מחקרים קודמים מצאו קשר חלש בין הנקה והגנה מסוכרת עם ירידה בהיארעות של 3-15%, ובדרך כלל נערכו בקרב נשים מבוגרות והסתמכו על דיווח עצמי של אבחנה של סוכרת. מחקר זה בדק את הקשר בין הנקה ושכיחות סוכרת על ידי מעקב פרוספקטיבי במשך כ-25 שנים אחר נשים צעירות אחרי לידה.
עוד בעניין דומה
במחקר רב-מרכזי שנערך בארה״ב, החוקרים עקבו במשך 30 שנים אחר 1,238 נשים בגילאי 18-30 החל מלידת תינוק אחד או יותר. אבחנה של סוכרת נקבעה על סמך דיווח הנבדקת וקבלת טיפול תרופתי, ו/או באמצעות בדיקות העמסת סוכר והמוגלובין מסוכרר שבוצעו אחת ל-5-7 שנים במהלך המחקר, בין השנים 1986-2016. הנשים חולקו לקבוצות עפ״י משך ההנקה המצטבר בכל הלידות: לא הניקו, 0-6 חודשים, 6-12 חודשים, מעל 12 חודשים.
היארעות הסוכרת בתקופת המחקר הייתה 6.6 מקרים חדשים לאלף שנות אדם (רווח בר סמך של 95%: 5.6-7.6). בנשים עם סוכרת הריונית היארעות סוכרת הייתה 18 מקרים לאלף שנות אדם (רווח בר סמך של 95%: 13.2-22.8), וללא סוכרת הריונית 5.1 מקרים (רווח בר סמך של 95%: 4.2-6).
משך ההנקה נמצא ביחס הפוך וחזק להיארעות סוכרת – ביחס להיעדר הנקה, הסיכון לסוכרת היה 0.75 בנשים שהניקו 0-6 חודשים (רווח בר סמך של 95%: 0.51-1.09), 0.52 בנשים שהניקו 6-12 חודשים (0.31-0.87), ו- 0.53 בנישם שהניקו מעל 12 חודשים במצטבר (0.29-0.98).
לסיכום, המחקר מעיד על יחס הפוך ומשמעותי בין משך הנקה ובין הסיכון לסוכרת.
מקור:
ערכה: ד״ר נועה גולדשר מינרבי