כיצד ניתן להפחית רישום תרופות אנטיביוטיות על ידי רופאי משפחה?

מתן אנטיביוטיקה שלא כצורך וכתוצאה מכך התפתחות של עמידות חיידקית מהוות איום משמעותי על מערכת הבריאות.

מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות של התערבות רב-היבטית שמטרתה להפחית מתן אנטיביוטיקה ע"י רופאי משפחה צעירים לטיפול בזיהומים בדרכי האוויר העליונות ובברונכיטיס וברונכיוליטיס אקוטיות.

החוקרים ביצעו מחקר פרגמטי לא רנדומלי בעל קבוצת בקרה לא שווה כחלק ממחקר עוקבה קיים של רופאי משפחה. ההתערבות כללה גישה למודולים באינטרנט (המודולים הכילו הסברים בנוגע לקווים המנחים הקליניים אשר ממליצים להימנע ממתן אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים בדרכי האוויר העליונות ובברונכיטיס/ברונכיוליטיס וכלים אחרים לטיפול בברונכיטיס אקוטית) ובנוסף, מפגשים לימודיים פרונטליים.

ההתערבות בוצעה בקרב רופאים מתמחים (והאחראים עליהם) משני מוסדות ללימודי רפואת משפחה מתוך 17 הקיימים באוסטרליה. שלושה מוסדות נוספים היוו את קבוצת הבקרה. התוצא נמדד באמצעות היחס של מתן מרשם אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה העליונות ובברונכיטיס או ברונכיוליטיס. האנליזה של הכוונה לטיפול (intention to treat) בוצעה באמצעות רגרסיה לוגיסטית באמצעות GEEי(generalized estimating equation), בהתאמה למשתנים בלתי תלויים רלוונטיים. הגורמים המנבאים שנבדקו היו זמן, קבוצת טיפול ומשתנה אינטראקציה זמן וטיפול. ה- p value של משתנה האינטראקציה הראה כי קיימים הבדלים מובהקים סטטיסטית במתן אנטיביוטיקה.

האנליזה כללה 217 מקרים מקבוצת ההתערבות ו-311 מקרים מקבוצת הבקרה. לא נמצאה ירידה מובהקת במתן אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה העליונות. בטיפול בברונכיטיס או ברונכיוליטיס, נצפתה ירידה מובהקת (p value= 0.024) אשר נשמרה גם לאחר התאמה למשתנים בלתי תלויים (p value=0.040). הירידה האבסולוטית במתן אנטיביוטיקה עמדה על 15.8% (רווח בר-סמך 95%- 4.2-27.5%).

מסקנת החוקרים היא כי התערבות כוללת הפחיתה את שיעורי מתן האנטיביוטיקה לטיפול בברונכיטיס וברונכיוליטיס אך לא בזיהומים בדרכי הנשימה העליונות.

מקור: 

Magin, P. et al (2018) family practice 35(1), 53