חדשות

אושר תקציב המדינה: עלייה של 60% בתקציב משרד הבריאות בחמש השנים האחרונות

הממשלה אישרה בסוף השבוע את תקציב המדינה לשנת 2019, הכולל תקציב של 37.6 מיליארד שקל למשרד הבריאות; סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: "הושגו הסכמות לתוספות והישגים רבים אחרים בתקציב"; בין השאר, נקבע כי יוטל פיקוח על מחירי ניתוחים במערכת הפרטית

מימין, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון. חילוקי דעות (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

תקציב משרד הבריאות לשנת 2019 יעמוד על 37.6 מיליארד שקל, מתוך תקציב המדינה הכולל בסך 397.3 מיליארד שקלים שאושר ביום שישי לפנות בוקר בישיבת הממשלה. על-פי נתוני האוצר, בין השנים 2014 ל-2019 יירשם אפוא גידול בתקציב הבריאות בשיעור של 60% - שהם 14.1 מיליארד שקל.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שחזר לכהן כשר הבריאות בפועל בשבוע שעבר, פירסם לאחר אישור התקציב הודעה, שבה נכתב: "‎לאחר שעות של דיונים ומשא ומתן עם האוצר ותודות להתעקשות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הושגו הסכמות לתוספות והישגים רבים אחרים בתקציב משרד הבריאות ל-2019".

לדברי המשרד, התקציב כולל יישום של הרפורמה בסיעוד, שנועדה להרחבת שעות הסיעוד ולשינוי במערך הסיעוד לטובת האוכלוסייה המתבגרת. כמו כן, "תופעל תכנית בינוי ופיתוח בסך מיליארד שקלים בבתי החולים הפסיכיאטריים... תהיה תוספת מיטות בכלל מערכת האשפוז. תופעל תכנית טיפולי השיניים לקשישים - שתיושם כבר במהלך שנת 2018 ותקציבה יגדל בהדרגה בשנים הקרובות. תהיה הרחבה בתכנית טיפולי השיניים חינם לילדים. עיקריה יוקדמו, כך שבשנת 2019 יינתן סל הטיפולים לילדים ונוער עד גיל 18".

בנוסף, נכתב "יוקצו מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות לשיפוץ חדרי המיון ובתי החולים. יגדל משמעותית מספר מכשירי ה-PET-CT שבהם יצטיידו בתי החולים. יוקצו משאבים לשיפור השירותים הניתנים בידי משרד הבריאות וקופות החולים לילדים בשנות החיים הראשונות. יוקצו משאבים לקידום 'בריאות דיגיטלית'".

בהודעת משרד הבריאות אין פירוט לגבי סכומי הכסף שיוקצו לכל תכנית. אבל ליצמן אמר: "מערכת הבריאות בישראל מקבלת תנופת חיזוק משמעותית בזכות העמידה שלנו למען צרכי הבריאות של אזרחי ישראל. התקציב החדש כולל שורה של הישגים ותוספות, שיאפשרו את המשך ההשקעה שלנו בחיזוק הרפואה הציבורית, ייעול בתי החולים, מניעת עומסים בחדרי המיון והשקעה בפריפריה ובמניעת מחלות". הוא הודה לשר האוצר משה כחלון "על שיתוף הפעולה המיוחד לטובת אזרחי ישראל."

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף: "התקציב הנוסף יאפשר למערכת לגדול ולהשתפר במקומות שבהם היה חסר וגם להעצים את הקיים". גם הוא טרח להודות "לסגן שר הבריאות, שר האוצר ולצוותים הכלכליים של משרד הבריאות שעמלו על התקציב עד סגירתו".

נקבע: פיקוח לחמש שנים על מחירי ניתוחים במערכת הפרטית

בתקציב שאושר נקבע, בין השאר, כי ממאי השנה יתבצע פיקוח על מחירי כמה ניתוחים נפוצים, ויוגבלו המחירים במערכת הפרטית, לראשונה בישראל. בדברי ההסבר בפרק הבריאות, כפי שהם מופיעים בספר התקציב, נאמר בין השאר: "בשנים האחרונות, בגלל זמני ההמתנה הארוכים, ישראלים רבים פונים למערכת הבריאות הפרטית על מנת לבצע ניתוחים ופרוצדורות רפואיות ומוותרים על הטיפול במערכת הציבורית. אולם הניתוחים שמבוצעים במימון פרטי, יקרים במקרים מסוימים בעשרות אחוזים ממחירי הניתוחים המבוצעים במימון ציבורי על אף שמדובר בתשתיות דומות ולרוב באותם הרופאים.

"המחירים הגבוהים של הניתוחים במערכת הפרטית, גורמים לדרישת פרמיות יקרות ותשלומי השתתפות עצמית גבוהים ולפגיעה בשכבות החלשות שהנגישות שלהם לשירותי בריאות איכותיים נפגעת. כמו כן רופאים יעדיפו להיות מועסקים במערכת הבריאות הפרטית ולא הציבורית מכיוון שההכנסה שלהם עבור הניתוחים האלו גבוהה יותר.

"כיום מחיריהם של כלל שירותי הבריאות, המבוצעים במימון ציבורי, מפוקחים מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים מ-1996 כך שמחיריהם של תרופות מרשם פוקחים בין אם הן נרכשות במימון ציבורי ובין אם במימון פרטי. לעומת זאת, מחירי ניתוחים המבוצעים במימון פרטי אינם מפוקחים. כתוצאה מכך מחירי הניתוחים המבוצעים במימון הפרטי יקרים במקרים מסוימים בעשרות אחוזים ממחירי הניתוחים המבוצעים במימון ציבורי – וזאת כאמור למרות שהם נערכים על גבי תשתיות דומות ובאמצעות אותם גורמי ייצור.

"יתירה מזו, עלותם של ניתוחים במימון ציבורי היא לרוב גבוהה יותר משל הניתוחים המבוצעים במוסדות הפרטיים, מאחר שבתי החולים הציבוריים מחזיקים בתשתיות לאומיות ציבוריות (כגון יחידות לטיפול נמרץ, כוננות לשעת חירום וכו') אשר עלותם גבוהה. לכן אין הצדקה כלכלית לפער הגבוה הקיים בין המחירים בשתי המערכות.

"פער זה נובע מניצול הביקוש הקשיח של המטופלים לשירותי בריאות, ומפערי המידע הגדולים בין המטופלים לספקי שירותי הבריאות. אלה גורמים לכשל שוק, ולכן המחירים הנקבעים במשא ומתן 'חופשי', הם גבוהים ובלתי יעילים. מדובר כשל שוק זה גורם להוצאה לאומית גבוהה על בריאות – מאחר שאותם שירותים בדיוק נמכרים במחיר גבוה מאוד וללא כל תועלת בריאותית נוספת".

"לכן, על מנת להוריד את המחירים, הוחלט שהחל מ-1 במאי 2018 יוטל פיקוח על מחירי ניתוחים המבוצעים במימון פרטי. סגן שר הבריאות ושר האוצר יקבעו את סוגי הניתוחים שעל מחיריהם יוטל פיקוח ואת המחיר המרבי שלהם, לאחר שיקבלו חוות דעת מוועדה מקצועית שתוקם לשם כך. הוועדה תתכנס מדי ארבעה חודשים כדי לבחון את סוגי הניתוחים עליהם יוטל הפיקוח ואת מחיריהם ותמליץ לשרים על שינויים מעת לעת".

המהלך הזה נכלל במסגרת הוראת שעה והוא בינתיים לתקופה של 5 שנים וזאת בהתאם לעקרונות הבאים: הפיקוח על המחירים שיקבעו לניתוחים יהיה רק לגבי ניתוחים שקיים כיום פער של יותר מ-40% בין המחיר המרבי שנקבע לאותו סוג ניתוח כשהוא מבוצע במימון ציבורי, כפי שנקבע בצווי הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים 1996 - לבין המחיר הממוצע של 30% מהניתוחים היקרים ביותר שבוצעו במימון פרטי".

בהתייחסות לתכנית בנושא הסיעוד, נאמר בספר התקציב: "לפי עיקרי התכנית, חולים סיעודיים שיעדיפו מטפל ישראלי יקבלו עוד שעות סיעוד. אלה שנמנו עם חלק מהביטוחים הקבוצתיים, מעל גיל 60 - ייקלטו מיד בביטוחים של קופות החולים. בנוסף, טיפולי השיניים לבני 75 ומעלה יהיו בחינם - למעט טיפולים מורכבים".

הרפורמה בביטוח אינה מוגדרת כביטוח סיעודי ממלכתי בישראל, בדומה לחוק ביטוח הבריאות הממלכתי, כפי שרבים קיוו שיקרה. בין התגובות הראשונות של אישי ציבור לנושא הזה, אמר ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני)" "הרפורמה בסיעוד היא לא יותר מקשקוש שאין מאחוריו כלום, פרט לאימוץ הצעת החוק שלי בדבר טיפולי שיניים למבוגרים. רעיון הרפורמה לביטוח סיעוד-ממלכתי, שנועדה בין השאר לעצירת הגיהינום שבבתי האבות הסיעודיים – נותרה בינתיים ללא כל כיסוי".

נושאים קשורים:  חדשות,  תקציב,  סגן שר הבריאות יעקב ליצמן,  שר האוצר משה כחלון,  משרד הבריאות,  ניתוחים,  פיקוח
תגובות