חקירה פנימית שערכה הנהלת קופת חולים "כללית", ושבה נבדק פרויקט קיצור התורים לניתוחים במרכז הרפואי קפלן ברחובות בשנת 2014, העלתה שורה של מחדלים וכשלים שהובילו לכך שהכסף הופנה למטרות אחרות; כך מדווח הבוקר (ה') היומון "ישראל היום". "כללית" מסרה כי הנהלת בית החולים התחלפה מאז, הליקויים החמורים תוקנו, ובביקורות מאוחרות יותר לא נמצאו חריגות חדשות.

לפי הדו"ח, שהתייחס כאמור ל-2014, בחלק מהמחלקות ומהתחומים (ביניהם צנתורי כלי דם, צנתורי לב וניתוחי לב) – "סכום משמעותי מהתקציב לקיצור תורים הועבר לניתוחי חולים שהגיעו לטיפול, ישירות מחדר המיון והמחלקות. כלומר, התורים לניתוחים כלל לא קוצרו". לפי הדו"ח, "עשרות עובדים קיבלו תוספות שכר למרות שכלל לא השתתפו בניתוחים במסגרת קיצור התורים".

"כך, למשל, נמצא כי בצנתורי כלי דם תוגמלה מזכירה רפואית עבור קיצור תורים על ימים כשהייתה בחופשה, במקום המזכירות שעבדו בפועל. במכון הרנטגן תוגמלו עובדים אוטומטית על בדיקות במסגרת קיצור תורים, ללא כל קשר לעבודתם בפועל; מנהל בכיר במכון אישר לעצמו תשלומים כאלה. ניתן תשלום לאחיות במחלקה הכירורגית על ניתוחי חזה וקיצור קיבה מבלי שהשתתפו בניתוחים. התשלום למזכירות בחדר הניתוח המרכזי של בית החולים ניתן להן ללא קשר לעבודתן בפועל במשמרת קיצור התורים. אחת המזכירות קיבלה תשלום על עבודה בעוד שהייתה בחופשת מחלה".

פי הדו"ח, "עשרות עובדים קיבלו תוספות שכר למרות שכלל לא השתתפו בניתוחים במסגרת קיצור התורים"

"לפי הדו"ח", מסר העיתון, "עבודתם של עשרות מהרופאים במסגרת ניתוחי קיצור תורים חפפה בחלק מהזמן את שעות העבודה הרגילות, עליהן הם מקבלים ממילא שכר ובחלק מהמקרים - את שעות הכוננות והתורנות בהן אסור לבצע ניתוחים במסגרת קיצור תורים, אלא רק במקרי חירום. מדובר ברופאים מומחים בניתוחי לב, קטקרט, קיצור קיבה, חזה, שבר צוואר הירך, ניתוחים קיסריים, וכן ברופאים מרדימים ובקרדיולוגים."

עוד נמסר בדיווח, כי דו"ח החקירה גילה ש"בחלק מהמחלקות היה רישום כוזב של שעת הניתוחים במשמרת קיצור התורים והתגלו תשלומים עודפים לאחיות ורופאים במחלקת הילדים, שהוסוו כ'טיפול באמנויות' שכלל לא קיים בבית החולים", לשון העיתון.

מחברי הדו"ח הדגישו בסיכום המסמך, כי נתגלו "ממצאים חמורים ביותר, המעידים על כשלים בכל שרשרת הביצוע, הדיווח הפיקוח, הבקרה, התשלום והניהול" בבית החולים ובהנהלת הקופה. לפי מחברי הדו"ח, מדובר בזלזול בכספים של הכללית וחצייה של קווים אדומים. מחלקות הכספים התרשלו בתפקידם ו"נתנו יד ביודעין לחריגות משמעותיות מנוהל, שהובילו לקבלת כספים במרמה, זיוף מסמכים, חריגות שכר וגזל מעובדים שהיו זכאים לתשלום".

התקציב לקיצור תורים ב"כללית" עומד על פי הדיווח על כ־150 מיליון שקל בשנה (ב"קפלן" מדובר בתקציב שנתי של כ־10 מיליון שקלים). התקציב נועד רק לחולים הממתינים בתור בביתם לניתוחים מתוכננים מראש, שיוזמנו לניתוח החל מהשעה 15:00 - במסגרת עבודה נוספת במשמרת שנייה של הרופאים והאחיות. הוא לא מיועד לניתוחים הדחופים של מטופלים שהגיעו לחדרי המיון או מאושפזים.

העיתון ציין כי "התשלום איננו נועד לעבודה שהרופא והאחות צריכים לבצע במסגרת עבודתם הבסיסית בבית החולים ואסור לעשותה כשהרופאים עובדים כתורנים או כוננים". בשבוע שעבר פורסם כי בדיקה שערכה ההסתדרות הרפואית העלתה שהתורים לניתוחים חיוניים בבתי החולים הציבוריים בארץ רק מתארכים ונעשים בלתי סבירים.

בתגובה לדיווח שהובאה בעיתון נמסר מ"כללית": "בעקבות הדו"ח גובש והופץ מיידית נוהל מעודכן המסדיר את הכללים לביצוע קיצור תורים, אופן התגמול והליכי הפיקוח והבקרה. הנוהל מחייב את כלל בתי החולים של הקופה. הליקויים בקפלן תוקנו ובבקרות שוטפות שאנו עורכים על פעילות קיצור התורים לא נמצאו חריגות ובית החולים פועל בהתאם לנוהל".

תגובת בית החולים קפלן שאותה הביא העיתון: "חשוב לציין כי הבדיקה בוצעה טרם כניסתה לתפקיד של ההנהלה הנוכחית של בית החולים בניהולו של ד"ר קרלוס גרוזמן. יתרה מכך, הליקויים תוקנו עוד בתקופת ההנהלה הקודמת. בנוסף, הוכנסה לשימוש מערכת ממוחשבת ייעודית, המסייעת בתפעול תקין של נושא קיצור התורים. יודגש כי מאז תחילת כהונתה של ההנהלה הנוכחית, לא נמצאו חריגות בנושא קיצור תורים".

בדיווח נמסר, כי "חלק מהמחדלים שעלו באותה חקירה חוזרים על עצמם עתה בחלק מבתי החולים של הקופה. המדובר בכשלים שמשמעותם היא שמיליוני השקלים שמועברים לקיצור תורים לא מביאים לקיצור התורים, ובמקרים רבים תורמים בעיקר לכיסם של חלק מהעובדים הנהנים מהכנסה נוספת שאין בינה לבין קיצור תורים דבר וחצי דבר".