מטרת מחקר זה היא לקבוע את הסיכון התוספתי והתוצאה של הפרדות רשתית חוזרת לאחר ניתוח קטרקט בעיניים עם היסטוריה של תיקון הפרדות רשתית קודמת בטכניקות Buckling סקלרלי. המחקר בוצע בתבנית מחקר עוקבה רטרוספקטיבית.

משתתפי המחקר היו בעלי עדשה טבעית (Phakic) ללא ניתוח אוקולרי קודם או טראומה משמעותית שעברו ניתוח Buckling סקלרלי עקב הפרדות רשתית ראומוטוגנית בין 1.1.2001 ו-31.12.2010 בבית החולים האוניברסיטאי Norralnds בשוודיה (n=537). נעשה שימוש בקודי ICD10 המתקשרים עם הפרדות רשתית ראומוטוגנית לזיהוי כל המקרים. הרישומים הרפואיים של כל החולים נסקרו על מנת לאשש את התיוג. כל חזרה של הפרדות רשתית והתוצאה הראייתית במקרים אלו נבחנה גם היא. תדירות ההפרדות החוזרת ופרק הזמן בין ניתוח הקטרקט לניתוח תיקון ההפרדה נבחנו גם הם. התוצאה העיקרית שנבחנה היא ניתוח תיקון הפרדת רשתית חוזרת אחרי ניתוח קטרקט וחדות הראיה המיטבית ((Best-corrected visual acuity (BCVA).

לצורך המחקר זוהו 301 גברים (56%) ו-236 נשים (44%). במהלך המעקב 145 מתוך 537 המשתתפים (27%) עברו ניתוח פאקומולסיפיקציה עם זמן חציוני של 3.4 שנים לאחר תיקון הפרדת הרשתית. זכרים ביצעו ניתוחי קטרקט בתכיפות גבוהה יותר באופן מובהק סטטיסטית (31% מול 22%; P=0.036), ובגיל מוקדם יותר לעומת נשים (65.6 מול 69.3, P=0.013). אירעות חוזרת של הפרדות רשתית נצפתה ב-3 חולים (3/145, 2.1%) בזמנים של 2.4, 3.9 ו-6.0 שנים לאחר ניתוח הקטרקט ודירוג ה-BCVA שלהם היה 20/70, 20/25 ו-20/30 בהתאמה. האחוז התוספתי של ניתוחי תיקון הפרדה רשתית חוזרת לאחר פאקומולוסיפיקציה היה 1% לאחר 10 שנים מניתוח ה-Buckling, כפי שחושב מטבלאת חיים. 10 שנים לאחר ניתוח הקטרקט, הסיכוי התוספתי לניתוח תיקון הפרדות חוזרת היה 5% בעיניים עם ניתוח buckling קודם.

מסקנת החוקרים היא כי בחולים עם היסטוריה קודמת של ניתוח Buckling סקלרלי, הסיכון להפרדות חוזרת לאחר ניתוח קטרקט הוא נמוך. בחולים אלה, פאקומולסיפיקציה יכולה להתבצע באופן בטוח ואין צורך במעקב בתר-ניתוחי ארוך. עם זאת, חשוב ליידע את כל החולים שיש לפנות לטיפול רפואי אם הם חווים סימפטומים של הפרדות חוזרת. הדבר חשוב גם שנים לאחר ביצוע הניתוח.

מקור: 

Forsell S. et al. (2018). Ophthalmology. 125