חדשות

פתרון לבעיית התורים? משרד הבריאות בוחן ביצוע התמחות במרפאות קהילה

המשרד הודיע על מינוי מנכ"ל "איכילוב", פרופ' רוני גמזו, לעמוד בראש ועדה שתבחן שילוב אפשרי של רפואה בקהילה בתהליך ההתמחות של רופאים בישראל; "אם שנה מההתמחות תיעשה בקהילה - אוטומטית מספר הרופאים היה גדל ב–20%, הם היו נחשפים לעבודה ומקצרים התורים"

תורים בקופות החולים. כותבי הדו"ח מעריכים כי הפערים בבריאות ימשיכו להעמיק בעקבות המלחמה (צילום: "פלאש 90")

משרד הבריאות מינה את מנכ"ל המרכז הרפואי תל-אביב איכילוב, פרופ' רוני גמזו, לעמוד בראש ועדה שתבחן שילוב רפואה בקהילה בתהליך ההתמחות של רופאים באופן מסודר ומובנה - ולא על תקן של מילוי מקום; כך מדווח הבוקר (ה') העיתון "דה מרקר".

בדיווח נמסר, כי בכירי כל קופות החולים סבורים שהפתרון המרכזי לבעיית התורים היא העברת חלק מההתמחות ברפואה מבתי החולים למרפאות הקופות בקהילה. כיום, במרבית מהמקצועות הרפואיים, למעט רופאי משפחה, ההתמחות נעשית באופן בלעדי בבתי החולים, אף שחלק גדול מהרפואה מתבצעת דווקא בקהילה.

לפי הדיווח, ההערכה הראשונית של פרופ' גמזו, היא ש"גם אם מהלך כזה יעלה למערכת הבריאות הציבורית ב-400-300 תקנים נוספים, אלה תקנים שבכל מקרה יינתנו בהסכם השכר הבא עם הרופאים. כבר כיום מאות רופאים ממתינים להתמחויות".

פרופ' גמזו אמר עוד כי בעיית התקנים יוצרת בעיית תורים במרפאות קהילה, שהיא "כשל שוק שכל הקופות אחראיות לו". לדבריו, "יש מאגר מוגבל של רופאים והשעות שלהם במערכת הציבורית מצטמצמות בגלל הרפואה הפרטית. רופאים ורופאות, גם צעירים, בונים לעצמם מאגר לקוחות פרטיים בתוך 5-4 שנים ובכך נעשים זמינים פחות לקופות. הביטוח המשלים מממן את הרפואה הפרטית".

"באופן מסורתי התמחות הרופאים בישראל נעשית בבית החולים. אבל העולם השתנה וכיום בית החולים הוא עולם של טיפול נמרץ. עיקר הטיפול בחולים נעשה בקהילה"

מנכ"ל "מכבי שירותי בריאות", רן סער, כך מדווח העיתון, אמר כי "בעיית התורים לא תיפתר מעצמה אלא תחמיר עם הזדקנות והגידול של האוכלוסייה. סער אמר שההמתנה לתור אצל רופא נמצאת בעלייה רצופה כבר 15 שנה ובכל הקופות אין כיום תכנית לאומית שמטרתה להביא עוד רופאים לקהילה. "כדי שההמתנה בקהילה תהיה סבירה יש צורך שיהיו מספיק רופאים שימלאו את השורות. משרד הבריאות צריך לקחת את הטיפול בבעיה זאת כנושא מרכזי", ציין.

עוד אמר סער, כי רפואת ילדים היא בעיקר מקצוע קהילתי וכך גם רפואת נשים, אורתופדיה, עור, אנדוקרינולוגיה, ראומטולוגיה, נוירולוגיה ילדים וההתפתחות הילד.

ראשת חטיבת הקהילה ב"שירותי בריאות כללית", ציפי שדה, אמרה לעיתון: "באופן מסורתי התמחות הרופאים בישראל נעשית בבית החולים. אבל העולם השתנה וכיום בית החולים הוא עולם של טיפול נמרץ. עיקר הטיפול בחולים נעשה בקהילה. בכל הקופות עובדים רופאים מומחים, ויש גם תשתיות מתאימות לטיפול מורכב כמו מכוני גסטרו, מכונים קרדיולוגיים, מכוני התפתחות הילד, ניתוחי קטרקט, כימותרפיה, טיפולי פריון, מעקב אחר היריון בסיכון ועוד. בתוך עשור, להערכתנו, יהיו אפילו צנתורים בקהילה".

עוד אמרה שדה: "אילו היינו מחליטים ששנה מ-6-4.5 שנות ההתמחות צריכה להיעשות בקהילה, אוטומטית מספר הרופאים היה גדל ב–20%. הם היו גם נחשפים לעבודת הקהילה ונותנים מענה לצרכים בשטח".

העיתון דיווח, שבקופות החולים מציעים שינוי באופן שבו מתוכננות ההתמחויות ברפואה, מבחינת תקני המתמחים והחלוקה שלהם למקצועות השונים. "צריך, אולי, לעשות שינוי בתכנון ההתמחות ולהגדיל את התקנים ואת ההתמחויות במקצועות מסוימים על-פי צורכי האוכלוסייה", אמרה שדה.

"יש כיום יותר חולי סוכרת, יותר חולים במחלות לב וכלי דם ויותר מודעות בציבור לגילוי מוקדם בנושאי התפתחות הילד. צריכים יותר רופאים בתחומים אלו. זה תפקיד משרד הבריאות לבצע צפי ותכנון המומחים ל–10–15 השנים הבאות", הוסיפה. שדה מנתה צרכים מידיים שונים שחסרים כיום בקהילה: עוד מומחים בנוירולוגית ילדים ובראומטולוגיה ("אין כמעט מתמחים בתחום הזה שנעשה מקצוע במצוקה").

עוד מציעים בכירי הקופות לפעול להחזרת מאות רופאים ישראלים שנסעו לחו"ל להתמחות ולא חזרו כי הם מתקשים למצוא תקנים, לתמרץ רופאים מקרב העולים מצרפת להשתלב במערכת הבריאות וגם לאגם משאבים – כלומר בישובים קטנים שבהם פחות מ-3000 תושבים להפעיל מרפאה מקצועית אחת שתשרת את כל הקופות. לגבי אילת, למשל, מציע מנכ"ל "מכבי" סער כי בית החולים המקומי, "יוספטל" יעבור לבעלות המדינה או העירייה או אפילו לבעלות משותפת של ארבע הקופות, כדי למנוע בזבוז כספים ומשאבים.

בכירי הקופות הצביעו בדיווח על המקצועות הרפואיים שבהם אינן מסוגלות לספק למבוטחיהם תורים בזמן סביר במיוחד במקצועות הייחודיים נוירולוגים לילדים, גריאטריה, גסטרואנטרולוגיה. לדבריהם, קיים מחסור ברופאים באזורים המרוחקים מגוש דן והערים הגדולות.

בכירי הקופות החולים סיפרו שהם מתקשים יותר לגייס רופאים בדרום הארץ מאשר בצפונה, כי שם יש ריכוז גדול של רופאים מהחברה הערבית. כמו כן, קיים קושי בגיוס רופאים למגזר החרדי, במיוחד רופאות נשים ליישובים אלו, שבהם יש ריבוי הריונות ולידות.

העיתון גם הציג תמונת-מצב לפיה בישראל 50% מהרופאים הם בני 55 ומעולה, כאשר רק באיטליה יש שיעור גבוה יותר (55%). בשאר מדינות ה-OECD שיעורם של רופאים מבוגרים נמוך בהרבה: בצרפת 48%, בגרמניה 47%, בארה"ב 35% (זה גם ממוצע ה-OECD). מעט יותר מ-30% בקנדה ואוסטריה, 28% בהולנד וקצת יותר מ-10% בבריטניה.

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  קיצור תורים,  קופות החולים,  המתנה,  התמחות,  פרופ' רוני גמזו
תגובות
אנונימי/ת
17.02.2018, 01:31

צודקים הכותבים. קיימת בעיה רצינית בקופות. לרופאים מסויימים צריך להזמין תור 6-8 חודשים מראש. לרופאים אחרים יש להמתין הרבה זמן וכשבסוף נכסים לרופא הוא נותן 5- 10 דקות לפציינט. מזכיר את שנות השישים שהיינו יושבים על הספסל בקופ"ח שעות עד שהרופא יתפנה. נראה שהשינוי היחיד מאז - החלפת הספסלים לכסאות.

אנונימי/ת
17.02.2018, 19:30

הפיתרון לבעיית התורים הוא תגמול הוגן לרופא עבור כל מטופל ועבור כל ניתוח או פעולה, במקום שיטת הנורמה המתועבת שמנצלת ועושקת את הרופא.

אנונימי/ת
17.02.2018, 19:44

רעיון נכון

אנונימי/ת
17.02.2018, 20:43

400-500 תקני מתמחים והבעיה לא תהיה קיימת עוד 5-7 שנים. רק צריך למצוא מי ישלם את התקנים הללו?

אנונימי/ת
17.02.2018, 21:13

פתרון אידיוטי שפוגע בהתמחות. מה יעלה בגורל המחלקות בבתי החולים שיורידו להן מתמחים?? גם שם חסר כח אדם . אם מיותר שההתמחות תהיה כה ארוכה, פשוט קצרו אותה ואז תתגמלו כראוי את הרופאים הבכירים החדשים כדי שהם ירצו לפנות לקהילה. די עם השטויות של אחיות ומתמחים כפלסטר למחסור כח אדם רפואי בכיר.פתרונות פתטיים. אני שמח לעזוב את מערכת הרפואה הישראלית. ככל שתוסיפו פתרונות מטופשים כך יותר מאיתנו יעזבו לחו"ל.

אנונימי/ת
18.02.2018, 10:42

ממש גאוני. ואז יהיה מחסור ברופאים בבתי החולים. כנראה שפרופ גמזו לא ביקר בחדר מיון או במחלקת אשפוז מימיו.

אנונימי/ת
18.02.2018, 15:07

לא בהכרח.
אם יסוכם שהשכר התקופה הזאת יגיע מהקופות, זה אומר שאפשר יהיה להעלות את התקינה למתמחים בבתי חולים בערך ב 20% ומצבת הרופאים לא תשתנה. לדעתי, ולפי מה שנכתב , זה הרעיון שעומד מאחורי העניין.