התנדבותית זו ומקיימים ימי מרפאה מרוכזים שבהם אנו מעניקים שירות רפואי בתחום העיניים במרפאה. כמו כן מיסדנו הסכם עם בית החולים איכילוב המאפשר לנו לבצע ניתוחים דחופים למבקשי המקלט ללא עלות.

במהלך השנתיים הללו למדתי להכיר לעמוק את אוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל, יש כאלה המכנים אותם פליטים, מסתננים, שוהים בלתי חוקיים. ההגדרה איננה חשובה: צריך לזכור בראש ובראשונה כי מדובר בבני אדם אשר שוהים כעת במדינתנו ולעתים זקוקים לטיפול רפואי. מבחינתי, המרפאת הציבורית מגדירה אותנו כבני אדם ומהווה סמל לאנושיות שעליה כולנו חונכנו. אני שמחה לקחת חלק בפרויקט זה ומקווה שנמשיך נקיים את שבועת הרופא ולעזור לכל אדם באשר הוא.