קיימת הכרה הולכת וגוברת בחשיבותה של המיקרוביוטה האינטסטינאלית בהתפרצות ובמהלך הקליני של מחלות רבות, ביניהן מחלות כבד כמו non-alcoholic steatohepatitis ושחמת. אולם, התפקיד של המיקרוביוטה האינטסטינאלית בזיהום בדלקת כבד כרונית מסוג Cי(HCV) עדיין אינו ברור. במחקר חדש שנערך ב-Hannover Medical School בגרמניה, ושהתפרסם בכתב העת Liver International, ביקשו החוקרים לבחון את השפעתה של המיקרוביוטה על זיהום ב-HCV.

במחקר חתך ביצעו החוקרים אנליזות של המיקרוביוטה האינטסטינאלית ב-95 חולים עם זיהום כרוני ב-HCV (מתוכם 57 חולים ללא שחמת, ו-38 חולים עם שחמת) וב-50 משתתפים בריאים ללא מחלת כבד.

גיוון האלפא (alpha diversity), שנמדד לפי מספר הפילוטיפים (phylotypes) ולפי ה-Shannon diversity indexי(SDI), ירד באופן משמעותי בין שלושת הקבוצות השונות (חולי HCV כרוני עם שחמת, ללא שחמת, וקבוצת הביקורת). נמצא גם יחס הפוך בין מספר הפילוטיפים ומדד ה-SDI לבין מדידות של גמישות כבדית. אנליזה של נקודות הדמיון חשפה הבדלים מובהקים סטטיסטית באופן ניכר באוכלוסיות המיקרוביאליות (microbial communities) בין הקבוצות השונות (R=0.09 ; P<0.00001). ריבוד לפי הגנוטיפים השונים של HCV הבליט עוד יותר את ההבדלים בין הקבוצות. בנוסף, החוקרים זיהו קשר בין דפוסים ייחודים של ריבוי זני חיידקים מסוימים לבין מצבו הקליני של החולה.

לאור הממצאים, החוקרים מסכמים שיש קשר לא רק בין גיוון אלפא מופחת ותבניות של אוכלוסיות מיקרוביאליות שונות לבין שלב (stage) מחלת הכבד, אלא אף בינם לבין זיהום ב-HCV. ייתכן שהבדלים אלו נובעים מאינטראקציות ישירות בין HCV לבין המיקרוביוטה או אינטראקציות בלתי-ישירות המתווכות על ידי מערכת החיסון.

מקור:

Heidrich B, Vital M, Plumeier I, et al. Intestinal microbiota in patients with chronic hepatitis C with and without cirrhosis compared with healthy controls. Liver Int. 2018;38:50–58. https://doi.org/10.1111/liv.13485