חוקרים מאוניברסיטת "ג'ונס הופקינס" בארה"ב בדקו את הקשר שבין הימצאות חיידקים במעי הגס לבין התפתחות סרטן המעי הגס.

החוקרים השוו 5 פיסות רקמה מהמעי הגס של אנשים עם תסמונת פוליפוזיס משפחתי (FAP) - התסמונת הגנטית שבה נוצרים פוליפים שפירים רבים לאורך המעי הגס שעלולים לעבור התמרה סרטנית וכן רקמה אחת של חולה בפוליפוזיס נעורים, לבין פיסות רקמה מ-20 אנשים שעברו ביופסיה, או ניתוח להוצאת המעי הגס (ללא FAP).

מניתוח הממצאים, שדווחו בחודש שעבר ב-Science, עלה כי בקרב אנשים עם FAP נמצאו שיעורים גבוהים של 2 זני חיידקים בעלי פוטנציאל סרטני-קרצינוגני: אי-קולי (E.Coli) ו-בי. פרגי'ליס (B. Fragilis), לעומת קבוצת הביקורת.

שני סוגי החיידקים הללו עלולים לפעול באופן הפוגע ב-DNA והמאיץ תהליכים סרטניים במעי הגס. החוקרים מציינים בדיווחם כי גנטיקה איננה ההסבר היחיד לתחלואה גבוהה בסרטן המעי הגס בקרב אנשים עם FAP, מאחר שתסמונת זו מתפתח לסרטן מעי גס בגילאים שונים.

הימצאותם של 2 חיידקים אלו יכולה להוות סיבה נוספת המאיצה את התפתחות המחלה, קבעו.

החוקרים מציינים עוד, כי לרוב נדבקים בשני חיידקים אלו במהלך הילדות, ולא ברור האם תהיה לכך השפעה כלשהי במהלך החיים. עם זאת, הימצאותם של שני זני החיידקים הנ"ל עלולה לגרום להתפתחות סרטן המעי הגס בקרב אנשים עם FAP, ואולי במקרים מסוימים גם באוכלוסייה הרגילה.

בסיכום הדיווח ציינו החוקרים, כי תוצאות מחקרם חשובות כי הן מצביעות על אפשרויות מניעה שונות, ביניהן בדיקה מקיפה של החיידקים במעי הגס בקרב אנשים שעוברים בדיקת קולונוסקופיה שגרתית של המעי הגס.