משרד הבריאות הפיץ שאלון סקר נרחב וראשון מסוגו בקרב 150 אלף עובדי מערכת הבריאות – כולל מנהלי מחלקות בבתי החולים, רופאים במרפאות קופות החולים, עובדי מנהלה, ניקיון ומשק – ובו נתבקשו לענות על שאלות הקשורות לשחיקה ולתסמיניה; כך מדווח הבוקר (ג') "דה מרקר".

מטרת השאלון היא לסייע באיתור תסמיני שחיקה בעבודה, לנתח סיבותיה ולהצביע על מצבים הדורשים תיקון. הסקר יימשך עד לאחר חג הפסח. השאלון הופץ בחמש שפות ישירות לעובדים דרך טלפונים ניידים ודואר אלקטרוני.

בדיווח נמסר, כי כאשר יצטברו התשובות, ממצאי הסקר יעובדו, ינותחו והתוצאות יישלחו אל מנהלי המוסדות הרפואיים, בפילוח לפי סקטורים ומערכים, כדי לאפשר להם לזהות בעיות שעליהם מתריעים העובדים. בשלב מאוחר יותר יקבלו המוסדות סיוע במציאת דרכים להתמודד עם תסמיני השחיקה, עליהם דיווחו עובדיהם.

העיתון מסר, כי את הפרויקט יזמו ומובילות שלוש מנהלות אגפים במשרד הבריאות: ד"ר שגית ארבל אלון, מנהלת אגף תכנון מדיניות; ורד מדמון קיוויתי, מנהלת אגף משאבי אנוש ואיילת גרינבאום, מנהלת אגף השירות. התהליך מלווה על ידי פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, החוקרת את תופעת השחיקה בעבודה המתבטאות במצב נפשי כרוני והשלכותיה הקליניות.

תופעת השחיקה נחקרת כיום בעולם בהיבטיה השונים. בקרב הצוותים הרפואיים שיעורה גבוה בהרבה בהשוואה לשכיחות התופעה בקרב אוכלוסייה בעלת השכלה דומה. בסקר שנערך בארה"ב בקרב 27 אלף משתתפים נמצא כי שיעור השחיקה במקצועות הרפואה גבוה יותר מאשר בקרב בעלי מקצועות אחרים בארה"ב — 38% לעומת 27% באוכלוסייה הכללית.

ד"ר ארבל-אלון אמרה לעיתון: "מעבר לסבל האישי, השחיקה היא אחד הדברים שעולים הכי הרבה כסף למערכת. היא גורמת לאנשים לא להגיע לעבודה, או להגיע ולא לעשות את עבודתם. אחרים פורשים מהמקצוע. רופאים שחוקים שולחים מטופלים להרבה בדיקות מיותרות. טעויות רפואיות קשורות בבירור בשחיקה. הנושא מטריד כיום את כל מערכות הבריאות בעולם ומועלה בכנסים מקצועיים".

ד"ר ארבל-אלון ציינה עוד כי הסקר הוא ייחודי גם ברמה עולמית: "זו הפעם הראשונה בישראל שסוקרים את כלל מערכת הבריאות והוא גם סקר ראשון מסוגו בעולם. עד כה לא סקרו כך מערכת בריאות שלמה, מעובדי הקבלן ועד ראשי המערכת. התפישה שלנו כוללנית: אם המזכירה הרפואית שחוקה היא משפיעה על כל הצוות. בוועדת ההיגוי של הסקר היו רופאות, מתמחים, עובדי מעבדה ועוד".

שאלון הסקר כולל 55 מצבים והיגדים שהעובדים אמורים להתייחס אליהם ולדרג את רמת ההזדהות שלהם עמם. למשל: אמירות כמו "נשבר לי", "המצברים שלי התרוקנו, אין לי כוח להשקיע רגשית במטופלים או בעובדים אחרים", "אין לי יכולת להיות אמפתי". כמו כן כולל השאלון גם ניסיון למדוד שביעות רצון במקום העבודה באמצעות האמירות: "אני חש שהארגון שלי מפגין מחויבות לבריאות הפיזית והנפשית שלי" וכן "בחודשים האחרונים נאלצתי להפנות מטופלים לבדיקות או פעולות רפואיות מיותרות", "אני חשה שהממונים עליי מתעמרים בי או משתמשים בכוחם לרעה כלפיי", "בחודש האחרון נקלעתי למצבי סיכון או כמעט תאונה ברכב או בבית עקב עייפות". משתתפי הסקר נתבקשו לדרג הסכמתם עם המשפט: "הייתי ממליצה לחברה או לבן משפחה לקבל טיפול במקום העבודה שלי".

עובדים במערכת הבריאות הצביעו עוד לפני הסקר על כך שהשחיקה היא תוצאה ישירה של מחסור בתקנים ועומס בלתי נסבל המוטל על הצוותים הרפואיים.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב צוטט בדיווח: "נכון שיש מחסור תקציבי ומחסור בתקנים, ועדיין יש הרבה מה לעשות. אם לא נציף את הבעיה לא נדע לטפל בה, גם אם זה אומר להוסיף תקנים. זמן רב מדברים על הוספת תקנים אדמיניסטרטיביים כדי להוריד נטל עבודה (משרדית) מרופאים ואחיות. אחד מגורמי השחיקה אצלם הוא הצורך להתעסק באדמיניסטרציה ובביורוקרטיה. עוזרי רופא הורידו מעט את העומס, וכך גם העבודה של מנהלנים בחדרי המיון".

עוד אמר המנכ"ל כי בתקציב המשרד ל-2019 יש סעיף לטיפול באלימות כלפי צוותים רפואיים "שגם היא גורמת לשחיקה וכן יש תקציב לטיפול בשחיקה עצמה".