מובא בזאת סיכום ספרות עדכני כפי שפורסם בימים אלה בעיתון איגוד רופאי העיניים (IOSJ). הסקירה מסכמת את המחקרים פורצי הדרך בהשלמת אבחון הפתוגנזות השונות והטיפול הפרטני בעל השפעה ארוכת-הטווח בבצקת המקולה בסוכרת.
עוד בעניין דומה
לפי הדיווח בארה"ב (2015), כ-500 מיליון (10%) מאוכלוסיית העולם סובלים מסוכרת, ועשרות מיליונים (בין 6-20% מהסוכרתיים) סובלים מבצקת המקולה.
עד לאחרונה היו ידועים שלושה גורמים להיווצרות בצקת המקולה בסוכרת. אולם גורמים אלו מופיעים במיעוט מקרי הבצקת הדיפוזית (הנרחבת), העקשנית לטיפול. במחקרינו (בבית החולים "הלל-יפה"), גילינו אנו, באמצעות הדמיה ב-OCT בתלת מימד ובחיפוש נרחב וממוקד, את שני המנגנונים העיקריים והחסרים שגורמים לבצקת זו, ה-"X-FACTORS".
אלה השלימו את תמונת הפתוגנזות בבצקת הדיפוזית: א) בצקת עקב Extrafoveal traction, דהיינו משיכת ממברנת זגוגית העין את הפובאה (מרכז המקולה) במוקדים שמרוחקים (1-4 מ"מ) ממנה. הטיפול בה כירורגי - חיתוך המשיכות בניתוח ויטרקטומי, או מעקב בלבד; ב) בצקת דיפוזית ללא משיכות כלל. הטיפול - לייזר נרחב (גריד-לייזר) לאזור הבצקתי.
על סמך הספרות המצטברת, יעילות טיפולים אלו גבוהה מאד ולאורך שנים. כך הופך הטיפול להיות מותאם אישית בהתאם לפתוגנזה.
לגבי החלופה הטיפולית ע"י תרופות המוזרקות לעין שוב ושוב - אבסטין, לוסנטיס ואייליה: טיפולים אלו החלו ב-2010 בעקבות מחקרי-דגל גדולים מאד וממומנים שנוהלו בארה"ב (שני "הפרוטוקולים"). טיפולים יקרים ולעיתים מסוכנים אלו, ובעלי השפעה בת מספר שבועות בד"כ, ולרוב חלקית, ניתנים בשיטת ניסוי וטעיה.
כל עוד לא היתה ידועה התמונה המלאה של מנגנוני הבצקת היה היגיון להזריק את התרופות הללו במצבים מסוימים. אך כאמור, המנגנונים השונים ידועים כיום, והטיפולים בהתאם. הטיפולים בגריד-לייזר ובויטרקטומי נמצאים עשרות שנים בארסנל הטיפולים בבצקת זו, אולם לא היה ידוע עד לאחרונה באילו מקרים לטפל בכל אחד מה, וכך נדחקו לקו שני ושלישי ע"י התרופות המוזרקות.
ועוד לגבי התרופות המוזרקות לזגוגית: בעקבות ביקורות חוזרות שלנו ושל אחרים בעיתונים המקצועיים, ומנגד - הצלחות נמוכות-משמעותית בטיפולים בחיי היום-יום, הודו לאחרונה חוקרי הקבוצה האמריקאית כי אכן נעשו שגיאות יסודיות במחקריהם הנ"ל. לכן, כפי שמוסבר במאמר הסקירה המצ"ב, ובהתאם לאמנת הלסינקי, לא נותר יותר ביסוס וגיבוי לטיפולים בהזרקות אלו בבצקת המקולה בסוכרת.
המחקרים המסוכמים כאן והטיפולים המותאמים אישית מביאים עמם בשורה גדולה ותקווה לשיפור ראייתם ואיכות חייהם של מיליוני חולי הסוכרת בעולם הסובלים מבצקת המקולה.
פרופ' אבינעם אופיר
לימודי רפואה – "הדסה" עין-כרם, י-ם. סיום התמחות בבי"ח "הדסה" עין-כרם, י-ם, ב – 1979. התמחות-על ברפ' עיניים בארה"ב – 1981-1980. עד 1993 - רופא בכיר ב"הדסה" עין-כרם, י-ם. מ- 1993- 2012: מנהל יח' העיניים במרכז הרפואי "הלל יפה", חדרה. 2013 – עתה: מח' העיניים ביה"ח וולפסון.
מבין החידושים: מחקר והצגת התרופה 5-פלואורואורציל למניעת הצטלקות בתר-ניתוחית בלתי-רצויה (1982Am. J. Ophthalmol). תרופה זו ו"הדור השני" שלה – מיטומיצין – משמשות בין השאר, בשגרה, במניעת הצטלקות תעלת הניקוז החדשה שנעשית בניתוחי גלאוקומה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
