דעות

לבחון את האפשרות להקים בישראל ועדת חריגים לאומית

צריך להנגיש, לפשט ולקצר את הליכי הערר בעבור אותם חולים שנדחו על ידי ועדות החריגים של קופות החולים; לנוכח גירעון הקופות, ראוי לבחון את האפשרות להקים מנגנון של ועדת חריגים לאומית

עם סיום דיוני ועדת סל הבריאות לשנת 2018, ולאחר תחרות תקציבית בלתי אפשרית בין תרופות חיוניות, פורסמה רשימת התרופות והטכנולוגיות שנכנסו לסל.

גם השנה ניפצה הרשימה את תקוותם של חולים רבים על חומות מגבלת התקציב שעמד לרשות הוועדה. רשימת הטכנולוגיות והתרופות חורצת גורלות — על מי מהחולים לוקחת המדינה אחריות ומעניקה מימון ציבורי לטיפול הרפואי, ומי אלה שייאלצו לבחור בין טיפול תרופתי במימון פרטי ויקר לבין טיפול נחות, אם בכלל.

נכון, עם משאבים מוגבלים בלתי אפשרי לתת מענה לכל הצרכים של כל החולים. בדיוק בשל כך פיתחה המדינה מנגנוני סיוע לפנים משורת הדין בתוך קופות החולים — ועדות החריגים. בסמכות ועדות אלה לאשר למבוטחים טיפולים ותרופות שנמצאים מחוץ לסל הבריאות. במידה מסוימת, תפקידן לנסות ולמלא את החלל שמותירה אחריה ועדת הסל, שהיא לעתים תקוותו האחרונה של החולה.

ברם פעמים רבות המבוטח כלל אינו מודע לזכויותיו, לרבות האפשרות לפנות לוועדת חריגים. בנוסף, אם בעבר איפשרו תקציביהן של קופות החולים גמישות מסוימת באישור טיפולים שאינם בסל, כיום המצב שונה.

החלטותיה של ועדת חריגים לאומית כזאת יתאפשרו בזכות קרן שתמומן על ידי משרדי האוצר והבריאות וקופות החולים, בהתאם לחלקן היחסי בציבור

כל קופות החולים מצויות בגירעון תקציבי כבד, והדבר משליך באופן ישיר על יכולתן, התנהלותן ונכונותן לאשר טיפול חיוני שאינו נכלל בסל הבריאות. גירעון זה גורר בין היתר גם ניתוב לא נכון של כספים, וייעודם שלא לצרכים המוגדרים בסל.

חשוב לתת את הדעת לקשיים הסובייקטיביים והאובייקטיביים שבפניהם ניצבים המבוטחים הפונים לוועדת חריגים. הפונים הם תמיד חולים, ובמרבית המקרים אף נמצאים בשלבים הקשים של המחלה. מכאן, שגם אם המבוטח כבר פנה לוועדה לצורך אישור הטיפול באופן חריג ובקשתו נענתה בשלילה, אין ביכולתו הנפשית והכלכלית לפעול לשינוי ההחלטה מול קופת החולים, או לפנות לערכאות משפטיות. בעבור רבים, הפנייה לערכאות משפטיות אינה מעשית, בעיקר בשל העלויות הכספיות, הזמן שנדרש והמשאבים הפיזיים והנפשיים המושקעים באותה עת בטיפול במחלה.

בשל כך, חשוב להנגיש לציבור את המידע ביחס לזכותו לפנות לוועדת חריגים, וכן להנגיש, לפשט ולקצר את הליכי הערר בעבור אותם חולים שנדחו על ידי ועדות החריגים של קופות החולים. ניתן לעשות זאת כך שהליכי ערר יבוצעו באמצעות פנייה לנציג קבילות הציבור במשרד הבריאות, כפי שקורה כיום, או באמצעות ועדת ערר ייעודית שתוקם לצורך זה על ידי משרד הבריאות — הכל במטרה להשאיר את הדיון בסוגיה מחוץ לערכאות המשפטיות, ולתת מענה לצורכי החולים.

לנוכח הגירעונות התקציביים האדירים של קופות החולים, וכפועל יוצא מזה גם המשקל היחסי והעודף שניתן לשיקול הכלכלי בהליך קבלת ההחלטות בוועדות החריגים, ראוי לבחון את האפשרות להקים מנגנון של ועדת חריגים לאומית.

ועדה כזאת לא תסיר את אחריותה הישירה של קופת החולים למבוטחיה, אך תדע לתת מענה הולם וממשי למצוקת קופות החולים במקרים שבהם קיימות טכנולוגיות רפואיות ותרופות שנקבעו כחיוניות, ושמשיקולים כלכליים לא נכנסו לסל. כך גם ביחס לתרופות שלא נכנסו לסל ושלאורך השנה התקבל לגביהן מידע מבוסס מחקר המשנה את התמונה.

החלטותיה של ועדת חריגים לאומית כזאת יתאפשרו בזכות קרן שתמומן על ידי משרדי האוצר והבריאות וקופות החולים, בהתאם לחלקן היחסי בציבור (מנגנון שדומה לקרנית, הפועלת בתחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים). ועדה לאומית כזאת תפעל בראייה רחבה ובהתאם לכללים סדורים, מוגדרים, ברורים ובשקיפות ציבורית מלאה.

* המאמר פורסם לראשונה ב"דה מרקר"

נושאים קשורים:  דעות,  סל התרופות,  תקציב,  ועדת סל התרופות,  קופות החולים
תגובות