מחקרים

טרשת נפוצה בילדים - אתגרים והזדמנויות

לאור שיעור גבוה של כישלון טיפולי תחת תרופות מקו-ראשון, חולים פדיאטרים רבים עם טרשת נפוצה נזקקים לטיפול קו-שני המבוסס ברובו על נוגדנים מונוקלונליים המעכבים את פעילות מערכת החיסון

טרשת נפוצה הינה מחלה אוטואימונית, כרונית, דלקתית הפוגעת במיאלין של מערכת העצבים המרכזית. האתיולוגיה של טרשת נפוצה היא ככל הנראה רבת-גורמים ותלויה בגורמים גנטיים, חיסוניים וסביבתיים עם שונות ניכרת במהלך המחלה בין חולים שונים.

שני האירועים הקליניים העיקריים המאפיינים טרשת נפוצה הינם התקפים והפוגות. בשנים האחרונות, האבחנה והטיפול בטרשת נפוצה בילדים צברה תשומת לב מצד הקהילה המדעית. הניהול של ילדים עם טרשת נפוצה מתמקד בהפחתת התקפים ותסמינים באמצעות מתן תרופות המשנות את מהלך המחלה (disease modifying drugs-DMDs) וטיפולים סימפטומטיים ספציפיים. עם זאת, גישה רב-תחומית לילדים עם טרשת נפוצה, המתמקדת בהקלת ומניעת הנזקים הנוירולוגיים הינה מועדפת.

הטיפול בטרשת נפוצה צריך להיות מבוסס DMDs. תרופות אלו, אשר מפחיתות את פעילות מערכת החיסון מחולקות לשתי תת-קבוצות עיקריות: טיפולים אימונומודולטוריים מקו ראשון וקו שני. טיפולי קו ראשון (אינטרפרון בטא 1a, אינטרפרון בטא 1b וגלטירמר אצטט) אינם יעילים (אינם גורמים לתגובה או לתגובה חלקית בלבד) ב-30% מהחולים. חולים עם תגובה גרועה לטיפולי קו-ראשון נזקקים לטיפול קו שני (נטליזומאב, דקליזומאב, אלמטוזומאב ואוקרליזומאב). בנוסף לתרופות האימונומודולטוריות, טיפול בהתקפים מערב שימוש בסטרואידים במינון גבוה, מתן אימונוגלובולינים תוך-ורידיים והחלפת פלזמה.

מקור: 

Jancic, J. et al.  (2017) Multiple Sclerosis: Perspectives in Treatment and Pathogenesis. Chapter 3.

נושאים קשורים:  מחקרים,  MS,  טרשת נפוצה,  טיפול,  תרופות אימונודולטוריות,  כשלון טיפולי,  ילדים
תגובות
 
אנונימי/ת
11.03.2018, 18:10

מניסיוני, במרבית המקרים דוקא ילדים מגיבים טוב מאוד לתרופות קו ראשון שנחשבות בטוחות בשימוש גם בטווח הארוך ואין הצדקה גורפת לעבור לטיפולים מתקדמים יותר.