נשים נשאיות של HCV בגיל הפוריות סובלות מתפקוד שחלתי ירוד אשר ככל הנראה פוגע בפוריות. לפיכך, החוקרים בחנו את רקע הפיריון, הסיכון לחוסר פוריות ותוצאי הריון בנשים בגיל הפוריות עם HCV.

במסגרת המחקר נבדקו שלוש קבוצות: עוקבה קלינית של מאה נשים עם HCV, מחלת כבד כרונית שהותאמו לפי גיל עם 50 נשים חיוביות ל-HBV עם מחלת כבד כרונית, מאה נשים בריאות וכל הנשים שנצפו בשלוש יחידות גסטרואנטרולוגיה בבתי חולים באיטליה (קבוצה 1). 1,998 נשים שהיו חיוביות ל-HCV ונרשמו למחקר ה-PITERי(Italian Platform for the Study of Viral Hepatitis Therapies) (קבוצה 2) ו-6,085 נשים עם HCV ו-20,415 נשים ללא HCV ממאגר מידע ביטוחי גדול בארה"ב (קבוצה 3). שיעור פוריות כולל הוגדר כמספר הממוצע של ילדים שאישה תלד במהלך חייה. על מנת להגדיר את שלב הפוריות של כל משתתפת נלקחו רמות AMH ו-17β-estradiol.

החוקרים מצאו כי בקבוצה 1, נשים עם HCV או HBV היו בעלות חומרה דומה של מחלת הכבד הכרונית וגיל דומה בעת ההיריון הראשון. על בסיס אנליזה רב-משתנית, נשים עם HCV היו בסיכון גבוה יותר להפלה מאשר נשים עם HBV (יחס סיכויים: 6.905, רווח בר-סמך 95%: 1.771-26.926). בקרב נשים עם HCV, ההיארעות של הפלות נמצאה כקשורה עם רמות AMHי(1.0 ננוגרם למיליליטר). השגת תגובה וירולוגית ממושכת לאחר טיפול אנטיויראלי הפחיתה את הסיכון להפלה (יחס סיכויים: 0.255, רווח בר-סמך 95%: 0.090-0.723). בעוקבת ה-PITER-HCV, הפלות אירעו ב-42.0% מהנשים (44.6% סבלו מהפלות חוזרות). שיעור הפוריות הכולל עבור נשים חיוביות ל-HCV בגילאי 15-49 היה 0.7 לעומת 1.37 באוכלוסייה הכללית באיטליה באותו הגיל.

בעוקבה מארה"ב, לעומת נשים ללא HCV, נשים עם HCV היו בעלות סיכוי גבוה באופן מובהק סטטיסטית לאי פוריות (יחס סיכויים: 2.439, 2.130-2.794), לידה מוקדמת (1.34, 1.060-1.690), סוכרת היריונית (1.24, 1.020-1.510) ופרה-אקלמפסיה (1.206, 0.935-1.556) ובעלות סיכוי נמוך יותר ללידת עובר חי (0.754, 0.622-0.913).

מסקנת החוקרים היא כי אי ספיקה שחלתית בנשים בגיל הפוריות עם HCV קשורה בסיכוי קטן יותר ללידת עובר חי וסיכון גדול יותר לחוסר פוריות, סוכרת היריונית, פרה-אקלמפסיה והפלות. שיפור בסיבוכים אלו מושג על ידי טיפול ב-HCV.

מקור: 

Karampatou, A. et al.  (2017) Journal of Hepatology. 68(1), 33