מחקרים

תפקידו של סרוטונין בהפרעת חשק מיני היפואקטיבית

סקירה שיטתית זו מצאה כי פעילות יתר של סרוטונין הינה סיבה משוערת לחוסר תפקוד מיני בנשים עם הפרעת חשק מיני היפואקטיבית לאור ההשפעה שיש לנוירוטרנסמיטור זה על מסלולי דופמין

סינפסה, סרוטונין (צילום: אילוסטרציה)
סינפסה, קולטנים במוח (צילום: אילוסטרציה)

הנוירוביולוגיה של תגובה מינית מונעת בחלקה על ידי דופמין וסרוטונין. ככל הנראה, חלק מהפתוגנזה של הפרעת חשק מיני היפואקטיבית (hypoactive sexual desire disorder-HSDD) נובעת מפעילות יתר של סרוטונין הגורמת לפעילות דופמין מופחתת. לאור זאת, טיפולים פרמקולוגיים אשר מפחיתים סרוטונין, מגבירים דופמין או משלבים השפעה על שני נוירוטרנסמיטורים אלו יכולים להיות בעלי פוטנציאל טיפולי ב-HSDD.

מטרת עבודה זו הייתה לסקור את תפקידו של סרוטונין בתפקוד המיני הנשי ולבחון את ההשפעה של התערבויות פרמקולוגיות המטווחות את מערכת הסרוטונין לטיפול ב-HSDD. לטובת העבודה, בוצעה סקירה של Medline לאיתור מאמרים העוסקים בסרוטונין ותפקוד מיני.

החוקרים מצאו כי תגובה מינית בנשים מבוקרת לא רק על ידי הורמוני מין אלא גם על ידי נוירוטרנסמיטורים. הראיות הקיימות מצביעות על כך כי דופמין, נוראפינפרין, אוקסיטוצין ומלנוקורטין מהווים מווסתים משמעותיים של מסלולים מעוררים בעוד שסרוטונין, אופיאוידים ואנדו-קנבינאואידים מהווים מווסתים משמעותיים של מסלולים מעכבים. נדמה כי סרוטונין הינו ווסת משמעותי שלילי של חשק מיני לאור יכולתו להפחית את הפעילות של המערכות המעוררות המשופעלות על ידי רמזים מיניים. תרופות בעלות השפעה מרכזית אשר מווסתות את הפעילות של מסלולים מעכבים הקשורים בתפקוד מיני (ברמלנוטיד, בופרפיון, בוספירון, פליבנסרין) נבדקו כטיפול ל-HSDD. עם זאת, רק פליבנסרין, תרופה אגוניסטית ואנטגוניסטית לקולטני סרוטונין כיום מאושרת כטיפול ל-HSDD.

מסקנת החוקרים היא כי פעילות יתר של סרוטונין הינה סיבה משוערת לחוסר תפקוד מיני בנשים עם HSDD. הפרופיל הפרמקולוגי הייחודי של פליבנסרין מפחית פעילות סרוטונין ומשחזר פעילות דופמינרגית ונוראדרנרגית.

מקור: 

Croft, H.A.  (2017) The Journal of Sexual Medicine. 14(12), 1575

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  HSDD,  הפרעת תפקוד מיני היפואקטיבית,  פליבנסרין,  סרוטונין,  דופמין
תגובות