המרכז הרפואי "הלל יפה" בחדרה הודיע אתמול (א') כי בוצע בו לראשונה צנתור בהכוונת IVUS - טכנולוגיית ה-Intra Vascular Ultrasound - לטיפול במחלת ורידי האגן.

בית החולים מסר כי טכנולוגיה זאת מקורה בתחום הקרדיולוגיה. היא משלבת בצנתור אולטרסאונד תוך וורידי. יתרונה: אבחון מדויק בזמן אמת ודיוק בהשתלת סטנט (תומכן) בוורידי האגן. לפיכך עולה הצורך בשימוש בשיטה זאת לשם פתרון לתופעה שכיחה באוכלוסייה בגיל המבוגר שבה קיים תת אבחון.

צנתור וורידי האגן היא פעולה מוכרת שנים לא מעטות בתחום הטיפול באנשים הסובלים מהפרעה בניקוז הוורידי של הגפיים התחתונות בשל חסימה בוורידי האגן או עקב לחץ חיצוני עליהם. הביטויים הקליניים של המחלה, ממנה סובלים מבוגרים רבים: כאבים, כיבים חוזרים ונשנים בעיקר בשוקיים ובצקות ברגליים. רוב החולים בקבוצה זו כלל אינם מאובחנים.

התופעה זוכה להתייחסות ולטיפול ייעודי רק בשנים האחרונות. הגישה הטיפולית המקובלת היא כאמור באמצעות צנתור, הזרקת חומר ניגוד והשתלת סטנט (תומכן), במידת הצורך. הצנתור נעשה בשילוב של מומחה מתחום כירורגית כלי דם ומומחה אנגיוגרפיה (רדיולוגיה פולשנית).

"אלא שהפתרון עד כה היה ביעילות חלקית", ציין ד"ר דן חברון מנהל היחידה לאנגיוגרפיה במכון הדימות בבית החולים. "הסיבה: התמונה שהתקבלה הייתה סטטית, 'קפואה' וב'פרוסות', דהיינו לא תמיד היינו רואים את ההפרעה בניקוז הורידי בצורה המיטבית לשם מתן הטיפול.

"לעומת זאת בשימוש בטכנולוגיית ה-IVUS, התמונה מקיפה (360 מעלות), דינמית (משתנה בהתאם לשינויים במראה הווריד בזמן אמת, וכך, במקרה שאכן רואים שקיים צורך בסטנט, ההשתלה מדויקת".

ד"ר אלכסנדר קנטרובסקי, רופא בכיר ביחידה לכירורגית כלי דם ב"הלל יפה", העושה בשנים האחרונות שימוש גדל והולך בטכנולוגיות מתקדמות לשם טיפול בבעיות וורידי האגן ורגליים, הוסיף: "ה-IVUS היא טכנולוגיה שהושאלה מעולם הקרדיולוגיה, שם היא מוטמעת למעלה מעשור. היא מאפשרת לנו הרופאים שליטה מצוינת בהשתלת התומכן, אבל בעיקר נותנת יכולת אבחון חד משמעית - ומכאן יתרונה".

מחקר שפורסם בספטמבר 2017 ב-Journal of Vascular Surgery על ידי חוקרים מארה"ב ואירופה, הוכיח כי השימוש ב-IVUS שינה תכנית טיפולית ב-57% מהמקרים. כמו כן, הראה המחקר כי ב-29% מהמקרים בהם שיטת דימות "רגילה" לא הראתה היצרות, ה-IVUS הראה היצרות ברורה. ה-IVUS מצא ב-88% יותר פתולוגיות בוורידים מאשר השיטה הקונבנציונלית.

עם פרסומו, סיפרו ד"ר חברון וד"ר קנטרובסקי, המחקר עורר הדים רבים וכעת איגודים בתחום כירורגית כלי דם והרדיולוגיה הפולשנית ברחבי העולם ממליצים על השימוש באולטרסאונד תוך ורידי כטכנולוגיה הבלעדית להדמיה מדויקת של וורידים באגן והבטן כדי להימנע מטיפולים מיותרים (5% טיפולים מתוכננים על סמך ונוגרפיה בוטלו במחקר המצוטט) ולדייק בטיפול עצמו.

הצנתור בטכנולוגיה זאת מבוצע בהרדמה מקומית או מלאה. בסיומו, המטופל שוהה בהשגחה, בדרך כלל, לא מעבר ליום אחד. לרוב, תופעות הגודש הוורידי, הכיבים ברגליים, הבצקות והכאבים - חולפים תוך ימים ספורים לאחר השלמת הטיפול ואיכות חיי המטופל משתפרת.

מן הראוי לפרט יותר את מהותה של בעיית גודש וורידי האגן (PCV), הדגישו ד"ר חברון וד"ר קנטרובסקי: "לכאבי אגן כרוניים יכולות להיות סיבות שונות. אחת מהן - תסמונת גודש וורידי האגן או דליות וורידי האגן (PCS – Pelvic Congestive Syndrome). תסמיני המחלה: כאבים ותחושת כבדות בבטן התחתונה, המתחזקת לרוב במצב עמידה, כאבי אגן לאחר קיום יחסי מין ותסמינים הכרוכים בלחץ על שלפוחית השתן או הרקטום. אצל נשים הכאבים לרוב מתחזקים בזמן המחזור, במהלך ההריון ובעת מגע מיני. בנוסף לכך, יכולים להופיע אצל המטופלות וורידים מורחבים (דליות) בירכיים ובאברי המין החיצוניים. דליות אלו יכולות להיות קשור לתסמונת גודש וורידי האגן, אך לא בהכרח".

בכנס בינלאומי שעסק במחלות ורידים (UIP 2018) שהתקיים לא מכבר במלבורן, אוסטרליה, דווח שבשני שלישים מהמקרים, הכנסת סטנט לוורידי הכסל באגן הביאה להטבה משמעותית במצבן של הסובלות מתסמונת זו. עד עכשיו הטיפול התקני היה צנתור ישיר של ורידי האגן לצורך חסימה של הדליות על חשבון אמבוליזציה (תיסחוף). השימוש בטכנולוגיית ה-.IVUS של וורידי הכסל באגן יכול לשפר את איכות האבחנה ולשנות את התוכנית הטיפולית גם במחלה זאת.