חוסר שוויון בתוצאי בריאות בקרב האוכלוסייה האמריקאית הולך ועולה עם השנים. מטרת המחקר הייתה לבדוק קשר בין אזורי מגורים מועדפים פחות, כמודל לרמה סוציו-אקונומית, לבין יכולת החיזוי והסיכוי לפתח אירועים משמעותיים הקשורים לתחלואה קרדיווסקולארית.
עוד בעניין דומה
מדובר במחקר עוקבה רטרוספקטיבי תצפיתי אשר התבסס על נתוני מאגר ממוחשב של רשומות רפואיות המקודדות לפי אזור גיאוגרפי, בשכונות הסובבות את בית החולים האוניברסיטאי של אוהיו הצפון-מזרחית בארה"ב (נתוני הרשומות הרפואיות נלקחו מה-Cleveland Clinic Health System). נכללו משתתפים בין השנים 2007 ל-2010 אשר נלקחו להם דגימות של פרופיל שומנים מסיבה כלשהי ותועדו במערכת בשנים הללו.
סה"כ נכללו במחקר 109,793 משתתפים. נבדק משך הזמן עד לאירוע קרדיווסקולארי משמעותי (אירוע לבבי חריף, שבץ או תמותה לבבית) והושווה לצפי לאירוע קרדיווסקולארי ע"פ מודל סוציו-אקונומי שכונתי שנקבע מראש, הקרוי Pooled Cohort Equations Risk Model י(PCERM), מודל מקובל על פי איגוד הקרדיולוגים האמריקאי (AHA).
על פי תוצאות המחקר נמצא כי המודל באופן עקבי חזה באופן נמוך יותר (under-prediction) את הסיכון למאורע קרדיווסקולארי בקרב משתתפים המתגוררים באזורים הנחשבים כנחותים מבחינה סוציו-דמוגרפית, לעומת משתתפים מאזורים "יוקרתיים" יותר.
כותבי המאמר מסכמים כי משתתפים המתגוררים באזורים הנחשבים נחותים יותר מבחינה סוציו-דמוגרפית סובלים מתת-חיזוי של הסיכון שלהם לפתח מאורעות קרדיווסקולאריים משמעותיים. לפיכך הם מסיקים כי נדרשת התערבות ממוקדת באוכלוסיות אלה, על מנת להגביר את יכולות מערכות הבריאות הקהילתיות בשכונות "הפחות טובות", באיתור מטופלים בעלי דרגת סיכון גבוהה יותר לתחלואה קרדיווסקולארית, ועל ידי כך שיפור תוצאי הבריאות בקרבם.
מקור: