החשיבות של חוסר תפקוד טלומרי ופעילות טלומראז פגומה בקרצינומה הפטוצלולרית (HCC) לא נבדקה שנים רבות. מטרת מחקר זה הייתה לתאר את השונות באורך טלומרי ואת הערך המנבא של ממצא זה בקרצינומה הפטוצלולרית.

החוקרים השתמשו ב-FISHי(Telomere-specific fluorescence in situ hybridization) ספציפי לטלומרים וב-PCR כמותי על מנת להעריך את אורך הטלומרים בשורה של תאי HCC, ברקמות גידול ובתאים שאינם ממאירים שבודדו מתוך רקמת גידול.

החוקרים מצאו כי קיימת שחיקה משמעותית בטלומרים בתאי גידול ובפיברובלסטים הקשורים בגידול לעומת תאים תקינים. שחיקה זו לא נצפתה בלויקוציטים בתוך הגידול או בתאי אפיתל של דרכי מרה. החשיבות הקלינית והערך המנבא של אורך טלומרים נבדק באמצעות רקמות מ-257 חולי HCC שטופלו ניתוחית. איתות טלומרי מופחת בתאי הגידול או בפיברובלסטים הקשורים בגידול נמצא כקשור עם גידולים גדולים יותר ונוכחות של פלישת גידול לכלי דם (p<0.05). טלומרים קצרים בתאי גידול או בפיברובלסטים הקשורים בגידול נמצאו כקשורים בשרידות מופחתת וחזרת מחלה מוגברת וזוהו כגורמים פרוגנוסטיים עצמאיים עבור חולי HCCי(p<0.05).

ממצאים אלו תוקפו בעוקבת HCC עצמאית שכללה 371 חולים ממאגר המידע TCGAי(The Cancer Genome Atlas) ועל ידי כך אומת כי שחיקת טלומרים הינה בעלת ערך מנבא ב-HCC. בנוסף, החוקרים הדגימו כי מוטציה ב-TERTpי(telomerase reverse transcriptase promoter) קשורה בקיצור טלומרים ב-HCC.

מסקנת החוקרים היא כי שונות טלומרית בתאי גידול ובתאים שאינם ממאירים בתוך הגידול בינה בעלת ערך מנבא בקרצינומה הפטוצלולרית.

מקור:                                                                                                             

Ma, L. et al.  (2017) The Journal of Pathology.  243(4), 407