משרד הבריאות לא קבע תקציבי מינימום וקופות החולים משלמות סכומים זעומים למרכזי השירות להתפתחות הילד, הנמצאים כיום במשבר כספי וטיפולי, במיוחד מול מכונים הפועלים בשוק הפרטי; כך נטען אתמול (ד') בדיון שקיימה ועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ משה גפני.

את הדיון המיוחד יזמו הח"כים מרב בן-ארי, אילן גילאון, אורי מקלב ובצלאל סמוטריץ'. נציג משרד הבריאות שהופיע לישיבה מסר כי במשרד הוקמה ועדה למציאת פתרונות למשבר ומשרד האוצר התחייב, לבקשת מנכ"ל משרד הבריאות, שיוקצו לנושא זה ולנושאים אחרים 100 מיליון שקל בתקציב המדינה הקרוב.

השירות ביחידות להתפתחות הילד, שבאחריות ופיקוח משרד הבריאות, ניתן באמצעות קופות החולים. השירות כולל טיפול בילדים עם קשיים וליקויים התפתחותיים. בדיון נמסר כי היחידות סובלות מקשיי תקצוב ועומס רב, וכמה מהן כבר נסגרו.

בדיון אמר ח"כ בצלאל סמוטריץ': "המדינה החליטה להעניק את השירותים הללו לאזרחיה מכוח החוק והם נשענים בחלקם הגדול על תרומות ובחלקם על כספים שמגיעים מהרשויות. אבל זה מצב בלתי מתקבל על הדעת. יש כאן 2 בעיות: תעריף הטיפול עומד על 214 שקל, והוא לא עודכן הרבה שנים. אין תעריף מינימום.

"השוק הזה מנוהל בהתמקחות: קופות החולים משלמות למרכזים המספקים את השירותים תחתיהן הרבה פחות מהסכום שקבע משרד הבריאות - פחות מחצי. וגם בתוך זה קיים פער: עבור טיפול בילד בירושלים או בתל-אביב, תשלם קופת החולים למרכז המטפל סכום של עד 140 שקל, אבל עבור טיפול שזקוק לו ילד בישוב ערבי תשלם הקופה רק 60 שקל, כי היחידה הפועלת שם חלשה וניתן לעשות זאת. זו אחת הסיבות המרכזיות מדוע יחידות שירות אלו נסגרות ואלפי ילדים ממתינים עתה בתור לקבלת טיפול".

בדיון סיפר שלום בן משה, ראש עיריית ראש העין: "אנחנו קולטים בעיר אלפי זוגות צעירים עם ילדים. המרכז להתפתחות הילד התרגל לטפל במספר קטן של מטופלים ועתה הוא צריך להתרגל למספרים גדולים מאוד. במצב הנוכחי זה קשה מאוד. חלק מהאנשים שעבדו במרכז בראש העין התפטרו. אנחנו מנסים לגייס חדשים. מי שהולך למכון פרטי מקבל מהקופות החזר גבוה מאוד אבל אם הוא בא למרכז העירוני, התשלום שמקבל עבורו אותו מרכז - נמוך משמעותית".

גיא יפרח, סגן ראש העיר מעלה אדומים, מסר כי בישוב התור לקבלת שירות במרכז להתפתחות היליד הוא למעלה משנה. "לא חשבנו שרשות מקומית תצטרך להחליט: ברצותה יופעל מרכז כזה בתחומה וברצותה לא. אנחנו מתקצבים נושא זה כל שנה במאות אלפי שקלים ובכל שנה מתלבטת העיריה אם להשאיר או לא את המרכז, נוכח קיצוצים. המדינה חייבת להיכנס לעובי הקורה".

שיר גור, מהפורום הארצי של היחידות להתפתחות הילד בגיל הרך, מסרה: "אנחנו עם 20 אלף ילדים הממתינים בתורים. יחידות נסגרות או מצטמצמות. אחרי הבחירות לרשויות המקומיות (באוקטובר) צפויות להיסגר עוד יחידות כי ראשי רשויות שונות כבר הודיעו שאינם מתכוונים להמשיך ולתמוך ביחידות אלו. זו לא רק שאלה של כסף ושירות ציבורי מול פרטי. המרכזים בישובים הם ברמה מקצועית מעולה בשל הניסיון של המטפלים. לכן חשוב הטיפול הזה ולא להסתמך על טיפול שיינתן למי שמשגת במסגרת פרטית".

משה סביל, סמנכ"ל רשת "עלה", סיפר בדיון כי מרכז שפעל בבני ברק נסגר באחרונה. "הוא נתן מענה של 1,800 טיפולים בחודש - והעובדים לא יכלו לעמוד בעומס. נאלצנו לקושש כספים ולא הצלחנו. נאצלנו לסגור. הסכין מתנופפת מעל מרכז נוסף של הרשת, בירושלים, הנותן מענה ל-600 מטופלים בחודש ועוד 100 ממתינים בתור".

על השאלה מדוע אין תעריף קבוע לטיפול שעליו מחליט משרד הבריאות ושאותו יצטרכו הקופות לשלם, השיב איתי קלטניק, נציג משרד הבריאות שהשתתף בדיון: "התעריפון נקבע בוועדת המחירים, נקבע תעריף מקסימום. אין תעריף מינימום". הוא מסר כי המשרד מכירים בבעיה וכבר הוקמה בו וועדה ו-2 ועדות משנה.

"אנחנו נפגשים עם כל הגורמים כדי לפתור את הבעיה. לצערנו כרגע אין הערכה לגבי התקציב הייעודי לנושא זה. נפעל להעלאת התפוקות במרכזים מה שצפוי להעלות את שכר המטפלים ואת כל התעריפים הנלווים. יינתן תעדוף לפריפריה".

ד"ר דורית שמואלי, משירותי בריאות כללית, סיפרה: "אחוז גדול מההפניות הן כתוצאה מאבחנה לא נכונה. הילדים היו צריכים הפניה לטיפולים אחרים. שיעור גדול של ההפניות, מתברר, אינן מתאימות. מופנים לקבלת שירות זה ילדים שצריכים להיות מופנים בכלל לטיפולים אחרים. חלק גדול היו צריכים להיות מטופלים בכלל במערכת החינוך".

ד"ר הדר ירדני, מנהלת המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות, מסרה כי המשרד עובד כדי לגייס את כל הכלים הדרושים להמשך הפעלת המרכזים להתפתחות הילד. "ההידרדרות של היחידות הללו החלה בצורה מואצת רק באחרונה. רק מספר קטן של יחידות שירות כאלו נסגרו. המשרד מתקצב 31 יחידות מתוך 93 המוכרות. התקצוב עומד על סכום של עד 425 אלף שקל ליחידה. המשרד מבצע בקרות אבל לא מתערב בהסכמים שבין הקופות לספקי השירותים".

ערן הכהן, מ"מכבי שירותי בריאות", אמר: "אנחנו מרגישים שבשירות הזה יש משבר. אצלנו אין אפליה בין הישובים יש תעריף אחיד: 147 שקל לטיפול. נוצר מצב אבסורדי: אנחנו רואים שכאשר אנחנו מעלים את התעריף - מגיעים אלינו פחות מטפלים. העיסוק הזה לא אטרקטיבי להם. הסיבה: בשירות הפרטי המדינה משתתפת ב-211 שקל".