הירידה החדה במספר המיתות של חולי דמנציה בבתי חולים פורשה כשיפור בטיפול של סוף החיים. התשובה לשאלה האם אינדיקציות אחרות לאיכות הטיפול של סוף החיים, כגון הגעה למחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד), אכן מראות מגמות דומות, אינה ברורה.

מחקר זה הוא מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שבוצע באמצעות תיקים רפואיים אלקטרוניים מספק בריאות נפשית גדול שקושר לנתוני התמותה הלאומיים בשנים 2008-2013.

מתוך 4,867 חולים, 78.6% (3,824) ביקרו לפחות פעם אחת במחלקה לרפואה דחופה בשנת חייהם האחרונה (חציון של 2.13 ביקורים, סטיית תקן של 2.34, טווח של 0-54). הגעה מלר"ד גברה לאורך פרק הזמן (יחס שכיחות 1.62, רוח בר-סמך 95% 1.46-1.80) עבור 2012-2013 לעומת 2008-2009.

מחקר זה קובע כי הגעה של חולי דמנציה למלר"ד היא בעלת שכיחות מתגברת. החוקרים מציעים שקובעי מדיניות חייבים להתייחס לטווח רחב יותר של מנבאים הנוגעים לאיכות הטיפול בסוף החיים, לצד מקום המוות.

מקור: 

Sleeman, K.E. et al. (2017) Alzheimer's & Dementia: The Journal of the Alzheimer's Association. 14(1), 20