צריכת תרופות אנטיביוטיות בעולם זינקה ב-39% בין שנת 2000 ל-2015 – מה שרק מגביר את החששות מפני העלייה בעמידות מחוללי המחלות לתרופות אלו. כך דווח בשבוע שעבר בכתב העת "רשומות האקדמיה האמריקנית למדעים". הנושא נבדק ב-76 מדינות, בכלל זה גם המפותחות ביותר. ישראל לא נכללת במחקר.
עוד בעניין דומה
הערכת כלכלני בריאות היא שאם לא יחול היפוך מגמה והשימוש בתרופות הללו לא ירד, יש לצפות שב-2050 ימותו בעולם 10 מיליון בני אדם כתוצאה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. עם זאת קבוצת תרופות רבת עוצמה זו היא עדיין הכרחית כנגד מחלות שונות ולא אחת הן דרושות להצלת חיים, הדגישו מחברי הדו"ח.
ככל הידוע, זה המחקר המקיף ביותר שנעשה עד היום בהקשר לשימוש באנטיביוטיקה בעולם. עד כה אין מערכת גלובלית שאוספת נתונים על כך ומחברי הדו"ח קיבלו אותם מהמדינות השונות.
על כל 1,000 איש נרשמה עלייה במינון היומי של צריכת אנטיביוטיקה מ-11.3 בשנת 2000 ל-15.7 ב-2015. העלייה הגבוהה ביותר בצריכה היא בכל התרופות שבספקטרום הפניצילין – 36%.
במדינות שנחשבות לבעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שיעור העלייה היה דרמטי במיוחד והגיע ל-114%. עם זאת מחברי הדו"ח ציינו כי אין זה בהכרח מצב רע, שכן אזרחי המדינות העניות נטו ונוטים לצריכה מעטה של תרופות משום שאין להם גישה סבירה לשירותי בריאות.
ראש צוות המחקר, ד"ר אילי קליין, חוקר ב-Center for Disease Dynamics, Economics & Policy (CDDEP), ציין כי העלייה בצריכה ושימוש באנטיביוטיקה מראה שליותר בני אדם בעולם יש כיום גישה לטיפול תרופתי מציל-חיים שלא היה להם בעבר, אלא שלא מעט מחלות זיהומיות ניתנות למניעה. "זו הזדמנות למערכות בריאות להתמודד עם הבעיה שאיננה אך ורק בהפחתה דרסטית של שימוש בתרופות אנטיביוטיות", ציין ד"ר קליין.
יש לציין כי במדינות המפותחות והעשירות נרשמת ירידה עקבית קלה בשימוש באנטיביוטיקה ועדיין נדרשת גישה שקולה ונבונה הרבה יותר לנושא הזה גם במדינות הללו. דו"ח ה-CDC קבע כי אין למעשה צורך בצריכת שליש מהתרופות האנטיביוטיות
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
