משרד הבריאות רואה בהמלצות הוועדה למיגור האלימות כלפי צוותים רפואיים ומנהליים במערכת הבריאות "אבן יסוד בשיקום מערך השירות הרפואי בישראל, נקי מאלימות וללא סכנה לציבור החולים"; כך אמר אתמול סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, עם הגשת מסמך ההמלצות המלא, בן 56 עמודים, של הוועדה המיוחדת למיגור האלימות במערכת הבריאות שבראשה עמד פרופ' שלמה מור-יוסף. ליצמן הבטיח לפעול "ליישום ההמלצות כדי שמערכת הבריאות תהיה חסינה יותר ובריאה יותר".

מימין: פרופ' שלמה מור-יוסף, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות יעקב בר סימן טוב (צילום: משרד הבריאות)

ואלו עיקרי ההמלצות :

  • הטיפול במיגור נגע האלימות יהיה ברמת מחויבות ההנהלה. מנכ"ל משרד הבריאות יכתוב חוזר מנהל כללי שיעסוק בהתערבות למניעה וטיפול באלימות והוא יכלול ההמלצות המפורטות בדו"ח הוועדה. תבוצע בקרת יישום החוזר. תוקם במשרד הבריאות ועדה עליונה לטיפול בנושא האלימות ובראשה יעמוד חבר הנהלה בכיר. נושא האלימות ייכלל בסקר חווית המטופל. תופעל ותוטמע תכנית לאומית למניעה ולטיפול באלימות כחלק אינטגרלי מתכנית העבודה של משרד הבריאות.
  • תינתן התייחסות ייחודית בתכניות העבודה למניעה וטיפול באלימות, בתחום בריאות הנפש בקהילה ובמסגרת האשפוז.
  • תיבנה מערכת דיווח ארצית, ממוחשבת, לאיסוף נתונים על מקרי אלימות ותחקורם. יתפרסם דו"ח שנתי המסכם את הפעילות בתחום הטיפול באלימות.
  • בנוסף יפיק משרד הבריאות קמפיין תקשורתי לאומי מתמשך בפוסטרים, עיתונות, טלוויזיה, במדיה הדיגיטלית, ליצירת אמון פנים ארגוני (עובדים ומנהלים) וחוץ ארגוני (מטופלים).
  • יפותחו חומרי הדרכה אחידים להכשרת הצוותים (לומדות, אפליקציות) בנושא זה וכיצד להגיב למקרי אלימות. יפורסם קובץ המאגד את כל הכלים המשפטיים העומדים לרשות הנהלת כל מוסד רפואי לשם התמודדות עם אלימות. נושא הזה יהיה באחריות הלשכה המשפטית במשרד הבריאות בשיתוף משרד המשפטים והפרקליטות.
  • יוצאו הנחיות ברורות בנוגע לסעיפים בחוק, לפיהם ניתן יהיה להגיש תלונה בכל מקרה של אלימות כלפי יש צוות רפואי.
  • יוקם צוות ייעודי במשרד הבריאות לשם התמודדות עם האלימות במרפאות לטיפול בכאב - אלימות הנובעת מדרישת המטופלים לקבלת טיפול בקנאביס.
  • תוקם ועדה ובה אנשי מקצוע ואתיקה שתדון באפשרות לרישום אירוע אלימות ברשומת המטופל וברשומה מרכזית.
  • ייכתב נוהל המאפשר להפנות מטופלים אלימים לקבלת טיפול במרפאה או בבית חולים אחר.
  • בכל אחד מארגוני הבריאות בישראל יהיה ממונה על מניעה וטיפול באלימות. כמו כן, בכל ארגון תפעל ועדה למניעה וטיפול באלימות. היא תתכנס לפחות אחת לרבעון, בכל קופה עד לרמת המחוז ובכל בית חולים. בראשות הועדה יעמוד חבר הנהלה בכיר.
    תפקידי הועדה הזאת יכללו גם: כתיבת נוהל מוסדי ובו פרוטוקול פעולה מרגע התרחשות האירוע ועד לסיומו (בדומה לנוהל החייאה); יבנה מערך תומך ומלווה לעובדים שנפגעו באירוע אלימות, יקבעו מסלולי דיווח, תחקור ולמידה מאירועים. תבוצע מדידה קבועה של מספר האירועים על סוגיהם ויופקו דו"חות שנתיים לטיפול ומעקב .
  • תחול בקרה בכל מוסד לעניין הטמעת הפעולות שיבוצעו. ייכתב פרק חובה בנושא האלימות בתכניות העבודה של כל ארגון. דיווח על האירועים יועבר במסגרת מערכת ממוחשבת מרכזית (פנים ארגונית ומקושרת למשרד הבריאות).
  • הוועדה המליצה על שורה של פעולות הנוגעות להפעלת המשטרה כמענה לכל אירוע אלימות במוסד רפואי. הדבר חייב בין היתר יצירת נוהל משותף שייכתב על-ידי אגף הביטחון במשרד הבריאות יחד עם נציג המשטרה והוא יקיף את הנושאים השונים שבאחריות המשטרה (סיור, חקירות ותביעות).
  • הפיילוט שכבר החל להצבת שוטר בכל חדר מיון – יורחב. יוקם ממשק עבודה משותף בין המוסד הרפואי-המרפאה ובין תחנת המשטרה הקרובה ביותר ("תחנה טריטוריאלית") – והנושא יימצא באחריות מנהל המוסד הרפואי/המרפאה, או מי מטעמו. עליו יהיה ליזום מפגש ראשוני בנושא הזה ובהמשכו - מפגשים תקופתיים עם מפקד התחנה.
  • ימונה איש קשר מהמוסד הרפואי ואיש קשר מהמשטרה (שוטר קהילתי אם קיים; ואם לא - גורם שיקבע על ידי מפקד התחנה הטריטוריאלית). ייכתב פרוטוקול עבודה משותף עם המשטרה (התווית מסלול הגשת תלונה).
  • תינתן אפשרות להגיש את התלונה למשטרה, במוסד שבו התרחש האירוע, גם ללא צורך להגיע פיזית לתחנת המשטרה הקרובה (ויקבע זמן מרבי לשם הגעה לתחנת המשטרה לשם הגשת תלונה).
  • תהיה אפשרות להגיש תלונה ראשונית בשם הארגון ולא העובד על-ידי קצין בטחון או גורם אחר בארגון (העובד שנפגע, יהיה חלק מהתהליך בהמשך).
  • תימנע העברת פרטיו האישיים של מגיש התלונה לידי הנאשם או סנגורו.
  • עובד שנפגע באירוע אלימות ילווה על ידי איש צוות מהמוסד בכל מפגש במשטרה ובבית המשפט. יקבע גורם מלווה מהמוסד הרפואי שילווה עבוד שנפגע במפגש עם התוקף, במהלך ההליך הפלילי.
  • תיבחן האפשרות למתן קוד מיוחד ברשומות המשטרה לפגיעה בעובדי מערכת הבריאות - מה שיאפשר בהמשך איסוף מידע ומעקב אחרי המגמות והנתונים.
  • הוועדה המליצה להרחיב את סמכות המאבטחים בבתי החולים; להגדיר את האבטחה בקהילה למונחית משטרה.
  • יוקמו יחידות אבטחה מרחביות בקהילה (אופנוענים) ורצוי שהדבר ייעשה בשיתוף כלל הקופות לשם איגום משאבים.
  • תופעל אפליקציית מצוקה עבור כל עובד בסמרטפון שלו, כתחליף ללחצן מצוקה בכל חדר במוסד הרפואי. יוצבו מאבטחים ייעודיים בעלי הכשרה מתאימה במחלקות הפסיכיאטריות, לפי רמת הסיכון לאירוע אלימות ותוצב אבטחה צמודה במרפאות שבסיכון גבוה, כולל במרפאות בריאות הנפש (רמת הסיכון של המרפאות תקבע על ידי משרד הבריאות והקופות). תורחב פריסת המצלמות בשטחים הציבוריים ותיווצר חציצה פיזית במרפאות הקהילה בין מקבלי הקהל (אדמיניסטרציה) לבין המטופלים ומלוויהם.
  • יופעל קוד צופן פנימי המוכר לכלל העובדים, בכל מרפאה ובכל בית חולים שמזעיק את הצוות, בנוסף לאנשי הביטחון. תוגדר תקינת האבטחה במרפאות בריאות הנפש בקהילה.
  • הוועדה המליצה גם לקדם את הגדרת עבודת המאבטח במערכת הבריאות - כעבודה מועדפת.
  • בנושאי חקירה וענישה המליצה הוועדה להחמיר בענישה על אירוע אלימות כלפי עובדים במערכת הבריאות. כמו כן המליצה על תיקון חקיקה, לשינוי הגדרה מ"עובד חירום", ל"עובד מערכת הבריאות" (נושא זה ימצא באחריות הלשכה המשפטית של משרד הבריאות).
  • כמו כן מומלץ על קידום מסלול מהיר בדיון בבתי המשפט בתיקי אלימות והגשת כתבי האישום על ידי הפרקליטות תהיה בלוח זמנים קצר במקרים המתאימים. כל מקרה יזכה להד תקשורתי ופסקי הדין – יתפרסמו בתקשורת.
  • סגירת תיק אלימות במערכת הבריאות, מ-"חוסר ענין לציבור" תעשה בסמכות קצין בכיר בלבד.
  • כמו כן נושא האלימות במערכת הבריאות יוצג בהשתלמויות של השופטים.
  • הוועדה נתנה דעתה על הצורך בהכללת נושא האלימות בכל תוכניות הלימוד בבתי הספר לרפואה, בתי הספר לסיעוד ומקצועות הבריאות וכן בכל שלב בהדרכת עובד. במוסדות הבריאות יקוימו סדנאות רב-תחומיות לתקשורת שירותית להפחתת אלימות ולניהול אירוע אלימות - לכלל הצוותים, כולל אנשי ביטחון. כמו כן מומלץ לקיים הדרכות תקופתית (בסימולציות ובלומדות). כלל העובדים במוסד הרפואי-בריאותי יחויבו להשתתף בהדרכות אלו.
  • יבוצע דברור פנים ארגוני בנושאים הבאים: דיווח על כלל הפעילויות שהארגון מבצע בנושא האלימות, על מקרים של הגשת תלונה, סמכויות המאבטח והשוטר – וכל זאת לשם הגברת תחושת הביטחון של הצוותים.

חברי הוועדה למיגור האלימות בישיבה עם צמרת משרד הבריאות (צילום: משרד הבריאות)

"תופעת האלימות נגד רופאים וצוותים רפואיים היא חמורה ופסולה. זו מכה המאיימת על מערכת הבריאות שלנו. לא יכול להיות מצב שרופא, אחות או איש מנהלה בבית חולים או במרפאה, לא יוכל לבצע את תפקידו כאשר הוא מאוים באלימות מכל סוג שהוא", הוסיף סגן השר. הוא הדגיש כי "הוועדה החשובה הזאת עשתה עבודה מעמיקה ויסודית".

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הוסיף: "עובדי מערכת הבריאות זכאים לעבוד בסביבה בטוחה ומוגנת, ללא אלימות. הדרך להפחתת האלימות והגברת תחושת הביטחון של הצוותים העובדים במערכת הבריאות ארוכה, מורכבת ומאתגרת. נדרשת גם מעורבות ומחויבות של כלל ציבור המטופלים וכן של קובעי המדיניות וציבור המטפלים".

לדבריו, "רק איחוד כוחות, שיתוף פעולה ויצירת מאמץ משותף של כלל השותפים יוביל לשינוי המיוחל ויבטיח שמירה על ערכים חברתיים בתוך ומחוץ למערכת הבריאות".

פרופ' מור-יוסף הדגיש בדבריו: "אלימות המתרחשת במערכת הבריאות היא השתקפות של נגע האלימות המרחשת בחברה הישראלית בכללותה. אלימות היא אלימות - בין אם היא מתרחשת בבית, ברחוב, באירועי ספורט, בכביש, בבתי הספר או במערכת הבריאות. מערכת הבריאות היא חלק מרכזי וחיוני בחברה. אלפי אזרחים שלרוב שרויים בחרדה, דאגה ומצוקה נפשית וגופנית נזקקים לשירותי הצוותים הרפואיים, מדי יום.

מימין: פרופ' שלמה מור-יוסף וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן (צילום: משרד הבריאות)

"מיליוני אינטראקציות מתקיימות בין המטפל, המטופל ובני המשפחה מדי יום. לעיתים לא מבוטלות באינטראקציות הללו קיים, לצערנו, ביטוי של אלימות כלפי הצוותים. הוועדה שמה לה למטרה, לגבש תכנית המלצות אופרטיבית וכוללנית שתוביל לירידה משמעותית במספר מקרי האלימות, תייצר סביבה בטוחה לצוותים ולמטופלים ולעלייה בתחושת הביטחון של הצוותים הרפואיים".

עוד אמר פרופ' מור-יוסף: "אין ספק כי העבודה בתנאי לחץ והמחסור הכרוני בכוח אדם - בעיקר ברופאים ורופאות, אחיות ואחים וכן עובדי מנהל, משפיע ואף יוצר אווירה מתוחה בבתי החולים ובמרפאות. בעבודת הוועדה ניסינו לכוון לפתרונות הניתנים ליישום גם בצד המעשי וגם בצד התקציבי במהלך השנתיים הקרובות".

בוועדה הציבורית היו חברים, יחד עם יו"ר מור-יוסף, גם סימה אזולאי, מנהלת המחלקה להסמכה במנהל הסיעוד בשרד הבריאות; אורי אור, מנהל אגף משאבי אנוש במכבי שירותי בריאות; איילת גביש, סמנכ"ל משאבי אנוש במאוחדת שירותי בריאות; ד"ר שושי גולדברג, אחות ראשית ארצית וראשת מנהל הסיעוד במשרד הבריאות; פיראס חאיק, רכז בכיר לאירועים מיוחדים, באגף רפואה כללית במשרד הבריאות; ד"ר אייל יחזקאלי, נציג ההסתדרות הרפואית בישראל; אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות; גדי כהן, סמנכ"ל משאבי אנוש בשירותי בריאות כללית; אילן לביא, מנהל מערך הביטחון ואבטחת המידע, בלאומית שירותי בריאות; עירית ליבנה, מפקחת-מרכזת לנושאי בריאות במשרד החינוך; שרונה עבר-הדני מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות; דב פסט, סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש במשרד הבריאות; מלכה פרגר, מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות; נעמה פרידמן, יו"ר הועדה הארצית לנושא האלימות במכבי שירותי בריאות; נורית קורנהאוזר, מנהלת מחלקה מחוזית בפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) - נציגת פרקליטות המדינה; נופר קררו-אסלן, נציגת הציבור, בתה של האחות טובה קררו ז"ל שנרצחה על ידי מטופל בקופת חולים "כללית" בחולון; רפ"ק עו"ד אבי ראש, נציג משטרת ישראל; יורם רובינשטיין, ראש אגף ביטחון במשרד הבריאות; דוד שוורץ, ממונה ביטחון במחוז מרכז ודרום של משרד הבריאות; דני שחר, מנהל תכנית עיר ללא אלימות" ומערכי אכיפה עירוניים - נציג המשרד לביטחון פנים; טלי שטיין, המחלקה לייעוץ וחקיקה (ציבורי-חוקתי), נציגת היועץ המשפטי לממשלה; ד"ר סיגל שפרן-תקוה, מומחית לאלימות במערכת הבריאות מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית.

הדו"ח המלא