מחקרים

האם שונות בין-יומית בערכי גלוקוז בצום משפיע על תוצאים קרדיווסקולריים?

נמצא כי שונות בין-יומית של רמות גלוקוז בצום מגבירה סיכון, באופן מובהק סטטיסטית, להיפוגליקמיה קשה ותמותה כוללת אך לא לאירועים קרדיווסקולריים מאג'וריים כאשר מבוצע תקנון לגורמים מבלבלים

11.02.2018, 14:44
בדיקת רמות גלוקוז בדם (אילוסטרציה)
בדיקת רמות גלוקוז בדם (אילוסטרציה)

מחקר ה-DEVOTE השווה בטיחות קרדיווסקולרית בחולי סוכרת סוג 2 בסיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולריים שנטלו אינסולין דגלודק או אינסולין גלרגין. המחקר בוצע בתבנית כפולת סמיות, אקראית פרוספקטיבית. עבודה זו עוסקת באנליזה משנית אשר בחנה קשרים בין שונות בין-יומית של רמות גלוקוז בצום (מדידת גלוקוז עצמאית לפני ארוחת הבוקר- SMBG) והיפוגליקמיה קשה ותוצאים קרדיווסקולריים.

במסגרת מחקר ה-DEVOTE, חולים עם סוכרת סוג 2 חולקו בצורה אקראית לקבל אינסולין דגלודק או אינסולין גלרגין U100 פעם ביום. התוצא העיקרי שנבדק היה ההתרחשות הראשונה של אירוע קרדיווסקולרי מאג'ורי (major adverse cardiovascular event-MACE). היפוגליקמיה קשה הוגדרה כתוצא משני. במאמר זה, שונות בין-יומית של רמות גלוקוז בצום התבססה על סטיית תקן ממדידות SBMG לפני ארוחת הבוקר. השונות חושבה כדלהלן: בכל חודש, רק שלושת מדידות ה-SBMG (טרום ארוחת בוקר) לפני פגישת ביקורת הוכללו בחישוב שונות בין-יומית של רמות גלוקוז בצום עבור כל חולה. עבור כל חולה, השונות של שלושת המדידות עברה לוג ונקבעה באופן חודשי. סטיית התקן נקבעה כשורש המרובע של הממוצע של השונות החודשית והוגדרה כשונות הבין-יומית של רמות גלוקוז בצום. קשר בין שונות בין-יומית של רמות גלוקוז בצום והיפוגליקמיה קשה, MACE ותמותה כוללת עבר אנליזה באמצעות מודל Cox. בוצעו מספר אנליזות רגישות ובכלל זה תקנון למאפייני הבסיס של החולים ומדידות המוגלובין מסוכרר עדכניות.

החוקרים מצאו כי שונות בין-יומית של רמות גלוקוז בצום הייתה קשורה באופן מובהק סטטיסטית עם היפוגליקמיה קשה (יחס סיכונים: 4.11, רווח בר-סמך 95%: 3.15-5.35), MACEי(1.36, 1.12-1.65) ותמותה כוללת (1.58, 1.23-2.03) לפני תקנון. הסיכון המוגבר להיפוגליקמיה קשה, MACE ותמותה כוללת תורגם לסיכון של פי 2.7, 1.2 ו-1.4, בהתאמה, כאשר השונות בין-יומית של רמות גלוקוז בצום של חולה הוכפלה. הקשרים המובהקים של שונות בין-יומית של רמות גלוקוז בצום עם היפוגליקמיה קשה ותמותה כוללת נשמרו גם לאחר תקנון. עם זאת, הקשר עם MACE לא נשמר לאחר תקנון למאפייני בסיס עם מדידת ערכי הבסיס של המוגלובין מסוכרר (1.19, 0.96-1.47) או מדידת ההמוגלובין המסוכרר האחרונה במהלך המחקר (1.21, 0.98-1.49).

מסקנת החוקרים היא כי שונות בין-יומית של רמות גלוקוז בצום קשורה בסיכון מוגבר להיפוגלקמיה קשה ותמותה כוללת.

מקור: 

Zinman, B. et al. (2018) Diabetologia.  61(1), 48

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת,  מחלה קרדיווסקולרית,  תמותה,  היפוגליקמיה,  שונות ערכי גלוקוז,  MACE,  DEVOTE
תגובות