מטרת מחקר זה הייתה לבחון את ההשפעה של שני מעכבי PCSK9י(protein convertase subtilisin/kexin type 9) על גליקמיה וסוכרת חדשה (new onset diabetes mellitus-NODM).
עוד בעניין דומה
לטובת העבודה נסרקו מאגרי המידע PubMed, MEDLINE, Embase, Cochrane ו-Clinicaltrials.gov. החוקרים חיפשו מחקרים אקראיים ומבוקרים אשר בחנו רמות גלוקוז בדם בצום (FPG), המוגלובין מסוכרר והיארעות NODM. יחסי סיכונים עבור NODM והבדל ממוצע עבור FPG והמוגלובין מסוכרר עם רווחי סמך של 95% חושבו באמצעות מודל אפקטים קבועים. הטרוגניות המחקרים נבדקה באמצעות I² והאפשרות להטיות פרסום הוערכה על ידי תרשימי מניפה ומבחן Egger.
החוקרים זיהו 18 מחקרים עם 26,123 משתתפים ללא סוכרת. לא נצפה הבדל מובהק סטטיסטית בהיבט NODM,יFPG או המוגלובין מסוכרר בין קבוצת ההתערבות לקבוצת הביקורת. אנליזת תת-קבוצות (סוג מעכב ה-PCSK9, מאפייני המשתתפים, משך טיפול, שיטת טיפול והבדלים בזרוע הביקורת) ורגישות לא שינתה את התוצאות. מטה-רגרסיה הדגימה כי הסיכון ל-NODM לא היה קשור עם גיל בסיס, BMI, שיעור הגברים במחקר, משך הטיפול ואחוז הפחתת ה-LDL-C.
מסקנת החוקרים היא כי אלירוקומאב ואבולוקומאב, שתי תרופות המעכבות את PCSK9, המאושרות לשימוש על ידי ה-FDA וה-EMA, אינן בעלות השפעה של סוכרת חדשה והומאוסטזיס גלוקוז.
מקור:
Cao, Y. et al. (2018) Diabetes, Obesity and Metabolism In Press
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
