כאב הינו תסמין נפוץ ומצער אצל ילדים חולי סרטן, כפי שדווח גם על ידי ילדים וגם על ידי הוריהם. יותר ויותר ילדים חולי סרטן מטופלים במרפאות חוץ ולא במסגרת אשפוז, אך ידוע מעט לגבי איך ההורים מתמודדים את הכאב הקשור לסרטן של ילדיהם. במחקר חדש, שנערך במספר מרכזים בקנדה, ביקשו החוקרים לחקור את השכיחות והמאפיינים של כאב, יחד עם שיטות ההתמודדות הפרמקולוגיות, הפיזיות והפסיכולוגיות של כאבם של ילדים חולי סרטן על ידי הוריהם.

במחקר, 230 הורים ומטפלים (89% אימהות) לילדים חולי סרטן (גיל ממוצע 8.93 שנים, סטיית תקן 4.5) שנמצאו בעיצומו של תהליך  הטיפול במחלתם או סיימו את הטיפול ענו על שאלון מקוון לגבי הכאב של ילדיהם בחודש שקדם לסקר.

התוצאות הצביעו על כך שילדים חולי סרטן אשר נמצאו בעיצומו של טיפול או שהיו לאחר טיפול חוו דרגות כאב משמעותיות מבחינה קלינית. הורים דיווחו על כך שהשתמשו יותר בשיטות פיזיות ופסיכולוגיות מאשר שיטות פרמקולוגיות בכדי להתמודד עם תסמיני הכאב של ילדיהם. השיטה הפיזית/פסיכולוגית שהייתה בשימוש נפוץ הייתה שיטת הסחת הדעת, ותרופת האנלגטיקה שהייתה בשימוש הנרחב ביותר הייתה acetaminophen (פרצטמול). בטחון ההורים בהתמודדותם עם הכאב של ילדיהם נמצא ביחס הפוך להערכתם של רמת הכאב של ילדיהם, וגם האם הם נתנו תרופות אנלגטיות.

לאור הממצאים החוקרים מסכמים שלמרות שימוש ההורים בשיטות שונות להתמודדות עם כאב, ניהול של כאב הקשור למחלת הסרטן ממשיך להיות בעיה עבור ילדים בזמן טיפול ולאחר מכן.

מקור:

Tutelman, Perri R. et al. "Pain In Children With Cancer." The Clinical Journal of Pain (2017): 1. Web.