מחקרים

אסטרטגיה חדשה נגד נגיף הרוטה מתמקדת במתן חיסון בלידה

מתן חיסון כנגד רוטה מיד לאחר הלידה מפחית את הסיכון לרוטה גסטרואנטריטיס קשה והינו בעל פרופיל בטיחות גבוה

01.03.2018, 10:26
נגיף הרוטה (צילום: אילוסטרציה)
נגיף הרוטה (צילום: אילוסטרציה)

אסטרטגיה למתן חיסון נגד נגיף הרוטה מיד לאחר הלידה יכולה לעקוף חסמים ליישום גלובלי של חיסון כנגד הנגיף. החוקרים ביצעו מחקר אקראי, כפול סמיות, מבוקר קבוצת אינבו באינדונזיה על מנת להעריך את היעילות של חיסון נאונטלי פומי בבני אדם כנגד נגיף הרוטה (RV3-BB) לצורך מניעת רוטה גסטרואנטריטיס.

יילודים בריאים קיבלו שלוש מנות של RV3-BB אשר ניתן לפי לוח זמנים נאונטלי (ימים 0-5, שמונה ו-14 שבועות), על פי לוח זמנים פדיאטרי (7, 14 ו-18 שבועות) או טיפול אינבו. האנליזה העיקרית של המחקר בוצעה באוכלוסיית ה"פר פרוטוקול" אשר כללה רק משתתפים שקיבלו שלוש מנות חיסון או טיפול אינבו בתקופה שהוקצתה לכך. אנליזה משנית בוצעה על אוכלוסיית ה"כוונה לטפל" אשר כללה את כל המשתתפים שעברו רנדומיזציה.

בקרב 1,513 המשתתפים באוכלוסיית ה"פר פרוטוקול", רוטה גסטרואנטריטיס קשה אירע עד גיל 18 חודשים ב-5.6% מהמשתתפים בקבוצת האינבו, 1.4% מהמשתתפים בקבוצת לוח הזמנים הנאונטלי וב-2.7% מהמשתתפים בקבוצת לוח הזמנים הפדיאטרי. ממצאים אלו מייצגים יעילות חיסון של 75% (רווח בר-סמך 95%, 44-91) בקבוצת לוח הזמנים הנאונטלי (p<0.001), 51% (7-76) בקבוצת לוח הזמנים הפדיאטרי (p=0.03) ו-63% (34-80) בשתי קבוצות ההתערבות יחדיו (p<0.001).

תוצאות דומות נצפו באנליזת ה"כוונה לטפל". יעילות החיסון הייתה 68% (35-86) בקבוצת לוח הזמנים הנאונטלי (p=0.001), 52% (11-76) בקבוצת לוח הזמנים הפדיאטרי (p=0.02) ו-60% (31-76) בשתי קבוצות ההתערבות יחדיו (p<0.001). תגובה לחיסון, כפי שנמדדה על ידי תגובה אימונית בסרום או השלת RV3-BB בצואה, אירעה ב-78 מתוך 83 משתתפים (94%) בקבוצת לוח הזמנים הנאונטלי וב-83 מתוך 84 (99%) משתתפים בקבוצת לוח הזמנים הפדיאטרי.

ההיארעות של תופעות לוואי הייתה דומה בכל הקבוצות. לא נצפו מקרי התפשלות מעי בתוך תקופת הסיכון שמשכה 21 ימים לאחר מתן החיסונים וטיפול האינבו. אירוע אחד של התפשלות אירע 114 ימים לאחר המנה השלישית של החיסון בקבוצת לוח הזמנים בילדים.

מסקנת החוקרים היא כי חיסון ה-RV3-BB הינו יעיל במניעת רוטה גסטרואנטריטיס קשה כאשר הוא ניתן בלוח זמנים נאונטלי או בלוח זמנים של ילדים.

מקור: 

Bines, J.E. et al.  (2018) NEJM. 378, 719

נושאים קשורים:  מחקרים,  רוטה,  חיסון,  נאונטלי,  RV3-BB
תגובות
 
02.03.2018, 15:42

לפי התקציר – החיסון יעיל במניעת המחלה הספציפית - הפחית את היארעות דלקת המעי החמורה של רוטה-וירוס ב-4.2% (מ-5.6 ל-1.4, כלומר אצל תינוק אחד מכל 23 נחסכה דלקת מעי חמורה של רוטה-וירוס אם חוסן בגיל 0-5 ימים, ואצל תינוק אחד מכל 34 אם חוסן מגיל 8 שבועות).
היעילות במניעת דלקת מעי חמורה מכל סיבה (כולל סיבות שאין רוטה וירוס) אינה מוזכרת בתקציר, אך מפורטת בנספח: נמצאה דלקת כזו ב- 10.9% מתינוקות קבוצת הפלצבו (55 מ-504), לעומת 8.1% מתינוקות קבוצות החיסון (82 מ-1009). כלומר הפחתה של 2.8% - אחד מכל 35 מחוסנים חסך שלשול חמור.
מספר הערות/שאלות:
1. לפני המנות השניה, השלישית והרביעית של החיסון, קיבל כל תינוק גם מנת נוגד חומצה בשם מילנטה, המכיל אלומיניום (http://www.mylanta.com.au/faq.html). לציין כי בארץ, תכשיר דומה הנקרא מאלוקס אינו מיועד לילדים מתחת לגיל 6. לא ברור מהפרוטוקול מה קיבלו תינוקות קבוצת הפלצבו. לכאורה, היה נכון לתת פלצבו-דמוי-נוגד-חומצה וכך לאפשר הערכה של הוספתו לפרוטוקול החיסון. אם קיבלו מילנטה, לא נוכל ללמוד אם יש תופעות לואי משמעותיות שלו. אם לא קיבלו נוגד-חומצה, משמע שהסמיות אבדה, ויש חשש להטיה עקב כך.
2. תכשיר הפלצבו הכיל cell culture medium כלומר שלא ניתן לבדוק השוואתית את הבטיחות של הנוזל של התאים ששימשו ליצירת החיסון. (התאים, לפי פרסום ביה"ח הם תאי וירו vero cells, כלומר תאים המתרבים-בלי-הגבלה שפותחו מכליית הקוף-הירוק).
3. מטבלה s4 בנספח, תופעות לואי חמורות (דרגה 3 ומעלה) שהוערכו כ'ייתכן נובעות מהחיסון' והתרחשו תוך שבוע מהחיסון, נמצאו אצל 3 מתינוקות קבוצת החיסון לעומת 0 מקבוצת הפלצבו. תופעות לואי חמורות שהוגדרו 'נובעות בלי ספק מהחיסון' נמצאו בתינוק יחיד – מקבוצת החיסון של הילודים (שחוסנו עד 5 ימים מהלידה).
4. סיבוך נדיר ומשמעותי של המעיים, בשם התפשלות (intussusception) , המוכר גם כסיבוך של תרכיבי חיסון שיצאו כבר משימוש, נמצא רק אצל תינוק אחד - מהקבוצה שחוסנה, כ-4 חודשים אחרי החיסון.
5. מספר מקרי המוות היה 6 (מתוך 504) בקבוצת הפלצבו, 5 (מ-545) בקבוצת החיסון עד 5 ימים ו-0 (מתוך 538) בקבוצת החיסון של 8 שבועות (בה אבדו 2 מהמעקב). כל המספרים האלו קטנים בהרבה מהתמותה הכללית של ילדי ג'אוה עד גיל 5 שנים, שהיא 30 לכל 1000 לידות-חי, כנראה משתי סיבות – האחת היא תקופת המעקב הקצרה – עד גיל שנה וחצי והשניה היא בחירת ילודים בריאים (לפי שבוע הלידה, משקל בלידה, הערכה קלינית) ועם הורים תומכים וכשירים. זהו מחקר של שלב 2b – שמטרתו העיקרית להראות יעילות. בפני עצמו נראה שאין לו כח סטטיסטי מספק להוכיח בטיחות, שהוגדרה מטרה משנית במחקר זה.