נשיא ארצות הברית פרנקלין דלנו רוזוולט סבל מאי ספיקת לב ויתר לחץ דם. רופאו האישי נתבקש לחוות דעה אם הנשיא יכול להמשיך בתפקידו ולטוס לוועידת יאלטה. הרופא העלים את מצבו מהציבור והתיר לו לטוס, למרות אי ספיקת לב ולחץ דם שהיה גבוה ביותר. יש לזכור כי כדי להגיע מוושינגטון ליאלטה בשנת 1945 היה עליו לטוס במטוס צבאי, בישיבה על גבי ספסל נוקשה, עטוף בשמיכה להגנה מפני הקור.

משך הטיסה לא היה קצר והוא הגיע תשוש וחסר יכולת כמעט לוועידה שחילקה את העולם. החלוקה למעשה הייתה בהתאם למצב בריאותם של המנהיגים - סטאלין בריא הבשר קיבל את הנתח העיקרי. האם היה רוזוולט באותו זמן כשיר להנהיג את המדינה? זו שאלה לא פשוטה הנוגעת להיסטוריונים. אבל האם זה נכון להתיר רפואית לאדם במצבו של רוזוולט לטוס? גם אם הייתה זו טיסה במטוס משוכלל, בישיבה במחלקת העסקים הנוחה?

למעלה ממחצית הרופאים לא ידעו לענות כראוי על מרבית השאלות, וזאת מתוך אי הכרת תנאי הטיסה ומידת השפעתם על מטופל הלוקה במחלות שונות.

מסתבר כי ידם של רופאים קלה מאוד כאשר הם מתבקשים לאשר טיסה למטופל. במחקר שערכנו בבית הספר לרפואה בירושלים לפני מספר שנים ניתנו לרופאי משפחה ורופאים פנימיים סיפוריהם של חולים המבקשים חוות דעת לגבי השאלה: האם מותר לי לטוס? השאלות כללו מקרים ברורים בהם אין להתיר טיסה וכמה מקרים בהם סביבת המטוס והטיסה אינם משפיעים על מצבו הפיזיולוגי של המטופל.

למשל, שינוי לחץ במטוס עלול להיות הרה-גורל לאנשים שעברו ניתוח לפני מספר ימים, לאלה שעברו פציעת חזה ואף לסובלים ממחלות עיניים מסוימות ומכאבי אוזניים, או לפעמים אחרי טיפול שורש אצל רופא השיניים.

בניתוח התשובות של הרופאים נמצא, כי למעלה ממחצית הרופאים לא ידעו לענות כראוי על מרבית השאלות, וזאת מתוך אי הכרת תנאי הטיסה ומידת השפעתם על מטופל הלוקה במחלות שונות. יתר על כן, לא רבים הרופאים היודעים כי חברות הביטוח המשווקות ביטוח לנוסעים לחו"ל אינם מבטחות, או שנוטלות תשלום גבוה, ממי שעברו צנתור לב בחצי השנה שקדמה לטיסה, גם אם הצנתור היה תקין לחלוטין.

אם חלילה, למרות ממצאים תקינים, מי שלקה בליבו בחו"ל לא היה מודע לצורך לדווח על הצנתור למבטח הוא עלול למצוא עצמו חסר ביטוח למרות שבכיסו פוליסה. בעת מכירת הפוליסה אין מדגישים בצורה ברורה מה הביטוח אינו כולל. עורך דין של חברת הביטוח יסביר היטב ובאריכות מדוע אין המטופל זכאי לתשלום אשפוזו היקר בחו"ל, גם אם רופאו האישי התיר לו לטוס.

כידוע, טיסה, בעיקר טיסה הנמשכת שעות ארוכות, מהוה אתגר פיזיולוגי לכל אדם, קל וחומר למי שלבו או ריאותיו אינם במיטבם. פרט להמתנה בתור, שינוי בהרגלי שינה לפני טיסה ומתח נפשי מיד לאחר ההמראה נתון הנוסע לנשימת האוויר בתא הנוסעים - אוויר שבו מתח החמצן נמוך. אם בגובה פני הים, 21 אחוזי החמצן הם 21 אחוז מ-750 מ"מ כספית, במטוס, בשל העלייה לגובה של כ-3 קילומטר, הנוסע חשוף לנשימת חמצן הדומה לנשימה של כ-18 אחוז חמצן.

"טיסה, בעיקר טיסה הנמשכת שעות ארוכות, מהוה אתגר פיזיולוגי לכל אדם, קל וחומר למי שלבו או ריאותיו אינם במיטבם"

נשימה כזו אינה משפיעה לרעה על אדם בריא, או אף על ילדים ונשים בהריון, אבל המצב עלול להיות קריטי לאלה הלוקים במחלות ריאה המאפשרות להם לקיים אורח חיים רגיל בגובה פני הים.

לא רבים מהרופאים מודעים לאפשרות לבצע בדיקה במעבדה לפיזיולוגיה טרם הטיסה ובה ניתן לבצע הדמיה של תנאי האוויר במטוס ובדיקה של מידת העמידות בתנאי נשימת חמצן בריכוז נמוך. יתרונה של בדיקה מסוג זה הוא שעל סמך התוצאות ניתן לבשר למטופל כי אין מניעה מטיסה ארוכה. אם הבדיקה מראה כי יקשה על הנבדק לנשום ללא תוספת חמצן הוא יכול לטוס לאחר שיזמין מראש אספקת חמצן בעת הטיסה, זהו שרות הניתן על ידי חברות התעופה לאחר הודעה מראש לפחות יומיים לפני מועד הטיסה ועלותו עשויה להיות לעיתים כשל עלות כרטיס טיסה נוסף. אי אפשר לסמוך על בלוני החמצן לשעת חירום הנמצאים בתא הנוסעים.

בנוסף, האוויר הנשאף במטוס יבש מאוד, הנוסע אינו שותה די וצמיגות הדם עולה, הישיבה ללא תנועה, או הרדמות בכיסא עלולה לגרום ליצירת תסחיף, קריש דם, העלול להגיע למקומות לא רצויים ולגרום למוות. או, למשל, אירוע של כאבים בחזה בעת טיסה מסכן את החולה מאחר והזמן הרב עד להגעה למתקן רפואי עלול להיות קריטי. היו מקרים בהם נחיתת חירום עלולה להביא את המטופל למדינה עם שרותי רפואה לקויים ובכך להחמיר את המצב.

עם זאת, במטוסי החברות הגדולות ניתן למצוא ארגז המכיל את כל התרופות המתאימות למצבי חירום הניתנות לטיפול מידי, שלא לדבר על הדפיברילטור. כיום יש גם אפשרות לקשר ישיר בעת טיסה עם שירותי החירום הרפואיים, ורופא מומחה ברפואת טיסה ינחה רופאים במטוס או את אנשי הצוות איזו תרופה רצוי לתת.

נוכח מספרם הגדל של נוסעים במטוסי נוסעים, ענף הרפואה העוסק בתעופה איננה יותר נחלתם של טייסי הצבא בלבד; אלה עוברים בדיקות מדוקדקות ונמצאים בהשגחה רפואית מקצועית וייחודית. האזרח מן השורה ראוי שיידע, כי לטיסה עלולה להיות השפעה על בריאותו וייתכן אף על כיסו. לא מזיק לקבל דעה שניה מרופא המודע לתנאי הטיסה, שלא לדבר על חקירה מדוקדקת של תנאי הביטוח הרפואי. מה נותר? לחגור חגורות, טיסה נעימה.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "הארץ"